היי הג'יפ: נס ביער בן שמן

אבירם ברקאי, האיש שהביא לישראל את תרבות טיולי הג'יפים, יוצא לטיול פרידה ביער בן שמן ועמק איילון, ומציע מסלול המשלב שתי שיטות ניווט המבוססות על שתי אסכולות מנוגדות

לפני כמה חודשים נפל דבר בישראל. אבירם ברקאי, האיש שהמציא את תרבות טיולי הג'יפים אי שם בתחילת שנות ה-‭,90‬ החליט לפרוש מהתחום. 13 הספרים שכתב מיצו את עצמם, אמר. האחרון שבהם, "הי דרומה לאילת‭,"‬ סחט את שארית הכוחות.

 

לרגל המאורע החלטנו לצאת לטיול פרידה בסגנון ספריו האחרונים - קצר וזריז. למה קצר? "כי לאנשים נמאס לקום מוקדם בבוקר, להכין צידנית ובישולים ולג'עג'ע על הבולדרים יום שלם בתוך קופסאות פח‭,"‬ מסביר ברקאי את הלוגיקה. "במקום זה יוצאים ב-10 בבוקר, מנווטים קלות ‭4-3‬ שעות עם עצירות קפה, איזה סיבוב רגלי לחירבה נחמדה, קוטפים תאנים בבוסתן, רואים טחנת קמח ומעיין, מריחים את הטבע וחוזרים עוד לפני השקיעה‭."‬ המהדרין יכולים אפילו לשלב סיבוב כזה בדרך לחופשה או לפני הביקור אצל הסבתא.

 

יצאנו אפוא לאזור הכי פחות צפוי למחפשי הרפתקאות ‭:4X4‬ יער בן שמן בואך עמק איילון. כל המרחב תחום ביישובים. ממערב מתחולל פיתוח אכזרי של מסילת הברזל לירושלים, שטוחנת את הגבעות הבתוליות עד דק, ואילו מצפון שוכנים להם פארק נאות קדומים ובסיס צבאי, שלפחות מצטנעים בין החורשות. ולמרות זאת, אלפי המנגליסטים של יער הרצל ואורחי "פארק הקופים" אפילו לא מדמיינים אילו הרפתקות שטח חביבות מסתתרות ממש מאחורי חורשה תמימה של אקליפטוס. מדובר בתא שטח קטן אך מגוון להפליא, מתובל בנופים משתנים, אתרים היסטוריים, בוסתנים, טחנות קמח, מרחצאות, מעיינות ואינספור שבילונים שמתפתלים בין החורשות ומספקים אתגרי עבירות למכביר.  

זינוק בעלייה. בדרך לנ.צ. הבא (צילומים: שמעון תמיר)

 

שתי שיטות ניווט

המסלול משלב שתי שיטות ניווט שמבוססות על שתי אסכולות מנוגדות. החלק הראשון מתבסס על שיטת ניווט "מיקרו" שאבירם ברקאי דוגל בה. השיטה פותחה במרוצי ראלי ואומצה על ידי יחידות עילית בצה"ל. יש נהג ויש נווט והם נוסעים לפי סיפור דרך מדויק תוך כדי דיאלוג מתמיד.

 

השיטה מחייבת עיסוק שוטף בקריאת הספידומטר ואיתור פרטי תכסית כמו צומת, חבית, חורשת עצים, מדרגה וכדומה. חשוב להדגיש: איפוס משמעותו לאפס את הספידומטר. המספרים מופיעים במאות מטרים, כלומר ‭1.7‬ משמעותו ‭1,700‬ מ‭0.5 .'‬ משמעותו 500 מ‭.' ‬

 

יש מי שמעדיף (כמוני) את שיטת המאקרו שבה הנווט לומד את מבנה השטח וההתקדמות בנויה על רכסים, נחלים, עמקים וגבעות ומבוססת על התמצאות בסביבה.

 

נקודת ההתחלה בצומת מודיעים, על כביש מס' ‭.443‬ פונים לכיוון גימזו ופארק הקופים.

 

‭- 1.70‬ צומת: יש פנייה ימינה לפארק הקופים ופנייה שמאלה לתוך השטח (עמודי עץ של קק"ל נמצאים על הפנייה‭.(‬ איפוס. נ.צ ‭:1‬ פונים שמאלה. נוסעים עם סימון שבילים שחור בכיוון כללי על פי שלט העץ "בוסתני גימזו‭."‬ אחרי כ-40 מ' פונים שמאלה. בחלוף כ-80 מ' נוספים יש פנייה ימינה ב-90 מעלות בעלייה. נ.צ ‭:2‬ פונים ימינה. נוסעים על קו גובה שפותח תצפיות נוף. עצי חרוב מימין, אורנים נטועים משמאל.

 

‭- 0.70‬ צומת: (השביל השמאלי פחות ברור‭.(‬ נ.צ ‭:3‬ פונים ימינה, ב"שער" בין שני עצי חרוב. גולשים בין עצי חרוב.

 

‭- 0.80‬ גמר גלישה: יש דרך משמאל ב-90 מעלות. ממשיכים ישר. בחלוף 30 מ' מגיעים לצומת וממשיכים ישר תוך התעקלות קלה ימינה. חולפים על פני מדרגת סלע, עוזבים את השביל הראשי וממשיכים ישר, במבוך שבין עצי אקליפטוס.  

משלבים מיקרו ומאקרו

 

‭- 0.90‬ צומת ‭:T‬ נ.צ ‭:4‬ איפוס! פונים ימינה.

 

‭:0.10‬ מתעקלים קלות שמאלה ומצרפים דרך מימין ומאחור.

 

‭- 0.25‬ צומת: (השביל מימין לא ברור כל כך. 30 מ' לפנים דרך ראשית אליה לא מגיעים‭.(‬ נ.צ ‭:5‬ פונים שמאלה, בעלייה מתונה.

 

‭- 0.40‬ מעין מזלג: נשארים עם הזרוע הימנית, הראשית יותר. ושוב עצי חרוב ותצפיות.

 

‭- 0.80‬ קצה חורשת החרובים: צומת ‭.T‬

נ.צ ‭:6‬ פונים ימינה.

 

‭:1.05‬ מתעלמים מהפנייה ימינה וממשיכים ישר.

 

‭:1.20‬ שוב פנייה ימינה. נ.צ ‭:7‬ פונים ימינה.

 

‭- 1.35‬ צומת ‭:T‬ מפגש עם ציר ראשי כבוש. נ.צ ‭:8‬ איפוס! פונים ימינה.

 

‭:0.15‬ רחבה גדולה ומסעף דרכים. ממשיכים ישר ונצמדים לצדו השמאלי של מתקן מגודר. נוסעים בעלייה, כשגדר המתקן מימין. עם סיום העלייה מתגלה כרם זיתים והדרך נעה בתוכו.

 

‭:0.55‬ מצרפים דרך שמגיעה ב-90 מעלות משמאל, עם סימון שביל ישראל. מכאן, עד שייאמר אחרת, ממשיכים על שביל ישראל.

 

‭- 1.20‬ מסעף: כ-50 מ' לפנים רואים אנדרטה. נ.צ ‭:9‬ איפוס! מביטים באובליסק צנוע ועליו שמותיהם של ישראל שחורי, שורה אושרוביץ ויחזקאל בן דוד, לוחמי חטיבת קרייתי שנפלו כאן ב-20 ביולי 1948 בקרבות עשרת הימים לשחרור האזור. רכבם עלה על מוקש בעת סיור מפקדים. רואים כאן תאנים ערומות בשלכת.

 

בטון זו הבשורה

מכאן ממשיכים בתיאור מסלול בשיטת המאקרו: מהמצבה ממשיכים דרומה על שביל ישראל עוד כ-‭2.2‬ ק"מ. הדרך מטפסת לאיטה בינות לעצי שיזף ונטיעות עצי אורן צעירים. לפנינו גבעה בולטת ועליה חירבת רג'ב, בגובה 202 מ' (נ.צ ‭- (10‬ רמפה מוצלת עם נוף יפה של מישור החוף. מסביב פזורים עצי זית ושקדים גדולים, צבר ועצי שיזף. הגבעה מלאה בבורות מים ושרידי חווה חקלאית. רמלה ולוד מנמנמות במרחק והגזייה נשלפת באופן טבעי לכוס קפה, לפני או אחרי בירה צוננת.  

טחנת הקמח בנחל ענבה

 

ממשיכים דרומה על שביל ישראל, בין הטרסות והבוסתנים, עוד קילומטר, עד חירבת בית ענבה ‭.(11)‬ בעונה זהו מקום נהדר לארות תאנים וליהנות מסברס ורימונים. עכשיו נותר להביט בעצב כיצד חיסלו דח־ פורי סולל־בונה חצי מהגבעה הקסומה לטובת מסילת הברזל.

 

שביל ישראל ממשיך דרומה וצולל לתוך ערוץ נחל ענבה. המראה סוריאליסטי: משוטטים בתוך צמחייה פראית ליד גשר בטון ענקי. נחל ענבה הוא הפתעה נעימה, מלא צבאים, שועלים וצבים. בעבר זרמו כאן מים והוא התפרסם בטחנות הקמח שלאורכו. כיום אפשר לראות את שרידיהן.  

 

ממשיכים צפון מזרחה לאורך הנחל עד למעבר שחוצה אותו ‭.(12)‬ הדרך מטפסת בתלילות שמאלה על הגדה הצפונית ומיד מתעקלת שוב לכיוון צפון מזרח. הנוף מדהים בניגודיות שבו. מרחב הכפר ברפיליה מאופיין בנוף הארצישראלי הקלאסי: כולו מצולק בטרסות, טרשים, סלעים, עצי זית, משוכות צבר וחורבות הפזורות על פני הגבעות. ממזרח מתרוממת העיר מודיעין בהתרסה בוטה, כאילו אומרת: הקץ לארץ ישראל הישנה - שלמת בטון זו הבשורה.  

אבירם ברקאי בהפוגה. הפרידה זמנית?

 

ממשיכים מזרחה עד ללב החורבות כ-3 ק"מ‭(13) ‬ ומסיימים את הטיול במודיעין. בסה"כ 3־4 שעות של שיטוט מהנה ומאתגר. ובקיצור, חוויית שטח אינסטנט.

 

כשעלינו על הכביש בדרך הביתה הבטתי בזווית העין בתנועותיו של ברקאי, שהחליף את ההילוכים בדפנדר החבוט שלו. בסתר לבי ידעתי: אהבה לשטח זה כמו נרות חנוכה – היא יכולה לכבות באופן זמני לתקופת מה, אבל תמיד כשמגיעה תחילת החורף הנרות נדלקים מחדש.

 

ברקאי מפנה את עצמו למשימה לאומית חשובה ומקודשת, שכאשר תבשיל נשמע עליה ונברך. נאחל לו הצלחה בדרכו, אבל חברים, אין מה לדאוג, הוא עוד יחזור.

 

• לטיול נחוצה מפת טיולים וסימון שבילים ‭,1:50,000‬ "מבואות ירושלים"‭.