אחת בעקבות השמינייה

צללנו עם שנורקלים עמוק לתוך הסט של "האי", סדרת ההרפתקאות היומית של ילדי HOT, ובדקנו: האם הנוסחה שהצליחה לגיורא חמיצר ב"השמינייה" הדביקה בהיסטריה גם את "האי"? והאם ליאת בלו ויון תומרקין יהפכו לאלילי נוער כמו עדי הימלבלוי ושירה וילנסקי של לפני שנתיים?

"ברוכים הבאים לעצומה למען החזרת 'השמינייה' לעונה 4. מכיוון שכנראה לא תהיה עוד עונה, אנחנו דורשים המשך לסדרה המלהיבה והמרגשת הזאת. תחתמו בבקשה על העצומה ותעבירו אותה הלאה". (ridin, מנהל פורום המעריצים של "השמינייה").

 

לפני פחות משנה נפל דבר בישראל: "השמינייה", סדרת הנוער הפופולארית של HOT, ירדה ממסך ערוץ הילדים בתום עונתה השלישית. הדגל של דורה ירד לחצי התורן והמוני נערים שבתו לאות מחאה. יומני הנוער, הספרים, שקיות החטיפים שעליהם התנוססו פרצופיהם של עדי הימלבלוי, שירה וילנסקי, מיכאל אלוני, דון לני גבאי ושאר אלילי הרגע נותרו כזיכרון אחרון.

 

באנלוגיה מצמררת: יודעת כל אם עברייה, ויותר ממנה יודע כל גיורא חמיצר, יוצר "השמינייה", שהפתרון להתמודדות עם מותו של כלב המשפחה הוא אימוץ או רכישת כלב, ועם המידע הזה התיישב חמיצר לכתוב את להיט הילדים החדש, "האי".

 

יורשי "השמינייה". הקאסט הרענן של "האי" (צילום: הראל רינצלר)

 

היום כבר אפשר לומר כי הכתר הועבר מ"השמינייה" ליורשת הצעירה בהצלחה, והמדד העיקרי לכך הוא 584 אלף הורדות של "האי" ב־VOD בשבוע הראשון לעומת 327 אלף הורדות של "השמינייה" בשבועיים הראשונים. כעת עומדת "האי" על מעל 2.75 (!) מיליון הזמנות ב־VOD.

 

"הצלחת הסדרה ממש הפתיעה אותי", אומר חמיצר היום. "לא בניתי על המהירות שהיא תצליח כל כך. כבר אחרי הפרק השלישי הגענו לשיא, כשמספר ההורדות ב־VOD עבר את מספר ההורדות של 'השמינייה'. עברנו אפילו את מספר ההורדות של 'בובות' ואף פעם לא עברנו טלנובלה HOT3".

 

למי ששהה על אי בודד לאחרונה, נספר כי הסדרה עוסקת במסעות בזמן בהשראת "בחזרה לעתיד", "אבודים" ו"האיים האבודים". אם הזדמן לכם לצפות באחד הפרקים ותרצו לחזור אליה, אין סיכוי שתבינו על מה מדובר - לא בגלל שמזמן סיימתם את התיכון, אלא משום שהסדרה מורכבת כמו קובייה הונגרית. "הסדרה דורשת מהצופים שלה המון המון ריכוז", מסכים חמיצר. "מראש, העלילה בנויה כמו תעלומה שאנחנו נותנים לצופים את הפתרון שלה באופן מאוד קמצני. יש הרבה מאוד נקודות שהצופים יצטרכו לחזור אחורה לפרק הראשון כדי להבין מה קרה. יהיו דברים שיהיה אפשר להבחין בהם רק בצפייה שלישית - דמויות שחולפות על המסך לכמה שניות, או רפליקות שאתה מבין את ההיגיון שלהן רק אם אתה צופה בה באובססיביות".

 

מה היו ההשפעות עליך כשהתיישבת לכתוב את הסדרה?

 

"סרטי 'בחזרה לעתיד' היו ההשראה של הסדרה הזאת. משהו בכיף של הסרט הזה והאפשרות לעשות עלילה שהיא מצד אחד נורא מסובכת ומצד שני נורא כיף לזרום איתה, היה אתגר. בגדול, ראיתי שמה שהצליח ב'השמינייה' זה שככל שעשינו את העלילות יותר מסובכות, הצופים יותר אהבו את זה. לא היה שום אתגר שהם לא בלעו והם רצו עוד. זה נהיה משחק כזה ביני לבינם, להפתיע אותם יותר ויותר".

 

הסדרה דורשת מהצופים שלה המון ריכוז. "האי" (צילום: הראל רינצלר)

 

לכל מי שחושב לעצמו, "היי, איזה מגניב זה לכתוב סדרה על הרפתקאות, ים וכמה כוסיות", נכונה הפתעה. "האמת הרבה יותר אפורה מזה", אומר חמיצר, "מתחנו את ההפקה של דרמה יומית הרבה מעבר לקצה שלה. כמות ימי החוץ בדרך כלל נספרות על כף יד אחת ופה יש לנו 30 ימי צילום בחוץ, על 50 פרקים. זה דורש מהשחקנים להגיע לקצה היכולת שלהם. ימי הצילום מאוד קשים, יש אתגרים פיזיים ואני מקווה שזה יהיה שווה את זה".

 

ואכן, לא היה פשוט לצלם את הסדרה. "זו היתה הפקה שכל יום קרה בה משהו", מספרת המפיקה גליה עידן. "היו לנו שתי שריפות באולפן בגלל פנס, מה שכמובן גרם להרבה לחץ ולריח של שרוף... אחת השחקניות בקאסט גם סבלה פתאום מבעיות בריאותיות והתעלפה כמה פעמים. אבל ללא ספק, הפחד שלנו היה איתני הטבע: היו לנו 32 ימי צילומי חוץ, ולמרות שהיה קיץ, היה יום אחד שהשמיים היו אפורים. רק יצאנו להפסקת צהריים בסיום הצילומים, וירד מבול.

 

"אחד הסיפורים המשעשעים הוא של הארנב פדידה, שבסדרה הוא הארנב של צ'יף (עוז זהבי). הבעיה שכשקנינו אותו הוא היה קטן, אבל מהר מאוד הוא גדל וזה גרם לנו לבעיות, כי הסדרה מצולמת בצילומי רוחב, מה שאומר שאין רצף של זמן, פעם קדימה ופעם אחורה. ללא ספק, זו היתה הפקה שלפעמים נדמה שהיא לא נגמרת. היינו בטוחים שנגיע לשנת 2099, שזו השנה שבה מתרחשת הסדרה...".

 

10:00 בבוקר במרינה של אשקלון פני כחודשיים והצילומים בשיאם. ב־3:00 לפנות בוקר קיבל חמיצר טלפון מהבמאי של הסדרה, עופר ויצמן, שאשתו הולכת ללדת, ובפעם הראשונה חמיצר גם מביים ואפילו מסתובב עם חיוך על הסט למרות החום ("הסדרה הבאה תיכתב על מפעל קירור").

 

בדומה ל'השמינייה', לצד שחקנים מוכרים כמו דנה ברגר, לירון לבו, עידית טפרסון וזוהר ליבה, הקאסט הורכב בעיקרו משחקנים צעירים, אנונימיים ויפים, אם תרצו ההימלבלואים הבאים: המוכרת מכולם היא ליאת בלו, 23, דוגמנית בסוכנות לוק, שעברה כבר את הטירונות של העונה השנייה של "הדוגמניות", והיתה כתבת השטח של התוכנית "Y בעשר". בסדרה היא מגלמת עבריינית צעירה בשם זואי. יון תומרקין, 18, שמגלם את טומי, בנם של לבו וברגר, נושא בדמו ד.נ.א משובח, של אביו יגאל תומרקין, פסל, צייר, אחד שניחן בפה גדול. הוא כבר שיחק בדרמה "הילדים מגבעת נפוליאון" ובסרטים "שישה מיליון רסיסים" ו"מי גנב את ההצגה". אביגיל הררי, 18, שיחקה בסרט "למראית עין". בסדרה היא משחקת עבריינית צעירה בשם ליבי. אם שוב נחזור להשוואה ל"השמינייה", הררי מגיעה על תקן תחליף הולם להילי ילון, השקטה והחכמה של הסדרה ההיא. עוז זהבי, 24, הנחה לאחרונה את התוכנית "מיי בלוג" בערוץ 2. בסדרה הוא משחק את צ'יף, גם הוא, כמה מפתיע, עבריין צעיר. אין ספק שהוא כאן כדי לענות על צורכיהן של הצופות מז'אנר ה"תעשה לי ילד", שהזילו עד היום ריר על מיכאל אלוני. יעל גרובגלס, 23, ההימור שלנו בפרויקט הביכורים, משחקת פושעת (נמאס לנו מהעבריינים) בשם ג'יני. היא יושבת מצוין על נישת הבלונדינית היפה, כולל מבטא צרפתי, שם משפחה מסובך (יותר מהימלבלוי!) ומועמדות בתחרות עלית מודל בשנת 2004. בנוסף, תוכלו למצוא בקאסט גם את אפרת בן יעקב, 24, המגלמת את אנה, ואת דניאל מורשת, 13, שמשחק את מייקי, ולמרות גילו הצעיר אוחז בטייטל פושע.

 

ההימלבלואים הבאים. דניאל מורשת וליאת בלו. (צילום: הראל רינצלר)

 

לתומרקין ג'וניור היה ברור שיהיה חשוף להשוואות והשבוע הוא סיפר: "פתחו לי פורום של מעריצים באינטרנט. התגובות ברחוב פשוט מדהימות. גם אימהות עוצרות אותי ברחוב. הצעירים פשוט בוהים בי המומים והבחורות הבוגרות יותר אומרות לי שאני חמוד. אני לא כל כך עונה להן, לא בגלל שאני מתנשא, אלא בגלל שלא נעים לי".

 

אתה לא מת על ההערצה?

 

"אני מנסה לא לחשוב על זה, אבל זה מפחיד אותי כי אני לא אוהב את הדברים האלה, אני ביישן. למשל, הצגות אני לא אוכל לעשות, עשיתי את זה פעם וזה הספיק לי. יש לי פחד קהל".

 

עזוב את הקהל, אני מדברת על המעריצות.

 

"אני לא אוהב את כל הדברים האלה. אני רוצה להיות עם האחת שתאהב אותי בגלל מי שאני ולא בגלל התפקיד שעשיתי".

 

אתה אמור להתגייס בקרוב. תדחה את הגיוס?

 

"כרגע אני מחפש את התפקיד שבו אוכל לשלב את העבודה שלי, אבל שיהיה ברור שאני הולך לצבא. כמעט סירבתי לתפקיד בסדרה בגלל שרציתי להתגייס בזמן".

 

מה אבא שלך חושב על הקריירה החדשה?

 

"אבא שלי גאה בי. גם סבא שלי היה שחקן ובמאי. הוא כל הזמן אומר שעכשיו יגידו שהוא האבא של...".

 

כמעט כולכם משחקים עבריינים, זה יגמור לכם את התדמית.

 

"כאשכנזי לא אוכל לברוח מהתדמית של החנון".

 

בעולם של דוגמגישים, כוכבי סבוניות ופליטי ריאליטי, לא ברור אם כוכב עולה שאף להיות שחקן, זמר, דוגמן, או פשוט מפורסם, אחת הסוגיות שהקאסט הצעיר, הרענן שעדיין לא הספיק להתקלקל, נדרש אליה, היא סוגיית הפרסום. בכלל, המדד להצלחה היא כמות הקמפיינים (ע"ע הימלבלוי), ההצעות מגיא פינס (ע"ע וילנסקי) והבאזז שאתה יוצר. אצל כוכבי "האי" זה רק התחיל.

 

רוצים שהפרצוף שלכם יופיע על שקית צ'יפס עתיר קלוריות?

 

זהבי: "אני לומד משחק וזה התחום שאני רוצה להישאר בו. מטרת העל שלי היא לא להיות מפורסם".

 

בלו: "ילדים מזהים אותי ברחוב, גם אימהות מבקשות ממני חתימות, זה פשוט מדהים. עכשיו מזהים אותי כזאת מ'האי' ואין ספק שזה מספק כל כך. אבל זה לא הקטע שלנו, פרסום, אנחנו רוצים לשחק".

 

ויתרת על תפקיד ב"אולי הפעם" כי לא אישרו לך ב"האי".

 

"ברור שוויתרתי על משהו שרציתי לעשות, אבל זה בסדר. 'האי' זה הבייבי שלי, הפרויקט הראשון שבו שיחקתי ונורא נהניתי לצלם. אני מקווה שתהיה עונה שנייה. זה לא אומר שאני לא רוצה לעשות עוד דברים, אני רוצה לעשות הכל".

 

הכי מנוסים על הסט. דנה ברגר, ליאת בלו ולירון לבו (צילום: הראל רינצלר)

 

כשאני שואלת את תומרקין וזהבי אם הם מתכוננים לרגע שיזכו להיות המייקל לואיס הבא, דנה ברגר מתפרצת בכעס: "אוי, מה זה השאלות האלה? למה מייקל לואיס? אל תענו על השטויות האלה. אל תיפלו לזה!".

 

"לי אין בעיה שהפנים שלי יופיעו על צ'יפס", חותם זהבי.

 

גיורא, למה חשוב לך תמיד ללהק שחקנים אנונימיים?

 

"בכל סדרה שאעשה אתעקש על זה. אני לא רוצה שהצופים שלי יתקשרו לדמות דרך כוכב שהם ראו אותו במיליון דברים אחרים. יש משהו בכוח של קאסט רענן שהוא מדהים. הם מגיעים עם אנרגיה ורצון עז להצליח. אם במקומם היו מביאים לי פרימדונות שרק הייתי צריך לדאוג שלא קר להם מדי או שלא חם להם מדי, לא הייתי יוצא מההפקה הזאת בחיים. אין פה מקום לאגו ופלצנות של כוכבים. מה שכן, בעונה השנייה הם כבר יהיו לי כוכבים ואז אצטרך להתמודד עם זה, אבל זו צרה טובה".

 

איך הכנת אותם לימי הכוכבות?

 

"הם הרבה יותר מקצוענים מכוכבי 'השמינייה', שאותם קיבלנו בוסריים. לא רק שהם לא ידעו מה זה מצלמות, הם לא ידעו מה זה המסביב. הקאסט הזה היה יותר מוכן - הם יודעים מה קורה למי שמדבר שטויות ומה זה שער ב'פנאי פלוס', ועדיין, אף פעם אין דרך להכין אותם לשוק".

 

אין לי בעיה שהפנים שלי יופיעו על צ'יפס. עוז זהבי (צילום: הראל רינצלר)

 

היום, כשהסדרה כבר רצה יפה באוויר במשך כחודשיים, חמיצר מתרפק על ההבדל הכי משמעותי מבחינתו בין "השמינייה" ל"האי": "מה שמיוחד ב'האי' זו העובדה שההורים והילדים צופים בה ביחד, כי זו סדרה בוגרת יותר. אין ספק שגם השביתה עזרה לזה. אני מקבל טלפונים הזויים גם ממועדון קשישים בקרית שמונה שמכור לסדרה".

 

למה אין יותר סדרות כמו "האי"? זו שאלה של תקציב?

 

"אני לא יודע, אולי המגלומניה שלי קצת עוזרת. התקציב האמיתי של סדרה כזאת היה צריך להיות גבוה פי עשרה ואין בארץ את הכסף הזה. הרבה פעמים במהלך ההפקה שאלתי את עצמי אם לא השתגעתי לגמרי. אבל אני תמיד אומר לעצמי שלעשות טלוויזיה זה תמיד קשה, אז אם כבר להתאמץ, שזה יהיה משהו מיוחד, ואם להתרסק אז להתרסק בענק". 

 

• את הכתבה המלאה עם קאסט "האי" תוכלו לקרוא בגיליון החדש של פנאי פלוס