"המגן השמאלי המצויין שהיה על מסלול ההצלחה הבטוח במכבי ת"א", נכתב בתחילת הראיון, "נאלץ לעזוב את המועדון לפני כשנה וחצי באקורדים צורמים, ואף רכש את החופש שלו ממכבי בסכום כבד אשר היה מיועד לבניית ביתו החדש. אבו סיאם בחר בבני יהודה בעיקר בשל אמונתו במאמנו מהנוער - ניצן שירזי. סאלם רצה חוזה לעונה אחת בלבד, אך חזי מגן התעקש על שנתיים".
לאחר הפתיח, מסביר אבו סיאם את הצד שלו: "לא האמנתי וגם לא רציתי להאמין שהסיוט שלי יחזור פעם נוספת. לפני שנה וחצי נאלצתי לעזוב את מכבי, אחרי שאלי כהן החליט שאני לא מספיק טוב בשבילו מבלי שראה אותי אפילו באימון אחד או מבלי שנתן הסבר הגיוני. כהן סימן עלי 'איקס' וכמעט חיסל לי את הקריירה".

אבו סיאם בבני יהודה. "המינוי הדליק נורות אדומות" (צילום: אלי אלגרט)
"המינוי של אלי כהן הדליק אצלי נורות אדומות ועורר מחדש תחושות רעות מאוד", המשיך המגן. "אבל אדם צריך לדעת לשכוח את העבר ולהסתכל על העתיד ולכן הייתי מוכן לפתוח עם כהן דף אחד. ומה אני מקבל ממנו בתמורה? סטירה מצלצלת לפרצוף".
"אני מכבד את זה שלמאמן יש את הזכות לקבוע מי פותח בהרכב, אבל כמה מקריות שלילית יכולה להיות סביבי? לא פתחתי בהרכב למרות שאני המגן השמאלי היחיד בקבוצה ואפילו את זה קיבלתי. אבל שתוך כדי משחק המאמן מחליף בעמדה שני שחקנים ובכלל לא פוזל לכיוון שלי? זה אומר דרשני.
"מעולם לא הייתה לי בעיה עם אף מאמן ומעולם גם לא חשבתי למתוח ביקורת על אף מאמן שלי. 14 שנים הלכתי בתלם ורק עם אלי כהן התעוררו בעיות. אם הייתי השחקן היחיד שזה קרה לו עם כהן, הייתי עורך חשבון נפש ובדק בית, אבל כנראה שאני לא. במצב כזה צריך לעשות אחד ועוד אחד והתוצאה היא שאני ואלי כהן לא יכולים להיות באותה הקבוצה. מאחר ואני רק שחקן אחד בסגל גדול והוא הסמכות המקצועית, מי שצריך ללכת זה אני".

אלי כהן. אבו סיאם לא רוצה לעבוד איתו (צילום: טל שחר)
אבו סיאם מסכם: "אין לי למה לחזור ואני קורא לחזי מגן ומשה דמאיו להתנהג כמו אנשים שיש להם כבוד. אני נתתי להם כבוד לאורך כל הדרך והחשבתי אותם כמשפחה. אני פונה לחזי מגן ואומר לו: 'חזי, תן לי ללכת בכבוד. תעמוד במילה שלך ואל תחזיק אותי בכח'. גם אם אצטרך לשבת בבית מעכשיו ועד סוף העונה ולא לקבל שקל, אעשה זאת ולא אחזור למקום שאני מרגיש שאיבדתי בו את כבודי".