מכבי תל אביב מודל 2004 הובסה בידי הפועל תל אביב והפועל ירושלים ב-25 ו-15 הפרש וזכתה ביורוליג. בעונה שעברה היא הפסידה פעמיים באותו שבוע בליגה, לירושלים וגליל עליון, אבל זה היה רק בנקודה. שתי תבוסות בשמונה ימים, מול בני השרון והפועל חולון, מבשרות שהאליפות בסכנה מוחשית - וזו תמיד סיבה לפאניקה אצל הצהובים.
עודד קטש מדבר על שינויים, אבל למרות האווירה המשברית והרצון לזעזע ולבצע מהפכה - מכבי תיבחן גם ביכולת שלה שלא להיכנס לסחרור ולמכירת חיסול. מרקוס פייזר נמצא באופן טבעי על כוונת ההחלפות, ושחרור שלו יבשר בדיוק על אותה פאניקה. הוא החל להשתלב ולענות על חלק מהציפיות בתקופה האחרונה והערך המוסף שלו נותן לקבוצה ביטחון, לפחות בזירה המקומית.
מי שכן צריך ללכת, ועדיף היה לו ולמכבי אם זה היה קורה כבר בקיץ, הוא וויל ביינום, למרות שלא הוא היה הבעיה של מכבי בחולון. מדובר באדם חיובי ושחקן מוכשר מחד גיסא, וגם באחד שפשוט לא מתאים למקום בו הוא נמצא מאידך גיסא. כשהכדור אצלו ביד, האחרים נעלמים. כשהוא משחק בעמדת הסקנד גארד, הוא הולך לאיבוד. הוא נמוך מדי והקליעה שלו לא מספיק טובה כדי לשחק בתפקיד הזה.
על חוסר האיזון בסגל של מכבי כולם ידעו כבר בשיא השרב של אוגוסט. את העומס המוגזם בעמדות מסוימות והדלילות המדהימה באחרות ראה כל אחד במשחקי טרום העונה. דווקא אז מכבי שיחקה טוב, וזה לא רק בגלל שביינום ישב בחוץ. גם ניקולה וויצ'יץ' וטל בורשטיין לא שיחקו, אסטבן באטיסטה ואלכס גרסיה לא היו בקבוצה - והרוטציה הקצרה יחסית אפשרה לשחקנים לבוא לידי ביטוי.

קאמינגס וביינום. ברור מי מביניהם יכול לייצב את הספינה (צילום: מכבי ת"א)
קטש לא צריך להתפטר. הוא חלק מהבעיה, אפילו חלק נכבד ממנה, והשינויים שעליהם דיבר היום צריכים להתחיל בתוכו -אבל עזיבה שלו לא תפתור דבר. בשבוע שעבר אמר מאמן מכבי שהוא ימשיך לחפש בכל משחק מחדש את השחקנים החמים ואת השילובים הנכונים. אלא שכעת די ברור שהדרך לא היתה נכונה.
את כל הסגל קטש לא יוכל להחליף, גם לא את מחציתו, ולכן הרוטציה חייבת להתקצר. זו לא רק כמות השחקנים שמשחקים ומספר הדקות שכל אחד מהם מקבל, אלא גם תזמון החילופים שהוא מבצע. כששחקן מקבל עשר או 15 דקות רצופות, יש לו את הצ'אנס להיכנס למשחק, להתחמם, לבצע טעויות וגם לתקן אותן. כשהוא נכנס ויוצא בכל חמש דקות, הוא לעולם לא יהיה בעניינים. גם כישרון כמו קטש השחקן לא היה מצליח לבוא לידי ביטוי בתוך רכבת החילופים של קטש המאמן.

מרקוס פייזר. שחרור שלו יבשר על מכירת חיסול (צילום: אלי אלגרט)
למרות שוונטיגו קאמינגס מאכזב לא פחות מביינום, דווקא הוא האיש שצריך לקבל כעת את המושכות. למכבי אין ברירה - כרגע אין בשוק רכז איכותי שהוא בעל בית, וכנראה שפנאתינייקוס לא תמהר לשחרר את שרונאס יאסיקביצ'יוס. עד עכשיו קאמינגס לא לקח מנהיגות, ואפילו התחבא ממנה. קטש יצטרך להעניק לו את המפתחות על מגש של כסף ולצאת איתו למלחמה. בהתלבטות, אם יש כזו, את מי לשחרר מבין שני הגארדים הזרים - ברור שקאמינגס חייב להישאר. אף אחד לא באמת חושב שביינום הוא זה שמסוגל לעשות סדר.
כאן מגיעה הדילמה הבאה - האם במסגרת קיצור הרוטציה יש לדלל את הסגל או להביא בכל זאת מחליף לביינום? לצהובים חסר סווינגמן שיקשר בין משחק הפנים לחוץ וייתן את הערך המוסף שלו, ובעמדה הזו דווקא יש שחקן שיכול לפתור את הבעיה, והשחקן הזה הוא אלן אנדרסון (27, 1.98 מ') מווירטוס בולוניה.
אלן אנדרסון (מימין). אפילו הביי-אאוט לא בשמיים (צילום: איי אף פי)
אנדרסון המגוון הוחתם בקיץ על חוזה של חצי מיליון דולר, אבל אחרי פתיחת עונה מצוינת החלו הבעיות והוא התקשה למצוא את עצמו בתוך מלחמת האגו ההמונית עם וויל קונרוי (ששוחרר בינתיים), דיווריק ספנסר ודלונטה הולנד. השיא הגיע לפני שבועיים, כשאנדרסון ירד לספסל והשליך בעצבים בקבוק מים שנקרה בדרכו. הקבוצה השעתה וקנסה אותו, וכעת שני הצדדים מעוניינים בסיום השידוך ורבים על עלות התרת החוזה.
אתמול החזירה וירטוס לשורותיה את הרכז טראוויס בסט, וגורמים באיטליה המקורבים להנהלת הקבוצה אמרו ל-ynet כי אם מכבי תהיה מוכנה לשלם פיצוי שאינו בשמיים, באזור 150 אלף דולר, בולוניה תשמח לשחרר אליה את אנדרסון, שיוכל כמובן להצטרף לקבוצה אחרת ביורוליג רק לקראת הטופ 16.