ארון ספרים הוא זה שמכיל את כל המילים, המשפטים והסיפורים, שהפכו אותנו למי שאנחנו.
לא כל ספר שאי פעם קראתי אני מוסיפה לארון הספרים שלי. יש ספרים שהולכים איתי כבר מעל לעשור, והם תמיד מחייכים אלי מהמדף.
"כימים אחדים" של מאיר שלו, שמתוכו קראתי לכל הכיתה בי"א את הקטע על געגועים ביום הזיכרון לחללי צה"ל. "מאה של שנים של בדידות" של גבריאל גרסיה מרקס, שעליו כתבתי תשובה של דף וחצי בבגרות בספרות. "כמעיין המתגבר" של איין ראנד, שבכיתה יוד פתאום נפל עלי כרעם ביום בהיר. "ארמון הירח" של פול אוסטר, שדיבר איתי לראשונה על אהבה ומקריות. "המדריך ללוחם האור" של פאולו קואלו, שהייתי קוראת בשמירות הארוכות בצבא, באמצע השממה. "שנה ליד הים" של ג'ואן אנדרסון שקיבלתי מסיון, כדי שאלמד לסמוך יותר על עצמי ופחות עליו. "שלושה בסירה אחת" של ג'רום ק. ג'רום שנתנו לזקנה ששכבה לידי בבית חולים, והיא לא הפסיקה לצחוק כל הלילה
הספרים שהיו משמעותיים בחיי, שהעניקו לי ערך מוסף, שלימדו אותי דבר או שניים, הם הספרים שאני חוזרת אליהם. לדפדף בהם, לרחרח אותם, לקרוא עוד משפט שאהבתי ולהחזיר למקומם. אלה הספרים שכשאני נתקלת בהם בחנות ספרים על המדף, אני מרגישה כאילו הרגע פגשתי מכר ותיק. אני מברכת אותם לשלום, מלאת הערכה כלפיהם, וממשיכה בדרכי.
כל יתר הספרים שקראתי בחיי, הם הספרים שלא הותירו בי חותם.
המילה "ספרים" מתחרזת עם המילה "גברים".
ארון הגברים שלי גם הוא מורכב מתאים. תאים בזיכרון. מי שנשאר בחוץ הם הגברים שלא הגיעו לעומקים שבי, שהסתפקו בעלילה רדודה, שהדמות בהם נותרה שטחית גם כשחלף הזמן, שרצו לקפוץ מפרק לפרק בלי להכיר את הרצף. שלא טרחו ללמוד את העבר כדי להבין את ההווה, שלא ראו את העתיד שלנו. הגברים שברגע שנגמר התפוגגו כלא היו אף פעם, בלי להותיר אף זכר. הגברים שלא הלכו איתי כברת דרך, שלא החזיקו בידי, שלא הכילו בלילות קשים. הגברים שחברתם היתה מהנה וקלילה, כמו הרומנים הסוחפים שלוקחים לחופשה וקוראים על שפת הים, אך ברגע שהסתיים הספר, כבר לא זוכרים מה קראנו בכלל.
בתור בני אדם יש לנו שתי אפשרויות: להטביע את חותמנו בנפש של האחר ולהישאר כך לנצח, או לא להותיר דבר. ההטבעה אינה פונקציה של זמן, היא יכולה להתרחש גם בשעות ספורות. יש קשרים שארכו חודשיים בלבד והיו עוצמתיים יותר מקשרים שנמשכו שנים.
כמו ההקדשות שמתנוססות על הספרים שלי, אם בנפש שלי מתנוססת טביעת האצבע שלך - אשא אותה איתי כל החיים.