שלמה אליהו תובע 10 מיליון דולר משותפיו בבנק אגוד

טוען כי שותפיו לשליטה בבנק, ישעיהו לנדאו ודוד לובינסקי מינו את חיים פריליכמן למנכ"ל הבנק בהליך לא תקין. בעבר ביקש אליהו את בית המשפט שייבטל את מינויו של המנכ"ל פרייליכמן, אך בית המשפט המחוזי ואחר כך העליון, דחו את עתירת אליהו. אליהו: "אתרום כל סכום שיתקבל"

סיבוב שני בסכסוך בין בעלי השליטה בבנק אגוד: שלמה אליהו הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב תביעה מתוקן לפיו הוא תובע 10 מיליון דולר משני בעלי השליטה האחרים בבנק, ישעיהו לנדאו ודוד לובינסקי אחזקות.

 

השניים נתבעים בגין ההליך הלא תקין בו מינו את חיים פריליכמן למנכ"ל הבנק. לטענתו של אליהו, בעלי השליטה האחרים הסתירו ממנו את העובדה שדב קוטלר, מנכ"ל הבנק הקודם, ביקש להתפטר, ופעלו באופן לא ראוי ובניגוד להסכם ביניהם על מנת להעביר את מינויו של פריליכמן למנכ"ל הבנק.

 

כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד משה שחל, מפרט אליהו כי ב-1993 נחתם בין שלושת בעלי השליטה, בחלקים שווים, הסכם שמציין כי מנכ"ל הבנק ימונה על ידי הדירקטוריון ושהם יפעלו "על מנת שבתפקיד זה יכהן אדם שלגבי זהותו תבוא הסכמה הדדית בכתב". סעיף זה הוגדר כיסודי ועיקרי שהפרתו תחשב הפרה יסודית של ההסכם שתזכה את הצד הנפגע בפיצוי מוסכם של 5 מיליון דולר.

 

בפברואר 2006, לפי כתב התביעה, הודיע דב קוטלר על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל. ובראשית חודש מרץ התכנס דירקטוריון הבנק והחליט על מינויו של פריליכמן למנכ"ל. בדיעבד, טוען אליהו, גילה כי ההתפטרות של קוטלר נודעה כבר בפברואר וכי בעלי השליטה האחרים עשו יד אחת כדי למנות בהליך חפוז את פריליכמן מבלי להיוועץ בו.

 

אליהו ביקש בעבר מבית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את תוקף החלטת הדירקטוריון למינוי פריליכמן אולם השופט זפט דחה את הבקשה בטענה שאליהו גם הוא ידע עוד בחודש פברואר על כוונתו של קוטלר להתפטר, אך לא פנה לשאר בעלי השליטה על מנת לגבש הסכמה הדדית על מועמד.

 

מאזן הנוחות, קבע זפט בזמנו, נוטה נגד בקשת הביטול בשל הקשיים הניהוליים לו עלול להקלע הבנק ללא מנכ"ל והעובדה כי התפטרות קוטלר היא כבר עובדה מוגמרת. ערעורו של אליהו על החלטה זו נדחה על ידי השופט אשר גרוניס בבית המשפט העליון.

 

שלמה אליהו מסר כי יתרום את כל הסכום שיתקבל בתביעה, 10 מיליון דולר או 38.93 מיליון שקלים, למטרות צדקה. הנתבעים טרם הגישו כתב הגנה.