הצילו! היה לי דייט עם בואש מצוי

יש גברים שבטלפון מצטיירים כמלאי קסם וריחניים, אבל המציאות מוכיחה שדברים שמריחים מכאן לא מריחים משם

לא מזמן יצאתי לפגישה עיוורת וחזרתי הביתה בתחושה שחבל שאני לא תתרנית. לבחור היה הבל פה של דב שהקיץ מתרדמת החורף.

 

קשה לזהות את הכשל הזה בטלפון, שכן מאחורי האפרכסת לכולם יש חסינות ריח. יש גברים שבטלפון עושים רושם שהם מלאי קסם וריחניים, אבל המציאות מוכיחה שדברים שמריחים מכאן לא מריחים משם.

 

קבענו בתשע, והבחור הגיע לאסוף אותי. כשנכנסתי למכונית היה חשוך. ממבט ראשון תווי פניו היו נעימים למראה. היה ערב קר, והמלצר המליץ לנו על שולחן פינתי חמים. הבחור לא אהב את המבט שתקע בי המלצר, ולא את העובדה שגבר אחר מחליט עבורנו, אבל הצעת המלצר התקבלה בחום.

 

הבחור התיישב לידי, למרות שהיה כסא מולי שיכול היה להציל את הערב ואותי. בשנייה הראשונה שהתחיל לדבר על האקסית שלו(?), חשבתי שזה חוסר טאקט, אבל התגברתי. השנייה הבאה הביאה איתה משב רוח מצחין. בשנייה השלישית כבר התחלתי לגלות סימני מצוקה נשימתית.

 

חשתי בצחנה מכיוונו, אבל בהיותי אופטימית מטבעי, הנחתי, או רציתי להאמין, שהריח אינו קשור לבחור. מה גם שהמסעדה כל כך קטנה, שבפסיעה אחת אתה במטבח ובשנייה אתה בשירותים. הכל כל כך קרוב, לך תדע מה מקור הריח.

 

האמת התבררה מהר מאוד - לבחור יש ריח נוראי מהפה. מקרה קשה של באשת נשימה. זה לא היה משהו שהוא אכל, אלא ריח של מישהו שלא צחצח שיניים שנה ושמונה חודשים (אבל מי סופר. בטח לא הוא).

 

האינסטינקט הישרדותי שלי היה מיד להסיט את הראש לצד השני. אבל הבחור שם לב לכך וניסה לתפוס את מבטי. הרגשתי במלכוד. מצד אחד רציתי לנצל את זכותי הטבעית לנשום אוויר נקי, מצד שני פגשתי בחור עם ריח פה מהגיהנום. כיצד אמורה הייתי להעיר לו על התופעה מבלי לפגוע או להביך אותו ולצאת מהעניין בשלום ובכבוד?

 

ישבתי רבע שעה תוך סבל צרוף. מה גם שרבע שעה הבחור היה עסוק במונולוג של אדם שמספר לעצמו את קורות חייו ואקסיותיו השונות לאדם שותק – אנוכי - החוסכת בחמצן ועל סף השתנקות.

 

כל הדרך לביתי חשבתי איך זה שאדם יוצא מביתו מבלי לבדוק את ריח הפה שלו. הרי זה אלמנטרי לצחצח שיניים לפני דייט.

 

הספורט הכי פופולרי בקרב הסינגלים הוא הסנפות

ריח הוא פקטור קובע גורלות בטבע ובעולם הפו"פ. מחקרים מוכיחים שריח משפיע על בחירת בן זוג; על פיו אנחנו בוחרים במי להתאהב ואת מי לדחות. הספורט הכי פופולרי בקרב הסינגלים הוא הסנפות, רק אנחנו לא עושים זאת בהצהרתיות כמו שני כלבים שנפגשים.

 

ריחות גוף הם לפעמים גם הצהרת כוונות, כפי שכתב רועי צור בטור מקסים על ריחות שגברים מפיצים ומפציצים. אותם ריחות שבעצם שחרורם כאילו אומרים – הנה, אני מרגיש טוב איתך. ככל שמערכת היחסים שלנו הופכת לרצינית יותר, נרשה לעצמנו לחשוף יותר ויותר חלקים פחות ריחניים. כן, גם אנחנו, הנשים. זה טבעי.

 

אבל עוד חזון למועד. קודם כל יש לעבור את מבחן הדייט הראשון, הוא מבחן הריח שייתן מענה לשאלה אם בכלל תהיה פגישה שנייה. בסוף היום, אחרי שכל הבשמים מתפוגגים, אחרי שהדאודורנט אמר אדיוס, אנחנו נשארים עם ריח גופנו הטבעי, וזה מה יש. קשה לשנות, אם בכלל, ריח זה, אבל ריח פה הוא דבר שניתן לשיפור. יש לו סיבות ידועות ופתרונות למכביר.

 

השיננית שלי אומרת שהסיבות להאליטוזיס – באשת הנשימה – הן בין השאר הצטברות אבנית, אי צחצוח שיניים ועישון סיגריות. יש היום עשרות תכשירים שהיו עוזרים לי לסיים את הדייט מבלי לעצור את נשמתי.

 

אפילו לחברה טובה לא תמיד נעים להעיר על ריח פה

ריח פה הוא נושא טאבו, שלא תמיד מדברים עליו, כי תמיד נשרך מאחריו אלמנט של בושה. אפילו לחברה טובה לא תמיד נעים להעיר על ריח פה, כי זה פוגע ומעליב. אבל כשאנחנו באים במגע עם השני, עלינו לעשות מאמץ בנושא. אני קוראת לו מאמץ התחשבותי, כדי שגם לצד השני יהיה נעים.

 

לפני שנתיים פורסמה כתבה שדנה בנושא בצורה מקצועית. הכתבה מדווחת ש-90 מליון גברים ונשים סובלים מהאליטוזיס ומציעה דרכים לפתרון הבעיה. בין השאר מומלץ על פעולה פשוטה אחת: ללקק את גב כף היד ולהריח. הדבר לוקח בדיוק שנייה אחת. בפעם הבאה שאתם יוצאים לדייט קחו שנייה, לקקו את גב כף היד, הריחו - ותבינו שזהו כרטיס הביקור שלכם, לא פחות מהמראה.