תווי פני במושבים הרחוקים

"ברסיטל הגמר בחרתי לנגן דווקא/ (שלמה) גרוניך. צריך יצירה ישראלית/ והיתה לי סמפטיה". שני שירים של אורי הולנדר מתוך ספרו החדש "ימי הקונסבטוריון התל אביבי"

תַּחֲרוּת רוּבִּינְשְׁטֵין  

בִּכְסוּת הַלִּמּוּדִים קִבַּלְנוּ פַּעַם תַּג סַדְרָן קָצוּב בִּזְמַן

וְהוּא שֶׁהִכְנִיסַנִי, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה

לְתַחֲרוּת רוּבִּינְשְׁטֵין.

נַחְתִּי עַל הַמַּדְרֵגוֹת וּבְלִי מֵשִׂים פָּגַעְתִּי בְּרַגְלוֹ שֶׁל נְשִׂיא הַמְּדִינָה

הַחֲמִישִׁי אֲשֶׁר מָעַד וּמְאַבְטֵחַ הִצִּילוֹ מִנְּפִילָה.

נַסְתִּי אֶל פִּנָּה אֲפֵלָה בַּהֵיכָל וּמִשָּׁם

הֶאֱזַנְתִּי לְרַחְמָנִינוֹב נִתְעָב.

מִן הַמֶּרְחָק זִהִיתִי אֶת יָדַי הַמְנַגְּנוֹת וּבַזְתִּי

לְעַצְמִי וְלַשּׁוֹפְטִים וְלַקָּהָל. אַחַר-כָּךְ זִהִיתִי אֶת תָּוֵי פָּנַי

בַּמּוֹשָׁבִים הָרְחוֹקִים, בֵּין הַמַּעֲבָרִים, בְּכִסְּאוֹת בֵּין הַבְּתָרִים וּבַשּׁוּרָה

הַקְּרוֹבָה. שׁוּרָה יָפָה לְמַעֲצֵבָה

כָּל הַבִּזְבּוּז הַזֶּה.

 

 

סִימְפַּטְיָה

בְּרֶסִיטָל הַגְּמָר בָּחַרְתִּי לְנַגֵּן דַּוְקָא

(שְׁלֹמֹה) גְּרוֹנִיך. צָרִיךְ יְצִירָה יִשְׂרְאֵלִית

וְהָיְתָה לִי סִימְפַּטְיָה.

בִּמְיֻחָד לְמַמְלֶכֶת הַחַי שֶׁל רְחוֹב שְׁטְרִיקֶר, פָאוּנָה

רַעֲנָנָה, רַב לְאֻמִּית, עִם שִׁנֵּי חָלָב

וְשִׁנֵּי זָהָב, שִׁנָּנִיּוֹת בּוֹגְרוֹת וּצְעִירוֹת וְשִׁנּוּיִים

תְּכוּפִים בָּאַקְלִים הַפְּנִימִי. רָאִיתִי אֶת שִׁמְעוֹן, אַב הַבַּיִת

הַוָּתִיק, קוֹבֵר בֶּחָצֵר דָּבָר קָטָן וּמִסְתַּלֵּק.

יָצְאוּ שִׁירִים.

אֶת מְאוּרַת הַפִּיחַ גִּלִּיתִי מְאֻחָר. וְתֹף הַפַּח

רָקוּם עַל מְעִילוֹ שֶׁל גֶּנֶרַל הַפְּסַנְתֵּרִים.

מוֹרָה רוֹמָנִיָּה אָמְרָה לִי: גְּרוֹנִיך הַזֶּה

הוּא בִּכְלָל בָּחוּר מֻצְלָח.