שר הרווחה על הקצבאות לקשישים: מבוי סתום

ל-ynet נודע כי במכתב למנכ"ל משרד רה"מ, הזהיר הרצוג: "בשל התעקשות אגף התקציבים באוצר, הגענו נקודת משבר מוחלטת - על כל המשתמע מכך". רפי איתן: "לא האוצר אמור לקבוע איך יחולק התקציב". סלע המחלוקת, שמונע את העברת הכספים לניצולי השואה: האם גיל הקשיש ורכושו אמור לקבוע את גובה הקצבה

מחלוקת בין המשרדים בירושלים ממשיכה לעכב את העברת הקצבאות לקשישים. שר הרווחה הרצוג, השר לענייני גמלאים איתן וכן מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, יגאל בן-שלום, מתנגדים לכך שהקצבאות לקשישים הנזקקים - ניצולי שואה בחלקם - ישולמו באופן דיפרנציאלי, לפי קריטריונים של גיל ורכוש. גם אחרי ישיבות סוערות לא הגיעו השרים לסיכום בנושא עם משרד האוצר, ובמשרד הרווחה מדברים על מבוי סתום.  

 

על-פי התוכנית שאושרה בממשלה, מיליארד שקלים יוקצו כתוספת

 כללית לכל מקבלי קצבת הזקנה - 725,581 נפש. 500 מיליון שקלים נוספים יתחלקו בין קשישים שמצבם הכלכלי גרוע. באופן מעשי, תתקבל התוספת באמצעות קצבאות הביטוח הלאומי בסך 500-150 שקל מדי חודש. קשישים יקבלו תוספת על פי גילם, ובהתאם לקריטריון בעלות על דירה. מי שזקן יותר, יקבל יותר.

 

כיום עומדת הקצבה החודשית על 16.2% מהשכר הממוצע במשק. במוסד לביטוח לאומי מציעים להעלותה לכלל בני ה-67 ומעלה ל-17.3% מהשכר הממוצע עד שנת 2010. בנוסף, במסגרת אותה תוכנית, מבקשים בביטוח לאומי להעניק לקשישים מגיל 80 ומעלה "תוספת גיל" של כ-120 שקלים לחודש. אבל ככלל, הקצבה - לפי הצעה זו - תהיה "אוניברסלית", כלומר: שווה לכל הקשישים. לכך מתנגדים באוצר.   

  

במוסד לביטוח לאומי זועמים: "אין זה מתפקידו של האוצר להתערב ולקבוע

 את הקריטריונים לתשלום קצבאות הזקנה", אומר המנכ"ל בן-שלום. השר איתן מסכים, ובמכתב לעמיתו רוני בר-און נימק: "תפקידו של האוצר הוא לטפל בתקציב - בעוד שתפקידם של השרים החברתיים הוא להחליט כיצד לחלקו". 

 

במכתב למנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, כינה הרצוג את המצב "מבוי סתום", ו"נקודת משבר מוחלטת, על כל המשתמע מכך" - וזאת "בשל התעקשותו של אגף התקציבים באוצר". ומה אומרים באוצר? "המשרד תומך בהעלאת הקצבאות. הקצבה תעלה עם גילו של הקשיש".