הסכנה בתוכניתו של השר הרצוג לאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ ילדים שאינם ילדים ביולוגים של אחד מבני הזוג, טמונה בתוצר לוואי שלילי המעצב ומגדיר מחדש מהי משפחה בעם היהודי. על כך אני קוצף ומגנה בחריפות תוכנית מסוכנת זו.
אחד מן המדרשים המפורסמים העוסקים בגלות בני ישראל במצרים, עניינו כי בני ישראל זכו להיגאל כי לא שינו את שמם, מלבושם ולשונם. הדבקות בשמירה על השם, על הלבוש ועל השפה אינה דבקות טכנית. היא מסמלת את הרצון לשמר את הגחלת גם בגלות, ומשקפת הבנה כי יש ייחודיות בזהות היהודית.
גם במפגשה של מרים אחות משה עם בת פרעה על היאור, כשמשה כתינוק מונח בתוך תיבתו, מציעה מרים לבת פרעה, בתו של מנהיג המעצמה העולמית המעוניינת לאמץ את הילד, שהיא עצמה, מרים, תמצא לה "אשה מינקת" שתגדל את הילד עד שאפשר יהיה להביא אותו לבית פרעה.
לבת פרעה הייתה הבנה חברתית, שהרי אם מדובר בתינוק מתינוקי העברים, נכון יהיה שיגדל בסביבה מוכרת לו, בסביבה שהוא מורגל בה ולא לאלצו להתמודד עם סביבה שאינה דומה לבית אביו.
אני מתקשה לתפוס איך בת פרעה הצליחה להבין את הפסיכולוגיה הפשוטה הזו, ואילו אנשי משרד הרווחה שהגישו המלצה כזו בפני השר הרצוג לא מבינים זאת. עבור ילדים, הסביבה המוכרת היא הטובה ביותר. סביבה שמגנה וסביבה שהתקיימה משך מאות אלפי שנים ולא משנה מצב קיים.
הסכנה בתוכנית משרד הרווחה היא סכנה כפולה: הסכנה ברמת המיקרו פורטה לעיל. הסכנה האחרת היא סכנה ברמת המאקרו. משרד הרווחה מבקש ליצור פרצה ברמת הפרהסיה במדינת ישראל. מדובר בניסיון לכרסם בדמותו של העם היהודי: משרד הרווחה מבקש כבדרך אגב להגדיר מהי משפחה בעם היהודי. מה השלב הבא? האם משרד המשפטים יבקש להגדיר מחדש מיהו יהודי? האם יהיה מי שירצה לשוב לתקנות "בר יהודה", שאמר כי מי שאומר שהוא יהודי אזי הוא יהודי?
אני בטוח שכבר כעת יש גורמים המחפשים דרך להגדיר מחדש מהם נישואין בעם ישראל, וליצור מערכת נישואין שתהא מוכרת על ידי המדינה. אני בטוח שמרבית עם ישראל לא מעוניין שאופייה של המשפחה היהודית ישתנה, שקשר הנישואין יוגדר מחדש, או ההגדרה היהודית תזכה לעדכון. בשביל אותם אנשים חברי ואני כאן. אנו משרתים של עם ישראל ללא הבדל מוצא, מעמד, מקצוע או מפלגה פוליטית. המשימה שלנו היא לשמור על חוט השדרה היהודי שלנו, וכך נעשה.
השר יצחק כהן (ש"ס), אחראי על שירותי הדת
כבמעין תבנית ידועה וצפויה מראש מילאו שרי ש"ס את תפקידם הקבוע בדיון על כוונתו של שר הרווחה לאפשר לבני זוג מאותו מין לאמץ ילד בישראל. פעם נוספת הושמעו ברמה הסיסמאות בדבר קדושתה של המשפחה היהודית והסכנה איומה לזהותה היהודית של מדינת ישראל, אם רק תתממש כוונת השר.
לרגע נדמה היה כאילו באמת ובתמים שרי ש"ס אינם יודעים כי כבר עתה חיים במדינת ישראל אלפי ילדים הגדלים במשפחות בהן שני ההורים הם בני אותו המין, וכי החוק בעניין זה, כמו בעניינים רבים אחרים הקשורים בדמותה של המשפחה הישראלית, פשוט משרך את רגליו הרחק מאחורי המציאות שאינה מפסיקה להתחדש ולהתפתח.
דווקא מי שמבקש להעניק מקום למסורת ישראל במציאות חיינו, צריך לראות בחיוב כל צעד לחיזוקה של משפחתיות ישראלית המיוסדת על כבוד הדדי, שותפות ואחריות זוגית והורית. בימים בהם חברות מערביות וליברליות מתמודדות עם מספר הולך וגובר של פירוד זוגי וגירושין, ירידה בשיעור הילודה והיחלשות של התא המשפחתי, יש לעודד כל רצון לזוגיות איתנה ולהורות אחראית, תהיינה אלה הטרוסקסואליות או הומוסקסואליות. אשרינו שחוגים הולכים וגדלים בחברה הישראלית משכילים לקבל בטבעיות ובפשטות את אותם תאים משפחתיים.
במציאות הנוכחית בתחום האימוץ בישראל, ספק גדול אם בני זוג רבים בני אותו המין יוכלו להגשים את חלומם באמצעות אימוצו של ילד ישראלי, כיוון שמספר הילדים הישראלים הנמסר לאימוץ מדי שנה קטן ומספר הזוגות החפצים באימוץ עולה עליו בהרבה. בהקשר זה פסיקותיו של בג"ץ בשנים האחרונות והניסיון להסדרת תחום האימוץ מחו"ל, חשובים יותר מכוונתו של שר הרווחה.
אך הסרת המחסום הניצב בפני בני זוג מאותו המין לאמץ ילד ישראלי, מהווה ביטוי ברור וחד משמעי להכרתה של המדינה כי טובתו של הילד אינה ניזוקה מעצם העובדה כי שני הוריו הם בני אותו המין, וכי טובה זו נשענת בראש ובראשונה על איכות החיים המשפחתיים ועל הקשרים הזוגיים והבין-דוריים המכוננים אותם. הכרה זו של המדינה היא נדבך נוסף בדרך להסגתן של הדעות הקדומות, אשר הן ורק הן, יכולות להשפיע על טובתו של הילד הגדל להורים בני אותו מין.
במובן זה, גם אם פתיחת מסלול האימוץ הישראלי בפני הורים אלו תניב פרי בעבור זוגות מעטים בלבד, הרי שהיא בעלת חשיבות ציבורית וחברתית בעבור כל זוגות ההורים בני אותו מין (ובעבור כל ההורים ההומוסקסואלים היחידניים), גם אם ילדם נהרה באמצעות תרומת זרע או אם פונדקאית או אומץ בחו"ל.
ומה יהיה על מסורת ישראל ? ובכן, אין ספק שתורת משה מסתייגת מהמעשה המיני ההומוסקסואלי, אולם באותה מידה אין ספק כי התורה ומסורת ישראל המיוסדת על אדניה, לא הכירה כלל את האפשרות לחיים משפחתיים מלאים ושלמים של בני זוג בני אותו המין. ההחלטה האם להשליך את האיסור התורני עתיק היומין, ככתובו ולשונו, על מציאות החיים המודרנית, אינה דבר ברור מאליו. ספק גדול אם ישנו עוד תחום חיים בו מסורת ישראל ידעה כה הרבה שינויים והתפתחויות כמו בתחום חיי המשפחה. דפוסי עבר שהיו לגיטימיים בימי המקרא (נישואין עם מספר נשים, פילגשות ועוד) הוקאו החוצה על ידי דורות מאוחרים יותר. מנגד, דפוסים שבתקופת התורה נחשבו כבלתי אפשריים וככפירה מוחלטת במוסכמות המשפחתיות והמיניות, מהווים כיום נורמת התנהגות רווחת, ששרי ש"ס ויתר שמרני האומה כלל לא חולמים לצאת כנגדה.
כידוע, איסורה של התורה לחלל את השבת מצוי באותה מדרגה של חומרה כמו האיסור על המעשה המיני ההומוסקסואלי. האם מישהו יכול להעלות על דעתו ששרי ש"ס ידרשו כי זוגות חילוניים הטרוסקסואלים, המחללים את השבת, לא יוכלו לאמץ תינוק במדינת ישראל?!? ובכן מדוע שונה מצבם של הזוגות בני אותו המין?!? האם משום שמספרם קטן בהשוואה לכלל הציבור החילוני, או שמא במציאות החיים המודרנית, דפוסי ההתנהגות המינית של האדם הם האיום הגדול ביותר על השמרנות הדתית, המגנה על עצמה בשכבות עבות של הומופוביה?!?
כך או כך אל ידאגו שרי ש"ס ותומכיהם, את טקסי פדיון הבן ושמחת הבת ואת בר ובת המצווה של אותם ילדים מאושרים, הם לא יתבקשו לארח בבתי הכנסת שלהם. טוב שבישראל, כמו ביתר התפוצות, הולך וגדל מספרן של הקהילות הדתיות שתשמחנה לחבקם ולחבק את הוריהם ולשמוח בשמחתם.
עו"ד גלעד קריב, רב רפורמי וראש המרכז לפלורליזם יהודי