אין חיה כזאת

יש לנו פה דיווח מהונגריה על השקת הפולקסווגן טיגואן - רכב שטח גרמני, אבל לא יקר, שנקרא על שם טיגריס, אבל גם איגואנה. זה נשמע לנו מוזר מדי בשביל להיות אמיתי, אבל רם גלבוע נשבע שהוא לא עישן שם אפילו טיפה מריגואנה

+ זה כמו טוארג קטן

- זה לא טוארג גדול

 

מכירים את המוצרים האלה שהפופולריות שלהם תלויה לחלוטין באטרקטיביות של המחיר - כמו אייפוד, סלולרי, סגוויי ואפונה בשימורים? אז לפחות בארץ, זה בדיוק מה שצפוי לקרות עם הטיגואן.

 

 

לפי תג המחיר שצ'מפיון מוטורס מבטיחה להצמיד לרכב השטח־רך הזה, נוכל לרכוש אותו ב־220 אלף שקל ודרומה. זה מרשים, אלא שזאת רק חצי חוכמה: על פי מיטב המסורת הגרמנית, מה שנקבל בתמורה לסכום הזה יהיה גירסה עירומה של שילדה, מנוע וגלגלים. הדיל ייחשב למשתלם באמת רק אם צ'מפיון תצליח להתאפק, והאביזרים ההכרחיים - מהג'נטים ועד הפיצ'עפקס - לא יעלו בעצמם כמו פולו. אם זה יקרה, אפשר יהיה לומר שהג'יפון המשתלם ביותר בארץ מגיע מגרמניה. ותסלחו לי אם אני נשמע כמו יו גרנט, אבל אחרי שסיימנו עם הסוגיה הלא נעימה של המחיר אפשר לעבור לעניין עצמו.

 

שוחר מגע

בתור התחלה, בואו נדבר על השם. "טיגואן" מורכב משילוב של טיגריס ואיגואנה, כך שפולקסווגן מגדירה את הרכב החדש שלה כמהיר, חזק וחובב היביסקוסים. זה גם הרכב הראשון שאת שמו בחר הקהל - 350 אלף גרמנים העדיפו אותו על פני הברקות כמו "נאנוק", "רוקטון", "סמון" ו"נמיב". השם האחרון מתייחס לבחינות המפרכות שהרכב עבר בהצלחה בנמיביה; פולקסווגן ומגזין "מוטור טרנד" מספרים לנו שהוא שהה במדינה במשך יותר מארבעה חודשים. ואפילו לא חטף איידס!

 

הטיגואן מגיע בשתי גירסאות מרכב: אחת ספורטיבית והאצ'בקית במיוחד, עם פגוש נמוך ואגרסיבי, ושנייה שמיועדת לשטח ומקבלת פגוש קדמי חתוך לטובת זווית גישה של 28 מעלות. המהנדסים הגרמנים אומרים שההתנהגות של שתי הגירסאות די דומה, גם כי כיול המתלים השונה שלהן מנטרל חלק מההבדלים, וגם כי לא מדובר במכונית עם מהירויות וכוחות ג'י של למבורגיני. ואם ככה, אז למה לא לבחור בגירסת השטח? "כי הפגוש הגבוה פחות יפה", ענה עורך של מגזין רכב מסוים, אבל לא ברור עד כמה הוא מבין בעיצוב. או בעריכת מגזיני רכב. אני מצידי נהגתי בשתי הגירסאות, ומוכן להצהיר באופן חד משמעי: אני מאמין למהנדסים. זאת העבודה שלהם.

 

בנוגע לעיצוב, אפשר לומר שהטיגואן הוא טוארג מוקטן (או, אם אתם אופטימיים, טוארג רחוק). למרות שהממדים שלו קרובים ל־CRV של הונדה, הוא נראה יוקרתי ובטוח בעצמו כמו האצ'בק עם בעיה בבלוטת התריס. מבפנים מדובר בהנדסת אנוש של פאסאט, במראה ובמגע של גולף, בדרגת גימור גבוהה - ובהרבה מאוד מקום.

 

את מרכז הטיגואן תופסת (לפחות באירופה) מערכת ג'י.פי.אס חדשה שנבנתה במשותף עם דינאודיו: מסך מגע בגודל 6.5 אינץ' שולט בנווט החדש והמהיר בצורה יעילה ונוחה, ומציג אותו בתלת־ממד מגניב. מערכות ניווט לווייני מתוחכמות, שיודעות לתקשר עם גורמים חיצוניים בשביל למסור דיווחי תנועה אינטראקטיביים וכאלה, הפכו בשנים האחרונות לעניין גדול בתעשיית הרכב; חבל שאף אחד מהיבואנים עוד לא טרח לעברת ג'י.פי.אס מקורי כזה ולהביא אותו לארץ במחיר שפוי.

 

מסך המגע הופך בלחיצה אחת גם למרכז אודיו דיגיטלי, ומתחבר אוטומטית למצלמה אחורית כשמעבירים לרברס. כתבי רכב בטח יציינו שאפשר להפעיל בטעות את חימום המושבים אחרי שמורידים את היד מצג המגע, וזה אכן מידע רלוונטי אם אתה אחד משבעת הישראלים שיזמינו את האופציה הזאת. עוד משהו שהטיגואן מציע תמורת תוספת תשלום הוא גג פנורמי שדומה לזה של הפורשה קאיין, רק בלי הפורשה קאיין. הוא גדול בערך פי ארבעה מסאן־רוף רגיל, והוא חשמלי מהזכוכית ועד הצילון - ללא ספק הגג הכי מגניב והכי מיותר מאז הקפלה הסיסטינית.

 

כל ההגנבות האלה, מיותרות ומיותרות יותר, לא משנות את העובדה שפולקסווגן מציגה את רכב הכבישטח־רך הראשון שלה באיחור: כמה מהמתחרות שלה כבר מציגות דגמים מקבילים מדור שני או שלישי (מישהו אמר ראב 4? למה אתה מדבר באמצע כתבה?). למרות זאת - ולכו תדעו, אולי בגלל זאת - הטיגואן מתגלה כג'יפון בוגר להפליא.

 

נעים בכביש

ההשקה של רכב הכבישטח־רך־ללא־הילוך־כוח־אבל־עם־פאסון הראשון של פולקסווגן נערכה בהונגריה. לנו, העיתונאים, היו רק כמה שעות לנהוג עליו - מה שהיה מעט מצער, כי אם כבר אנחנו מסכימים לטוס לחו"ל בחינם, המינימום שאנחנו מצפים לו זה שיעבידו אותנו נונסטופ.

 

בסופו של דבר הספקנו לבחון את הרכב בכביש פתוח ובנסיעה עירונית, ואפילו הרחנו את השטח. עברנו גם בין שני המנועים שיגיעו עם הדגם הראשון של הטיגואן שיוצא לשוק: 2.0 ליטר טורבו־דיזל ובנזין TSI, שהראשון מביניהם אמור להיות חסכוני במיוחד (לא באמת בדקנו את זה). מה שבטוח זה שהטורבו־דיזל יעיל ושקט יותר מרוצח סדרתי - וכמו יהודה פוליקר במצב רוח רוקיסטי, מרגיש בנזיני לחלוטין. לא אלאה אתכם בפרטים כדי שלא תירדמו בשירותים, רק אציין שזה מנוע מתקדם וחשוב לפולקסווגן. אה, וגם שהוא מותאם לדרישות תקן איכות הסביבה יורו 5, שיגיע לאירופה ב־2009 ולישראל ב־2433

.

 

ה־TSI הוא מנוע בחשיבה יפנית וביצוע גרמני. הנפח שלו הוא 1.4 ליטר (כן, על יותר מטון וחצי), אבל עם מגדש־על לטורים הנמוכים וטורבו לטורים הגבוהים. ביחד זה יוצא 150 כ"ס מרשימים, 24.5 קג"מ מרשימים את מי שיודע מה זה קג"מ, 9.3 שניות סבירות בהחלט מ־0 ל־100 וצריכת דלק שמשאירה כסף לסנדוויץ' ב־Yellow. הנתונים האלה מתאפשרים בזכות גירסה מעובה ומשוריינת של מערכת ההנעה הכפולה הוותיקה 4Motion, שמתאימה יותר לכביש ולשבילים מאשר לעבודת שטח קלאסית - וכשאני אומר "מתאימה יותר", אני מתכוון שבשטח טכני היא עלולה לחטוף התמוטטות עצבים.

 

דיזל או בנזין, הטיגואן יציבה על אספלט כמו ג'יי לנו על משבצת השידור שלו. בסמטאות הצרות ובפקקים של בודפשט היא התנהגה כמו כל משפחתית מודרנית, רק עם טיפה יותר פאסון; בכל זאת, מדובר ב־SUV הראשון בעולם עם "עוזר חנייה", שמראה על צג מה קורה מאחוריך ומסובב בעצמו את ההגה לתוך החנייה. כל מה שנשאר לך לעשות זה לשלוט בגז ובפדיחה.

 

בסופו של דבר, השאלה הגדולה היא באמת המחיר. ב־220 אלף שקל, ובהנחה שהוא יגיע קצת פחות עירום מבריטני ספירס - וואלה, שווה. הרי זה יהיה ה־SUV הקומפקטי היחיד שמיוצר בגרמניה ולא עולה כמו אלבניה. יותר מ־220? וואלה, לא יודע. כאמור, זה שוב הסיפור הישן עם האפונה בשימורים.