למה להחליף שם אחרי החתונה?

אין זה עניינו של אף אחד אם אשה שנישאה בוחרת לשמור על שם נעוריה, או להוסיף לו את שם המשפחה החדש שקיבלה מבן זוגה. אל דאגה, הפמיניזם אינו המניע העיקרי לעניין

הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת, יצא במתקפה נגד נשים שלא מחליפות את שם משפחתן לאחר הנישואים. בעלון שהופץ בבתי הכנסת טען רוזן, שהשמירה על שם משפחתה של אשה גם לאחר נישואיה, בין אם שמרה אותו לבדו ובין אם צירפה לצדו את שמו של בן זוגה, פוגעת ב"ערכי המשפחה" משום שיש בה "מסר פמיניסטי הנוטש את המסורת הפטריארכלית". הוא מודאג "מהמדרון החלקלק" שבסופו עתידים גם ילדים לקבל שם משפחה כפול.

 

ממצאים של מחקר חדש שכתיבתו מושלמת בימים אלו, מלמדים כי הרב רוזן יכול להירגע: פמיניזם הוא לא הכוח המניע נשים ישראליות לשמור על שם נעוריהן או לצרף את שני השמות, ונראה שלא נשקפת מכיוון זה כל סכנה ל"מוסד המשפחה". יותר מזה, הסיכוי שיתחילו להסתובב פה ילדים עם שני שמות משפחה הוא קטן מאוד. לא שיש בכך משהו רע, כפי שיגידו לכם כל אזרחי ספרד, פורטוגל, ברזיל וקולומביה שלכל אחד מהם שני שמות משפחה. זה לא מעיק עליהם, לא מסורבל ולא פלצני.

 

המחקר, שבחן את הנושא בקרב נשים ישראליות יהודיות חילוניות, חושף את העובדה שברוב המקרים לפמיניזם יש משקל קטן בהחלטה. ייתכן שבקרב נשים דתיות המצב שונה, אם כי יש יסוד סביר להניח שההבדל לא גדול. הקשר בין רמת ההזדהות של נשים עם הפמיניזם לבין בחירתן בשם המשפחה הוא לחלוטין לא מובן מאליו: רוב המשתתפות במחקר הצהירו בפירוש שהן כלל לא פמיניסטיות.

 

במסגרת המחקר רואיינו יותר מ-40 נשים שערכו מגוון של בחירות ביחס לשם המשפחה. הן נבחרו מבין כ-550 נשים שמילאו שאלונים בנושא. כולן ללא יוצא מן הכלל מעידות על חשיבותה של המשפחה בעולמן, עד כדי כך שהן לא מוכנות לוותר בקלות יתרה על השם שלהן מבית.

 

זה חלק גדול מהעניין: להיות שייכת גם למשפחת המוצא, ולא לעבור לגמרי למשפחה שלו. לדעתן, העובדה כי הן בחרו בבן הזוג כשותף לחיים, לא מחייבת אותן מיד להשתייך למשפחה שלו ולהתנתק מהמשפחה שלהן. ברוב המקרים הן גם מאד מקפידות על "כבודה" (בניסוחו של הרב) של המשפחה החדשה שהקימו, ולכן לא מעונינות לתת לילדיהן שם כפול. הילדים חשובים להן מאוד והאמהוּת היא אחד הדברים המרכזיים בעולמן. הן סבורות כמו רוב הסובבים אותן, שמתן שני שמות משפחה לילד אחד גובל בחוסר אחריות, ואף בפגיעה משמעותית בטובתו של הילד. 

 

ברוב המקרים האשה נותרת לבדה עם השם הכפול, וכך נושאת על גבה את סימון הפמיניסטית. והיא בכלל לא ידעה שהיא כזו.

 

משפחות יש בכל העולם, וגם שמות. אבל לא בכל העולם נשים מחליפות את שם המשפחה שלהן בעקבות נישואים, זה לא הופך אותן לנשות משפחה פחות טובות. ומה שיותר חשוב: לא כל הנשים משתמשות בשם שלהן בדרך שבה כבוד הרב רוזן נוהג להשתמש בשלו, כלומר כמו שגברים משתמשים בשמם.

 

המשוררת זלדה אמנם כתבה: "לכל איש שם". אבל ממצאי המחקר מגלים שאצל חלק מהנשים הנושא מורכב יותר. יש להן כמה שמות והן משתמשות בכל פעם בהרכב אחר. זה לא מבלבל אותן, זה אפילו נעים להן שאפשר לשחק עם זה. ברוב המקרים לא רק שזה לא בא על חשבון "כבוד" המשפחה והתפקודיות שלה במובן המסורתי, אלא להיפך.

 

גורמים רבים מעצבים את בחירתן של נשים ישראליות בעניין שם המשפחה לאחר הנישואים, ולא זה המקום להרחיב אודותיהם, אבל כדאי להזכיר עקרון מרכזי אחד: מדובר בבחירה שלהן. אין זה עניינו של אף אחד אחר מלבדן, אולי גם של בני זוגן. שהרי הם אלו שמקימים משפחה חדשה, ורק להם שמורה הזכות להחליט איזה שם או שמות יהיו לה.  

 

מיכל רום, דוקטורנטית בתכנית ללימודי מיגדר באוניברסיטת בר-אילן, משלימה כתיבת עבודת דוקטורט שעניינה בחירה של נשים ישראליות בשאלת שם המשפחה לאחר הנישואים