"הוא הגיע אלינו לפני שלוש שנים רתוק לכיסא גלגלים עם סימני דלקת פרקים. בלי יכולת ללכת, להזיז את הצוואר ולפתוח את הפה", מספר ד"ר יאיר מולד, מנהל המרפאה הראומטולוגית בבילינסון. "מגיל 13 הוא סבל מדלקת פרקים משנית לפסוראזיס. כאשר הדלקת פוגעת במפרקי עמוד השידרה והאגן. כתוצאה מהדלקת נגרם איחוי של החוליות. במהלך השנים צמחה עצם בחוליות הצוואר ובמפרקי הלסת. מזה כמה שנים הוא לא היה יכול לפתוח את הפה".
אחיו הגדול של ויקטור פבל סיפר: "הוא היה כל כך מכופף שנראה היה שהוא הולך ליפול קדימה, הוא ראה רק את הרצפה. הוא הגיע למצב כל כך קשה שהוא היה במיטה ולא יכול היה לזוז, אפילו לא לקום קצת. אמא שלנו טיפלה בו, הוא לא יכול היה לרדת לשירותים. אפילו יד הוא לא יכול היה להזיז. הוא דיבר עם פה סגור, התרגלנו לזה והצלחנו להבין אותו".
לאחר שטופל בבילינסון באמצעות תרופה ביולוגית לדלקות מפרקים חזרה אל ויקטור יכולת התנועה. אבל חוליות הצוואר שלו ומפרקי הלסת נותרו נוקשים, כיוון שבמקום צמחה עצם. אז החלו הרופאים לחשוב על ביצוע ניתוח וההכנות ארכו חודשים ארוכים.
שני הניתוחים שאותם עבר נמשכו ביחד 22 שעות. בניתוח "יושר" עמוד השדרה של המטופל על ידי שבירה מבוקרת של חוליות הצוואר ואיחויין מחדש, כך שראשו של ויקטור יתיישר ולא ילחץ על הלסת. חלק זה ארך כ-14 שעות ובוצע על ידי ד"ר ניסים אוחנה, מנהל יחידת עמוד שידרה בבילינסון. החלק השני ארך כשמונה שעות ובמהלכו טיפלו הרופאים במפרקי הלסת של ויקטור ש"כוסו" בעצם, שקיבעה אותן לבסיס הגולגולת ומנעה תנועה.
פרופ' שלמה קלדרון שהוביל את החלק השני של הניתוח סיפר: "במהלך הניתוח הוצאנו את העצמות מאזור מפרק הלסת והשתלנו במקומן מפרק מרקמה אחרת מגופו של החולה שמפרידה בין העצמות באזור שישמש כמפרק. כך יצרנו תנועת פתיחת פה".
"עכשיו הוא חזר לחיים. הוא יכול לראות מה שקורה מקדימה, הוא יכול לאכול. הוא רואה שיש תקווה בחיים", סיפר האח פבל.
רופאו של ויקטור ד"ר מולד מעודד אף הוא: "אני צופה שיחול שיפור ניכר באיכות החיים שלו. זה היה מאד מרגש לראות שהוא פותח את הפה. יש לו אמנם נזקים בלתי הפיכים בעמוד השדרה, אך מבחינת תפקוד יומיומי תהיה כאן מהפכה גדולה".