סגירת מגל

בערוץ 1 מקווים שינון מגל יביא איתו חיים חדשים וצעירים למהדורת "מבט", אבל יש שם גם מי שמאמין שמדובר בפתרון קוסמטי בלבד. כך או כך, הסכם השכר הסופי בין הצדדים טרם נחתם ועדיין נמצא במשא ומתן. ובערוץ 10? "לא נרשמה מצוקה"

ב-3 בפברואר יעזוב חיים יבין, קברניט "מבט", את ספינת הדגל של ערוץ 1, ויפנה מקומו לשני מגישים שאם תחברו את הגיל שלהם יחד תגיעו בערך לגילו של קשיש השבט, וכך הולכות הסמכותיות והממלכתיות ובאות הצעירות והדעתנות. הכימיה, הרעננות וההגשה האקטיבית של ינון מגל וגאולה אבן, מקווים ברשות השידור, יגאלו את הספינה הטובעת. האם הקהלים המבוגרים שצופים בערוץ 1 איבדו את נמל הבית שלהם, או שיתרגלו למגל? והאם מנהלי רשות השידור ינצלו את ההזדמנות לחוס על כספי האגרה וישלמו לשניים משכורת נמוכה מזו שקיבל יבין?  

ינון מגל. הרעננות והכימיה יביאו את הצופים? (צילום: יוסי צבקר) 

 

מאה ימי החסד של מגל יתחילו בחודש הבא, אבל גם במהלכם מחכות לו כמה טלטלות. רשות השידור הגרעונית נמצאת בעיצומה של רפורמה, וב-6 בפברואר יפקע האולטימטום שהציב לה האוצר, ואם לא יושג הסכם עד אז, עלולה הרשות לקרוס. שלשום עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק הרשות השידור החדש, לפיה הרשות תהיה כפופה למנגנוני בקרה כגוף ממשלתי - מה שאומר פיקוח הדוק יותר על תקציבים והוצאות. אבל בינתיים במסדרונות ערוץ 1 שוררת אופטימיות -מבחינתם הבחירה במגל היא לא פחות מהברקה.

 

"הוא היה כתב שטחים, לא כתב בידור" מטעים אחד מבכירי הערוץ כשהוא משלח עקיצה לכיוונו של יאיר לפיד. בכיר אחר מסביר: "מגל הוא עיתונאי בולט בשידור ציבורי שבית הגידול הבולט שלו אינו גוש דן אלא נחלאות. הוא פונה גם לצפון וגם לדרום ולא רק לתל אביב. הוא מטכ"ליסט מסורתי, שזה יתרון ענק בשידור ציבורי, אבל היתרון המרכזי אצלו זה שהוא מגיש מצוין".

   

הייבוא של מגיש חיצוני אינו קל לאנשי רשות השידור, שרגילים לקידומים מבית, אבל הוא נושא מסר חיובי לאנשי ערוץ 1, שצופים בכשרונות שעוד נותרו בערוץ בוחנים הצעות מגופי תקשורת אחרים ושוקלים לנטוש את הבית. מבחינתם הגעתו של מגל היא הבעת אמון של הדור הצעיר בערוץ, והם מקווים שבעקבותיו יגיעו גם הצופים הצעירים. "הם יצטרפו, אבל לא מיד, אלא בתהליך הדרגתי", מקווים גורמים בערוץ 1. "יגיעו אלה שלא אוהבים את מסחריות-היתר של 2 ו-10, ובעיקר הורים לילדים שלא נוח לראות להם לראות חדשות בשמונה. הרעיון הוא ליצור מהדורה אלטרנטיבית בתשע שתפנה גם לקהל צעיר.

 

את הכסף

נוסף על אבן ומגל אמורה המהדורה להתחדש באולפן משופץ ובחמישה כתבים חדשים, שיחליפו את אלה שהועתקו לחדשות המקומיות, שעברו בראשית החודש לידי רשות השידור. גם דסק תחקירים מקימים שם, ומייעדים את המגישים הבכירים לפרזנטציה דינאמית מזו שהפגין יבין. "הם לא יהיו מקריאי פתיחים", מבטיחים בערוץ. "חיים יבין היה מגיש שקרא מהפרומפטר ופעם בשבועיים ערך ראיון. לאבן ולמגל יש עניין ויכולת לעשות יותר. מגל רוצה לעשות כתבות וגם גאולה".

 

מכיוון שהשמחה שורה בכל, נשאר רק לפתור עניין שולי אחד: כסף. מגל דרש 70 אלף שקלים בחודש, אך בגרעון בו מדשדשת הרשות, קיימת בעיה מוסרית ופרקטית לשלם שכר שכזה. גם גאולה אבן עולה לערוץ הראשון סכום לא נמוך, ועלול להיווצר מצב בו שכרם של שני מגישים בערוץ 1 גבוה מזה של המגישה הבודדת בערוץ 2. עד כה הגיעו מגל והערוץ להסכמה עקרונית. מגל דרש מהערוץ כ-70 אלף שקלים, וברשות הציעו לשלם למגל 20% פחות. הספקולציות נעות בין 50 ל-30 אלף שקלים בחודש, ובכל מקרה, הסכם השכר עם מגל עדיין לא נחתם.

 

"ינון הגיע עם ציפייה לקבל שכר גבוה מאוד", אומרים בערוץ. "הובהר לו ברוח טובה שאנחנו שידור ציבורי והוא נרגע. הוא יקבל סכום סביר, לא ברוטו אלא בחשבונית, שנהוג לתת להרבה כוכבי טלוויזיה שהם לא המגיש הבכיר". מגל עצמו לא מתראיין עדיין, אבל מאשר שלא נחתם עמו חוזה סופי. "ועם זאת, המרכיב המהותי – סוכם", הוא אומר. "ההצעה שהרשות הגישה היא הצעה הוגנת", מוסיף יעקב שחם, חבר בוועדת הטלוויזיה, "ונכון יעשה ינון מגל באם יקבל אותה". 

 

הסוכן של מגל, שי נשר, מקרר את השמחה ומוסר שכל הערכות השכר שנמסרו בעיתונות אינן מדויקות. "מגל בהחלט יתחשב בבקשת אנשי רשות השידור להפחית מדרישתו הכספית ההתחלתית" הוא מסביר, "אבל הוא לא יקבל חצי ממה שחיים יבין הרוויח. זה לא יהיה כל כך רחוק מהמשכורת של יבין. בשלב זה אין חוזה, אבל הסיפור תואם בג'נטלמניות. הוא ייסגר כשישלחו טיוטה של ההסכם".

מיקי חיימוביץ' ויעקב אילון. הכי הרבה קילומטראז' (יוסי צבקר)

 

את זה צעירים אוהבים?

חוזה או לא, מגל בפנים, והשאלה היא איך יגיבו הצופים. אם הופעתו תלווה בדיפוזיה של צופים מבוגרים מ"מבט", מהדורת ערוץ 2 מהווה אופציה מיידית לצופים השמרנים יותר, בהיותה ממלכתית ומדורת-שבטית. מצד שני מהדורת חדשות 10 מציעה לצופה הגשה בוגרת יותר: מגל ואבן חצו את גיל שלושים, ויונית לוי בת 30 בלבד. מיקי חיימוביץ' ויעקב אילון, בשנות ה-40 לחייהם, גם מחזיקים בקילומטראז' המרשים ביותר על המסך. 

 

כמובן שקיימת האופציה שלא יקרה דבר. כשמיקי ויעקב, הפנים של ערוץ 2, עברו ל-10 הרגלי הצפייה במהדורה המרכזית לא השתנו. כך קרה כשסוקניק עזב את חדשות 2 או בימים בהם נעדר יבין עצמו מהגשת מהדורת "מבט". יתכן ששוב ניווכח כולנו שכשזה מגיע לחדשות, המהדורה חזקה ממגישיה, מסקנה שלוחצת על נקודת התורפה של הערוץ הראשון, שמהדורת הדגל שלו רחוקה כבר

 מרחק עשור ויותר מימיה הטובים כמדורת השבט. ואכן, יש בערוץ 1 גם מי שחושב שמגל הוא בגדר כיסוי קוסמטי בלבד לרקב שאחז בשידור הציבורי.

 

"מתעסקים במי מחליף את חיים יבין ולא במה יחליף את חיים יבין", מתרעם גורם בערוץ, "ולכן, כל עוד מתעסקים בצורה ולא בתוכן חיים יבין לא באמת יוחלף. אז בסדר, אין לו שיניים תותבות, אבל האולפן והמגיש זה מה שעושה מהדורה? אם נגייס כמה שמות המהדורה תהיה יותר טובה? אלה תוספות מאוד משמעותיות, אבל זו אינה המהות. המהות היא תחקירים ביקורתיים ולזה אין אמצעים, אין הקצאה של צוותי צילום ותחקירנים.

 

"כל זמן שאין אמצעים רציניים לעבודה, שניהם ישבו יחד באולפן הקרח וכולם יתהו למה המהדורה ממשיכה להיות לא רלוונטית. אבל כל זמן ש'מבט' לא מתייצבת כמהדורה ביקורתית - ואין פה מקום לחדשות לא ביקורתיות - התוצאה תהיה אותה תוצאה. ההתבטאויות והזיהוי הציבורי של ינון מגל הוא כמי שנוטה ימינה. הוא קצת פטריוט, הוא לא מזוהה עם מאבקים חברתיים ממסדיים. אבל אף אחד פה לא יאזן את גאולה אבן עם אורלי וילנאי למשל וזה מדכא במיוחד כי בצד השני יושב יאיר לפיד".

 

אצלם הכל בסדר

שינוי העמדה של מגל מעלה שוב את התהייה העקרונית, מדוע מעדיפים נמרי סקופים, בעודם בשיא הקריירה שלהם, להתרפק על עמדת המגיש, כשספקולציות על אגו, כסף, יוקרה ועניין מושלכות לאוויר. אבל ההחלטה שמטלטלת את הערוץ

 הראשון, מוצאת את ערוץ 10 ברגיעה יחסית. מגל כריזמטי ועיתונאי מוכשר, אבל חסרונו במהדורה המתחרה מהווה מכה קטנה מאוד לכנף.

 

לערוץ שני כתבים צבאיים נוספים (אלון בן דוד ושי חזקני), וישנם גם כתב באזור ירושלים (אסף יחזקאלי) וכתב שטחים (צבי יחזקאלי) שיכולים לספח לעצמם את תחום הסיקור שלו עד בוא המחליף, אם בכלל. גם בתפקידו כמחליף של רפי רשף לא נוצר ואקום - טלי מורנו תוכל למלא את החסרים.