יוזמי החוק טוענים כי חברות ובעלי הון מנצלים את ממונם לקידום האינטרסים שלהם בעזרת שירותי הלוביסטים, שאינם בהישג ידם של גופים חסרי אמצעים.
בדברי ההסבר לחוק נאמר כי דלתות הכנסת פתוחות להלכה לפני כל, אך בפועל המצב הקיים מקפח את הרוב, שאינו בקיא בעבודת הכנסת ולא מוזמן כמו הלוביסטים לדיוני הוועדות, וכך נשמע בעיקר רק קולם של בעלי העניין בנושאים הנוגעים לציבור כולו.
לפי ההצעה, היתר הפעילות יינתן על-ידי יו"ר הכנסת לאדם או גוף המבקש להיות לוביסט לאחר שיצהיר מי לקוחותיו הקבועים או הארעיים. כל הפרטים הקשורים לפעילות זו יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. בנוסף כל לוביסט ישא תג מיוחד שיזהה את פעילותו ואת הגופים שהוא פועל בשמם.
החוק לא יתיר פעילות של לוביסט שהיה שר או חבר כנסת בתקופת כהונה קודמת לפעילותו, או שהוא עובד או קשור לחבר כנסת למפלגה או לסיעה. איסור זה נקבע לאחר שאחד הלוביסטים פעל בכנסת במקביל כנציג סיעת ש"ס.
החוק אוסר על הלוביסטים לדרוש מחברי הכנסת מחויבות להצבעה על חוק או החלטה; לתת או להציע לחבר כנסת טובת הנאה כלשהי (ועל הח"כים נאסר לקבל טובת הנאה); ולהטעות חברי כנסת ביחס לעובדות מהותיות בנושאים שהם פועלים לקידומם. עבירה על כללים אלה תשלול את היתר הפעילות במשכן הכנסת.