הטיפול התרופתי לשבץ מוחי: למה רק 1.6% מקבלים?

בישראל לוקים מדי שנה כ-15 אלף איש באירוע מוחי, כ-16% מהם מתים, 56% אחרים סובלים מפגיעה או נכות. טיפול תרופתי יכול להציל חיים ובעיקר למנוע מגבלות פיזיות לאחר השבץ. ולמרות זאת - בישראל, רק 1.6% מטופלים והיא לא מוצעת בכל בתי החולים

מתן טיפול תרופתי תוך זמן קצר יכול להציל מנכות או ממוות כ-700 ישראלים שלוקים בשבץ מוחי מדי שנה. כך עולה מסקר על תחלואה בשבץ שהוצג אתמול (ג') בכנס האיגוד הנוירולוגי.

 

שבץ מוחי הוא גורם התמותה השלישי בישראל, אחרי מחלות לב וסרטן וגורם הנכות הראשון במבוגרים. מהסקר עולה כי מדי שנה לוקים בשבץ בישראל כ-15 אלף בני אדם. כ-16 אחוזים מאלו שעברו שבץ נפטרים ו-56 אחוז מהלוקים בשבץ סובלים מפגיעה או מנכות. רק רבע ממי שעבר שבץ שורד ושב לתפקוד תקין, אולם כמעט חמישית מהם ישובו לבית החולים ויזדקקו לאשפוז חוזר בתוך שלושה חודשים.

 

בסקר שנערך על ידי איגוד הנוירולוגים והמרכז הישראלי לבקרת מחלות נאספו נתונים מ-28 בתי חולים במשך חודשיים. במהלך תקופה זו הגיעו לבתי החולים כאלפיים אנשים שסבלו מאירוע מוחי. 90 אחוז מהם סבלו מאירוע איסכמי-היווצרות קריש דם שמונע אספקת דם למוח ו-10 אחוזים סבלו מדימום מוחי, אירוע קשה יותר, שנגרם כאשר יש קרע בכלי דם במוח.

 

גיל הלוקים בשבץ מוחי - בירידה

בסקר התגלה שהשבץ תוקף חולים צעירים יותר ויותר. גילם הממוצע של החולים היה 69, כאשר בסקר קודם לפני ארבע שנים היה הגיל הממוצע 71. הגיל הממוצע בקרב נשים היה 71 ואצל גברים 67. כעשרה אחוזים מנפגעי השבץ המוחי היו בני פחות מ-50. ד"ר דוד טנה, מהמחלקה הנוירולוגית בתל-השומר סיפר כי הוא נתקל בחולים צעירים מאד בהם גם נערה בת 19 שמאושפזת במחלקה שלו.

 

עוד נמצא כי שבץ מוחי פוגע בצורה קשה יותר בנשים מאשר בגברים. 45 אחוז מהאירועים המוחיים מתרחשים אצל נשים. 22 אחוז מהנשים שלקו בשבץ מוחי נפטרו לעומת 14 אחוז מהגברים. אלו ששרדו סבלו מנכות קשה יותר.

 

האשם המרכזי בשבץ - יתר לחץ דם

גורם הסיכון המרכזי שעלול להעלות את הסיכון שלכם ללקות באירוע מוחי הוא יתר לחץ דם (74 אחוז ממי שסבל מאירוע איסכמי ו-82 אחוז ממי שלקו בדימום מוחי סבלו מיתר לחץ דם). מגורמי סיכון נוספים הם עודף שומנים בדם (56 אחוז), סוכרת (40 אחוז), עישון (21 אחוז) ואירוע מוחי קודם שנמצא אצל כמעט 30 אחוז ממי שלקה בשבץ. גורמי סיכון נוספים הם אירועי לב כמו פרפור פרוזדורים, אוטם שריר הלב, אי ספיקת לב, ניתוח מעקפים או החדרת סטנט (15 עד 20 אחוזים כל אחד).

 

הנוירולוגים ממליצים להקים יחידות טיפול נמרץ מיוחדות לשבץ, כדי לתת טיפול מיטבי לחולים. כיום קיימות יחידות בודדות כאלו בבתי החולים הגדולים. בסקר הנוכחי ובסקר שנערך לפני שלוש שנים נמצא כי רק שבעה אחוזים מנפגעי השבץ אושפזו ביחידת שבץ ייעודית. יתר החולים מטופלים במיון או במחלקות הפנימיות. לדברי ד"ר טנה, "יש חוסר חמור בתשתיות של יחידות שבץ בישראל. זה צריך להיות היעד מספר אחת למערכת הבריאות".

 

התרופה שנותנת תקווה - יקרה ולא ניתנת לכולם

למרות הנתונים הקשים על מוות ונכות, יש טיפול שיכול לתת לחולים תקווה. חולה שמגיע תוך שלוש שעות מהאירוע לבית החולים יכול לקבל טיפול תרופתי להמסת קריש הדם בשם T-PA. פרופ' נתן בורנשטיין, מנהל היחידה לשבץ מוח באיכילוב ציין כי "זה טיפול מציל חיים ומונע נכות. הסיכוי להישאר ללא מגבלה או עם מגבלה מזערית גבוה ב-30 עד 50 אחוז".

 

הטיפול התרופתי אינו כלול בסל התרופות ועלותו 3,500 שקל לחולה. לדברי פרופ' בורנשטיין בבתי החוללים הגדולים, בהם יש רופאים מומחים שמפעילים לחץ על מנהלי בתי החולים יש אפשרות לתת טיפול בתרופה. הטיפול ניתן בין היתר בבתי החולים הבאים הדסה, איכילוב, תל השומר, סורוקה, בני ציון, וולפסון ורמב"ם.

 

רק 1.6 אחוז מנפגעי השבץ זוכים לקבל את הטיפול (לעומת 0.5 אחוז לפני שלוש שנים). לדברי הנוירולוגים העלאת זמינות הטיפול ב-T-PA לעשרה אחוזים מהחולים תאפשר למנוע נכות או תמותה מ-700 חולים.

 

במשרד הבריאות מעריכים כי הפעלת 20 יחידות לטיפול בשבץ מוחי, שבכל אחת מהן עשר מיטות תעלה מעל 8 מיליון דולר בשנה (כולל כוח אדם ומכשירים), אך תוריד ב-20 אחוז את מקרי התמותה מ-1706 מקרים בשנה ל-1439. החיסכון כתוצאה מהירידה בתחלואה יעמוד על כ-6 מיליון דולר. כך עולה מסקירה שהציג בשבוע שעבר גרי גינסברג ממנהל הטכנולוגיות במשרד הבריאות בכנס המכון הישראלי לשירותי הבריאות. המלצתו היתה להרחיב את השימוש ב- T-PA ולהקים יחידות שבץ ייעודיות.