2. עם איזו דמות תנ"כית היית רוצה להיפגש, ומה היית אומרת לה? הבחירה של אברהם אבינו להקריב את בנו על מזבח אמונתו, ואז לחזור בו בכוח הציווי האלוהי, נראית לי טרגית ומרתקת. לא זו בלבד שנמדד בעוצמת אמונתו על יכולתו להקריב את בכורו, אלא שאז נקרא לחזור בו מהנכונות להקריבו. דרך זו המחדדת את גחמתו של האל מעמידה את אברהם במבחן קשה שבעתיים... ההתמודדות עם הציווי האלוהי לעומת הכאב האנושי נראית לי בלתי נסבלת. זהו אחד המופעים המרגיזים והלא הומניים של אלוהים.
3. מצווה שהיית מבטלת: כל נושא הנידה שמוביל לפחד ולשנאה של הגוף הנשי. החיבור בין דם המחזור לבין האיסור לגעת באישה בתקופה זו, כאילו היא טמאה נראה לי מקומם ומרגיז. יש כאלו שיטענו שזוהי ברכה לזוגיות. אני חושבת שזו שטות מוחלטת להכניס את אלוהים למיטה. הוא עושה מספיק צרות בבית כנסת. בכלל היחס לנשים בדת היהודית טעון תיקון עמוק.
זה מקום לשנות את התפיסה של מיניות נכונה ובלתי נכונה. היחס למשכב זכר, לאוננות, הפיכת המיניות האנושית לאיסור אחד גדול. איזו שטות להפוך מקור עונג חשוב זה לצומת הכי אסורה והכי מייצרת רגשי אשמה שיש.
4. מצווה שמוצאת חן בעיניך: ואהבת לרעך כמוך. זו מצווה נעלה שלעיתים נדירות ניתן לממש אותה באמת. במבט חריף ניתן לראות שלאמירה זו יש כל כך הרבה אמירות הפוכות בתוך היהדות שהיא נותרת בודדה ועצובה בתוך הרבה מצוות המגדירות את היהדות כדת לא סבלנית ולא סובלנית.
במשפט קטן ופשוט זה ניתן לתקן יחסים בין בני זוג, בין הורים לילדים, בין עמים. גדולתו ביכולת לכוון לכל פרט ולעולם כולו.
5. איך נראה גן העדן שלך? גן העדן שלי הוא במיטה בשבת, עם המחשב, מוסיקה של "קול המוסיקה", סיגריות וקפה, וערימת הספרים שאספתי מכל השבוע ושנדמה לי שאספיק לקרוא את כולם.
6. מה את זוכרת משיעורי תנ"ך? הזיכרון היחיד שלי משעורי תנ"ך הוא השאלה במבחן "מי אמר למי ומתי". עברו הרבה שנים עד שפגשתי את מי שגרם לי להתחבר לחלק מהטקסטים התנכיים ולהכיר בעצמתם ובאוניברסליות שלהם. אני זוכרת את התדהמה שאחזה בי כשהבנתי שתקופת התנכ אינה מנותקת מתהליכים עולמיים שקרו בו זמנית. האופן שבו למדתי תנ"ך, לפני הרבה שנים היה מנותק מכל קונטקסט תרבותי, פילוסופי או היסטורי. זו היתה טעות שגרמה לי להתרחק מהטקסט התנ"כי לשנים רבות.
7. איזה סיפור תנ"כי לא אהבת במיוחד? סיפור דינה הוא הסיפור התנ"כי שאינני מחבבת בכלל. סיפור על אלימות, תאוות נקם, שימוש בכבוד המשפחה באופן נלוז. אכזריות לשמה. גם את סיפור איוב אני מתקשה לקבל, למרות שאין ספק שהוא הבסיס לקיום היהודי המיוסר שהביא בסופו של דבר לכלכך הרבה יצירות ענק.
8. ברית מילה: בגלל המסורת/ בשביל הילד/ מנהג פגאני? כשבני נולד לא הפעלתי שום מנגנון ביקורתי הקשור לטקס זה. ערכנו את הטקס על כל מרכיביו הפגניים והמשפחתיים. אני לא בטוחה שהייתי נוהגת אחרת היום. אני ישראלית ויהודיה אחרי הכל, ודין התנועה חל עלי במלוא טקסיותו.
9. מה המאכל שרק בשבילו שווה לא לשמור כשרות? ערבוב של בשר וחלב. אני לא יכולה לחשוב על מאכל טעים באמת שאפשר שלא לערבב בין בשר וחלב. ומכיוון שהציווי הזה כבר לא ממש רלוונטי לחיינו נראה לי שאפשר לשחרר אותנו ממנו.
10. מהו האוכל היהודי הכי טעים בעיניך? קרעפלך. מאכל שהוא אסון לבריאות. עשוי מכל המרכיבים הכי משמינים מלאי כולסטרול ומה לא, אבל טעים בטירוף. זהו בצק ממולא במילוים. שונים. אני אוהבת אותו במיוחד ממולא בתפוחי אדמה שבהם בצל מטוגן, והכל נוטף שמן.
11. מה חסר בלוח השנה היהודי? שמחה אמיתית. שמחה שאין בה ניצחון על הגויים. שאין בה סיפורים מחרידים על הרג, התאבדות הרואית או גרימת הרג כל הילדים הבכורים המצרים. חסרים לי חגים פשוטים שלא צריך לצום בהם או לאכול כמו חזירים. שעיקר החג קשור ביופי, במוסיקה, ביציאה לטבע. חסרות לי גיבורות יהודיות אמיתיות שבעבורן שווה לחגוג.
12. מה היית מחסירה מלוח השנה היהודי? את ל"ג בעומר, סיפור מצדה, והערצת הכוח. אני קוראת לבטל את חגיגות הבר-מצווה במקום האיום הזה. וכל הערצת המרטיריות על חשבון החיים נראית לי מיותרת ובלתי יהודית בעליל.
13. מה בין יהודי לגוי? היכולת לשמוח. אני מודעת להכללה הגסה שאני מייצרת כאן. אבל זו הכללה מתבקשת לשאלה זו. הדימוי של אורות, צבעים, מוסיקה שמיימית בחגים מחוברת בזיכרון שלי לחגים נוצרים. ההומור היהודי הוא הומור שחור וסרקסטי. צחוק בריא מכל הלב לא שייך בעיני ליהדות. סוג של הפסד.
14. אם היית ממציאה את יום המנוחה שבת, איך הוא היה נראה? אני אוהבת את השבת כפי שהיא. את השקט היחסי בערב שבת. את השעות הקסומות של שישי אחר הצהריים. וכן הייתי מאפשרת תחבורה ציבורית בגלל הפלורליזם.
15. מהי תרבות יהודית לדעתך? תרבות יהודית עבורי היא שכיות החמדה התרבותיות של סוף המאה התשע עשרה - תחילת המאה העשרים, של אותם יהודים שחיו בתוך התרבות האירופית והמציאו את ההמצאות החשובות ביותר במחשבה האנושית. קפקא, פרויד, וולטר בנימין, סטיפן צוויג, אריך פרום, מרקוזה, כל אלו הם התרבות היהודית בעיני במיטבה. המשוררים הפילוסופים והסופרים של אחרי המלחמה - פאול צלאן, פרימו לוי, ז'אן אמרי. אלו אנשי תרבות שידעו לקחת מהעבר ולאתגר את התבניות המחשבתיות המקובלות, להמציא חדשות ולטלטל את המחשבה האנושית כולה.
16. בקשה מאלוהים: הייתי מאתגרת אותו בהמצאה הבאה - לפתור את חוסר השקט האנושי הטבוע בכולנו, ולא מאפשר לנו מנוחה אפילו לרגע. אולי ניתן היה לשנות את התוכנה ולצרוב קצת קבלה עצמית, רוגע, יכולת לשמוח עם מה שיש. נראה לי יופי של שידרוג של המין האנושי.
הבימאית אורנה בן דור תנחה ביום חמישי הקרוב (10.1) ב-20:30 את מפגש פרשת השבוע של בינה במרכז קהילתי שכונת שפירא, ת"א. הכניסה חופשית. כל שבוע מתכנסים מנחה אורח, צעירי הישיבה החילונית של בינה והציבור הרחב ללימוד משותף.