כשבספרד נגמר המקום, הדחפורים נוגסים במרוקו

חופי הים התיכון של ספרד כוסו כמעט כולם בבטון, ובאירופה מנועות חברות הבניה מלבנות אתרי נופש גדולים בחופים. הפיתרון נמצא במרוקו, שם יש חופים טבעיים בשפע, וממשלה שמקדמת בברכה מיזמים שמספקים מקומות עבודה ומטבע זר. המחיר: הרס בלתי הפיך לחופים ושמורות טבע, ואיום על מיליוני ציפורים וחיות בר

אקולוגים מזהירים כי טרגדיה מתחוללת בימים אלו בצפון אפריקה, כשחברות בנייה אירופיות משתלטות על רצועות החוף הטבעי האחרונות של הים התיכון, בחיפוש אחר רווחים מהירים.

 

בעוד שספרד מנסה לשמר שאריות מהחופים שלה שטרם כוסו בבטון, מרוקו מקדמת בברכה מיזמי תיירות רחבי היקף, בניסיון לצמצם את הפערים הכלכליים בין הצפון העשיר לדרום, ולהוציא מיליוני אנשים ממעגל העוני. אך לדברי פעילי שימור סביבה, הנזק לחופים הפראיים של דרום הים התיכון יהיה בלתי הפיך. כבר היום, הם אומרים, העיור והפיתוח התעשייתי המואץ, זיהום האוויר וכריית החול הבלתי חוקית גובים מחיר כבד.

 

חנויות ומלונות במקום חופים ושמורות טבע

מרוקו מעוניינת למשוך מיליוני תיירים לשרשרת של אתרי נופש לאורך החופים. את המלונות הגדולים והרחבים בונות חברות ספרדיות, בלגיות, הולנדיות ואמריקניות. האתר הראשון שנמצא כבר עתה בבניה הוא בסעידיה, הנמצאת בקצה המזרחי של מרוקו. חברה ספרדית בשם פאדסה, הופכת אזור חורש ודיונות טבעיות למתחם באורך של 7 מיליון מטרים רבועים של חנויות, מגרשי גולף ומלונות, עם 17 אלף מיטות ומעל ל-3,000 וילות ובתי דירות.

הכל כוסה בבטון. חופי קוסטה דל-סול בספרד (צילום: AFP)

 

באתר האינטרנט הבריטי שלה, פאדסה מבטיחה "נופים כובשים ושטחים ירוקים, ולצידם גם מבנים עירוניים המתמזגים עם הסביבה הטבעית". באתר הבניה בחודש שעבר הסתערו בולדוזרים על שטחים נרחבים של מה ששומרי טבע מכנים אחד מהיערות עצי הערער הבודדים במרוקו.

 

"אנו קוראים להם המשמידים", סיפר נאג'יב בשירי, פעיל סביבה מקומי. "הם חפרו כבר שישה ק"מ של דיונות והרגו אלפי צבים, רק כדי שתוכלו לראות את הים לאורך המצוק". .

 

נסיגת חופים

שבעה מתוך 47 החופים של מרוקו לאורך הים התיכון נעלמו במהלך השנים האחרונות - כך חשף ארגון הסביבה האירופאי EEA אשתקד. באלג'יריה בלבד, 85 אחוז מרצועת חוף של כ-300 ק"מ נסוגה והחופים ממשיכים לאבד חול. בעמקים לאורכן ורוחבן של ארצות המגרב, סכרים חדשים מוקמים לצורך השקיה והם עוצרים את תנועת הסחף הטבעית. בעבר היו החולות נשטפים לאזורי החוף, ויוצרים שם בית גידול לחיות בר רבות. כיום החולות נותרים במקומם, והחופים הולכים ומצטמצמים.

 

ארגוני סביבה טוענים כי החברה הספרדית קיבלה אור ירוק להחריב את הדיונות שהגנו על סעידיה משחיקת הגלים והכלים הכבדים שיטחו את האזור כולו, למעט קטע קטן של יער. "לכל הפחות הם יכלו להשאיר לנו מעט עצים למגרשי הגולף, אבל גם הם נעקרו", סיפר פעיל הסביבה מוחמד בנטה. 

תעלות הניקוז בין הבתים ייבשו את שמורת הטבע. סעידיה (צילום: רויטרס)

 

במשרד התיירות המרוקני אמרו כי הם מעוניינים שאתרי הנופש ינצלו את יתרונות הסביבה המקומית שלהם כדי למשוך תיירים, והוסיפו כי הם אוכפים את החוקים המחמירים ביותר בנוגע לשמירה על הסביבה. אך מומחים בינלאומיים סוברים כי מרוקו טעתה כשאיפשרה לחברה הספרדית לבנות סמוך לשמורת הטבע הייחודית מוּלוּיה, החשובה ביותר במרוקו -  אזור ביצות בו חיים יותר מ-200 מיני ציפורים. "הבניה קרובה מדי לשפת הנהר, שכל המערכת האקולוגית האזורית תלויה בו", אמר אלאווי אל-קאביר, נציג סוכנות האו"ם לפיתוח ברבאט.

 

המערכת האקולוגית הייחודית של אזור סעידיה התבססה על מים שחילחלו דרך החולות ונקוו באזורי ביצות. אך פאדסה כרתה תעלות לניקוז המים מבין בתי הנופש, והקרקע מתייבשת. פעיל הסביבה בשירי מאשים את החברה בזילזול בחוקים המקומיים, על ידי שאיבת מים מהנהר במולויה. לדבריו, משאיות נצפו בחודש האחרון לאורך הנהר כשהן שואבות מים וחוזרות לאזורי הבנייה. ללא הביצה במולויה, קיים חשש לגורלן של מיליוני ציפורים. ארגון הסביבה האירופאי ציין כי איום דומה מרחף מעל ביצות נוספות בצפון אפריקה - בטוניס, אלג'יריה ולוב.  

 

פאדסה בתגובה הצהירה כי החברה נוקטת בכל האמצעים כדי לצמצם את הפגיעה בטבע, ושוקדת על שיקומו של האזור מעבר למה שדורש החוק המרוקני. דובר החברה אמר כי בטרם תחילת העבודות הוגש תסקיר השפעה על הסביבה, והממשלה נתנה לפרויקט אישור ותמיכה מלאים. בפאדסה טענו עוד כי הפרויקט בסעידיה יצר 8,000 מקומות עבודה למובטלים באזור, שנותר במצוקה קשה מאז שאלג'יריה סגרה את הגבול בינה ובין מרוקו.

 

מה יישאר בסוף?

אתרי נופש גדולים כמו זה הנבנה בסעידיה אינם אופנתיים יותר באירופה. בעבר נבנו אתרים כגון אלה בריבייר הצרפתית, אולם הדבר היה כרוך בהרס של בתי גידול ומערכות אקולוגיות שלמות. המלונות יסבו הנאה למיליוני אירופים, שמחפשים חופים שטופי שמש במחיר זול.

 

לכמה זמן? זו השאלה הגדולה. שכן לא ברור מה יישאר מאותם פרויקטים אם התחזיות של ההתחממות הגלובלית יתממשו. "אנחנו צופים תרחיש בו רוב הקומפלקסים של החברה יהיו מתחת למים עד שנת 2050, בשל עליית מפלס פני הים", אמרה פרופ' מריה סנוסי, מומחית למדעי כדור הארץ מאוניברסיטת רבאט.