על הנייר, הביסטרו התל אביבי השכונתי החדש אסיף הסמוך לנווה צדק, היה אמור להיות הדבר הבא, המקום שחייבים לשרוץ בו. ראשית בגלל השם העברי (אנחנו מאוד בעד) שישר גרם לי להיזכר בשיר הנפלא של נעמי שמר שנית - למקום אחראים השפים ורד ברמן וניר פלר, שני בוגרים מוערכים של המוסד השנקינאי אורנה ואלה. שלישית - הצהרת הכוונות של הממונים שהבטיחו תמחור סביר, נאמנות לחילופי העונות ותפריט משתנה. וכגודל הציפיות, כך היה גודל האכזבה בקרב הקולגות שלי. הם לא המתינו למאה ימי חסד ושיגרו ביקורות מעורבות. לא הייתה קטילה מוחלטת, אבל בפירוש נרשמה אכזבה. מאחר ואני מכיר את המטבח של ברמן תהיתי אם עמיתיי קצת נסחפו והגזימו.
התחמשתי בנסיך הרוסי, שהוא כידוע קוטר וביקורתי. לא בדיוק מה שהשפים הצעירים היו צריכים אחרי קבלת הפנים הקצת צוננת בה התקבלו. לאור הקהל המתוחכם והאיכותי, כולל הצמד המפתיע החדש והמשמח דני סנדרסון וענת עצמון, שאיכלס את החלל הבעייתי של אסיף, הבנו שהסועדים לא ממש מתרגשים מהמבקרים. גם הזוג הרומנטי, רגע לפני ששעט על האופנוע, הביע את שביעות רצונו. תפריט העסקית מציע מנות מתחלפות. יש מצב שמה שאני נישנשתי לא יהיה ביום בו אתם תתייצבו במסעדה. העסקית כוללת מנה ראשונה ועיקרית, כשהמחיר נקבע לפי מחיר העיקרית, והטווח נע בין 52 שקל ל-69 שקל.
השמות של מנות הפתיחה היו מפתים, אבל לא תמיד מימשו את ההבטחה. סלט סלק, אבוקדו, תפוז ורוקט נשמע חיבור מנצח. אבל המרכיבים האיכותיים לא התלכדו לאמירה אחת מגובשת. שותפי לסעודה רטן בצדק ש"הסלט הוצף יתר על המידה ברוטב בלסמי." חזה ברווז כבוש עם יין קינוח וג'ינג'ר היה מעניין, למרות שלטעמי סבל מעודף מליחות. הנסיך הרוסי שמבין בברווזים עיתונאיים פסק: "סתמי." הטובה בקרב הראשונות הייתה מנת הקלמרי שנצלה על הגריל והוגש עם פלפלים קלויים ורוטב איולי - חגיגה ים תיכונית מדויקת, עסיסית ומהנה.
לאור הראשונות, חשדנו שאולי הקולגות צדקו, ומזל שבעיקריות הרושם השתפר האקלקטיות של המטבח ניכרת בהיצע, מפטוצ'יני בשמן זית, צ'ילי, שום ועשבים ועד קובה סולת במילוי בשר טלה במרק דלעת. הצצה בצלחת של ענת עצמון עשתה לי חשק ללכת בעקבותיה ולדגום את קציצות הדגים 65) שקל) שהורכבו מארבעה סוגי דגה. אהבתי את הטעם החושני והעז של התרכובת. הקציצות החושניות והמוצקות הלכו מצוין עם הקוסקוס האוורירי ומרק הדגים שהוגשו איתן. הנסיך דק הגזרה וסופר הקלוריות התעקש לקלקל וטען שהן שומניות. לפחות הוא נהנה מסינטה עגל 69) שקל) שלווה ברוטב ציר בקר. "הבשר איכותי, רך ועשוי נפלא," ציקצק, אבל מיהר לסייג: "כמות הפלפל שנבזקה עליו מוגזמת." הפעם הסכמתי איתו. עודף הפלפל אכן פגם באיכויותיו של הנתח. התוספות היו טובות: תפוחי אדמה קלויים וסלט ירוק. ידידי האריסטוקרט הפתיע כשהתפעם מריזוטו סלק 54) שקל) עם דלורית צלויה, פרמזן ושמן כמהין: "הברקה. עשיר בטעמים ומקורי." הייתי מצטרף למחמאות, אלמלא הריזוטו היה קצת תפל.
חרגנו מהעסקית ובחנו את טארט השוקולד 35) שקל) שהיה טוב וסמיך. הטארט עורר בנו מחשבות פילוסופיות: כדי שאסיף יהפוך למוסד סטייל האמהות הרוחניות אורנה ואלה, הוא צריך לעבור ליטוש ושיוף. נכון, אלו עדיין ימי הרצה, אבל אנחנו מצפים ליותר מברמן ומפלר אם הם יסכיתו לביקורות ויתקנו את הטעון שיפור בכל האגפים (כולל השירות,( אסיף יהיה כאן עוד הרבה עונות.
מחיר העסקית: 69-52 שקל
מטבח: ביסטרו שכונתי
שעות העסקית: א'-ה', 16:00-12:00
ואם חורגים מהעסקית: יין וקינוחים
חנייה: ברחובות הסמוכים ובמגרשי החניה (בתשלום) של האזור
ציון: 77 (בסולם ביסטרואים משודרגים)