אתם הצעתם: המקומות הכי טובים לדייט ראשון

בכתבה "איך לבחור מקום לדייט ראשון" יצאנו לשטח לבדוק לאן הכי עדיף לצאת בפגישה הראשונה. הטוקבקים שלכם הראו לנו שמדובר אכן בסוגייה מטרידה, שפנים רבות לה. והנה לפניכם לקט מהטיפים שאתם שלחתם. יש לכם עוד עצות? טקבקו שכולם יקראו!

בכתבה "איך לבחור מקום לדייט ראשון" יצאנו לשטח כדי לבדוק לאן הכי עדיף לצאת בפגישה הראשונה - לבית קפה שקט ואינטימי, לפאב השכונתי או לבר הרועש. בנוסף, גם ציידנו אתכם בשלל טיפים שיעזרו לכם לבחור את המיקום לדייט הבא שלכם.

 

אתם, הגולשים, לא נשארתם אדישים לכתבה והצפתם אותנו בשלל טוקבקים ובהם הטיפים שלהם לבחירת הלוקיישן. לפניכם לקט מובחר: 

 

• "גומר והולך" ממליץ: "דייט בפלאפל השכונתי הוא המבחן האולטימטיבי - אם היא מעקמת את הפרצוף, אז היא רק מחפשת את הארנק שלך, זה הזמן לברוח, לפני שתשלם כל החיים על הזכות להיות במחיצתה. מצד שני, אם היא לוקחת את זה בראש טוב, תישאר, יהיה לכם על מה להתבדח בהמשך הדרך".

 

• גם עזרא הפחח מעריך את הפשטות: "עזבו שטויות, תקבעו איתה 'על הברזלים' בצומת בשכונה. אל תשכחו להביא פיצוחים, בירה כדי להרטיב את הגרון, טרנזיסטור כדי להיות מעודכנים לגבי הכדורגל, טרנינג לבן ונעלי-בית קיפי להשלמת מראה ה'קז'ואל'. היא תיפול שדודה לידיכם". מילה שלו. 

 

• דנה מכפר סבא הלכה אף היא על העניין השכונתי, אבל קצת אחרת: היא מציעה לקנות פחיות שתייה בפיצוצייה ולשבת על ספסל במקום שקט שאפשר לדבר בו, או לצעוד ביחד ברגל. אהבנו.

אפשר גם ללכת ברגל ביחד (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

• בלונדה הציעה לעשות משהו כיפי וקליל ביחד כמו לשחק סנוקר או באולינג. "המטרה: ליהנות, גם אם לא יתפתח מהדייט הזה שום דבר מעבר לידידות (נקודה למחשבה: גם לידידים יש חברים/ות שווים שאולי יהיה שווה להכיר בהמשך)". השקעה לטווח ארוך.

 

• בתחום הסולידי, אלמה ממליצה על "מסעדה טובה, כשכל אחד משלם על עצמו. גם אם הוא לא הגבר האידיאלי, עדיין תוכלו ליהנות מהאוכל הטוב, מהיין האיכותי ומהשיחה הנעימה. לא צריך להיות מגעילים אחד לשני, גם אם זה לא זה". 

 

• לעומתה, שלומי מירושלים ממליץ על לובי של בית מלון. "זה מקום אידיאלי לדייט ראשון. הרבה יותר מרווח מבר או מבית קפה, שקט יותר, נוח יותר, לא צפוף, ותמיד יש חניה”. 

 

• ואם כבר בחניה עסקינן, אם את גרה באזור סואן עם בעיות חניה, עומר מבקש שתדעי להמליץ על מקומות נחמדים עם חניון בסמוך. "כבר קרה שנדפק לי דייט בגלל חיפוש חניה. אספתי אותה וחיפשתי חניה במשך חצי שעה. לא היו חניונים באיזור ולא היה מטר
  של חניה. אני איבדתי כבר את החשק ובטח גם היא. לא כולנו מכירים כל בר בתל אביב וכל הסיטואציה שבה אנחנו גם אוספים אתכן, גם מנסים למצוא חניה ולחשוב על מקום לא רועש מדי במרחק סביר, כשאתן רק יושבות באוטו מחכות שמשהו יקרה, זה מבאס לגמרי. ואגב, אם ישלמו עליכן בבר, תשלמו לפחות על החניה".

 

• הטוקבקיסטית "יגעתי ומצאתי" מזהירה אתכם מבחירת מקום שאתם מרגישים בו בבית. "הייתי בדייטים שבהם הגבר הרגיש במקום כבן בית, וזה היה רחוק מלהרשים אותי, ואם כבר חשדתי שהוא 'דייטר סדרתי'. אני ממליצה לכל אחד להגיע לדייט הראשון עם רכב משלו, כך תוכלי ללכת כשתרצי, אפילו באמצע".

 

• דנה מספרת על דייט ראשון טראומטי, שאפילו לא הגיע לאמצע הפגישה: הגבר התחיל לנסוע לכיוון לא מוכר וניסה לקחת אותה לחורשה מבודדת. היא הפעילה תושיה ואיימה לקפוץ מהרכב אם לא יסתובב מיד חזרה. ברוב הדייטים סביר להניח שתגיעו למחוז חפצכם בשלום, אבל אין ספק שתמיד חשוב לנקוט באמצעי זהירות.

 

• "מלך הסומסום" מונה את המקומות המושלמים לדייט ראשון: (1) מועדון סאדו-מאזו - כדי להתרגל כבר מההתחלה לכאב,  ולדעת מי הולך לשלוט במי במערכת היחסים; (2) ב"מועדון חברים" של משחקי פוקר כדי שתוכל להיראות טוב ליד כל האנשים האחרים שם, ולעשות עליה דאווינים עם הימורים מפוצצים, חוץ מזה אומרים שמי שנכשל באהבה מצליח בקלפים, אז בכל מקרה תרוויח משהו; (4) בבית מלון - בטוח תקבל, אבל זה יעלה לך 300 שקל לשעה; (4)  אצל סבא וסבתא שלך, כי הם עושים לך כבוד כשאתה בא לבקר. כל אחד והקטע שלו.   

 

טוקבקים נוגעים ללב, שכדאי להקדיש להם מחשבה 

• “עולם הדייטים הקיא אותי מתוכו", כותב "מחפש חלופה". "הייתי תקוע שם כאבן שאין לה הופכין. פעמים אין ספור כתבתי מחדש את הפתיח האישי והעלתי והורדתי תמונות. יותר מדי פעמים עשיתי את המסלול הידוע מראש: מקלחת - אפטר שייב - בגדים יפים - חשיבה חיובית - בית קפה - מפח נפש - הביתה. אם ישנה 'מלחמת מינים', הרי שעבורי האתרים הללו הם בבחינת 'שטח אש', איך שלא תיכנס אליהם, אתה משול למת, או אולי גרוע מכך - אתה משול לרוח רפאים. אף אחד לא רואה אותך. כן. זה באמת נשמע כמו 'אוי אוי אוי', ובאמת יש פה הזדמנות ללעוג לי. אבל אני אדם ברוך כשרונות, לא טיפש, לא גיבן, לא מעשן, לא משעמם, לא צר אופקים, לא נמוך, לא חנון, לא אלים. אני בחור חיובי, אבל אחד שהמורים היו אומרים עליו: "נחבא אל הכלים". כבר עשר שנים שאני לא מעז להתחיל עם מישהי. אני מוצא את עצמי מעת לעת יוצא לעשות סיבוב, לראות אנשים... אבל ברגעי המבחן, כאשר מתרקמת לה אינטראקציה עם איזו בחורה, אני לא מסוגל לחלץ מילה. לא תמיד הייתי כזה. אפשר שזה מעין תהליך זוחל, שראשיתו בקשר נכזב אחד, ואחריו אמירה צינית או יובשנית של מישהי, ואחריה דייט לא מוצלח... והנה כך בא אל העולם עוד בוק. אני לא שונא נשים. הטרגדיה שלי היא שאני אוהב נשים.

  

• "הדוקטור מעכו" כותב על "הדייט שלי מאתמול: אספתי אותה מהבית ובחרתי מקום די קרוב אליה. שתינו קפה. שתינו תה. הזמן עבר, היה נחמד, החזרתי אותה הביתה ונפרדנו בנשיקה. שאלתי אם נדבר והיא ענתה 'בוודאי' משכנע. למחרת, אמרה בטלפון שאני בחור איכותי אבל לא בשבילה. אוי, בנות, איזה עם מסובך אתן. ואני, מה בסך הכל רציתי?! האמת, נמאס לי כבר מהדייטים. עדיף... בעצם, אני כבר לא יודע מה עדיף".

 

• ונקנח בטוקבק של רונן: "מקריאת התגובות למדתי לקח חשוב: לא מומלץ לצאת לדייט עם טוקבקיסטים/יות ".

 

השבוע בעיתון לאשה

• כל הנוצץ סילבסטר: שמלות מרהיבות למסיבה סוערת; תכשירי טיפוח ואיפור לערב מושלם, ולבוקר שאחרי
• מוסף לגבר: רן דנקר כותב על אהבה; שתית כמו חיה? כך תרכך את המכה; מיטל שלו נדחפת לשלישיה; סרבני חתונות מדברים ומבחן מעשי לשלושה בוגרי סדנאות דייטים
• ילד אסור, ילד מותר: למה בעצם אנחנו צריכות אישור מהמדינה כדי לבצע הפלה
• ראיון אישי עם חשפן (וכמה תובנות עלינו, הנשים)
• דנה אינטרנשיונל אומרת מה שהיא חושבת