לעזאזל, איך יכולתי להתאהב בו?
פעם הוא היה "מתוק כל־כך ועשה כל מה שביקשתי," היום הוא "כמו עבד נרצע, הכל צריך להגיד לו." פעם היא הייתה "פצצת אנרגיה כיפית," היום היא "גורמת לסחרחורת." לא מעט בני זוג יזדהו עם הזוגות הבאים, שגילו שהתכונה שגרמה להם להתאהב זה בזו עלולה עכשיו להפריד ביניהם
בשנות רווקותי חיזרו אחרי שני בחורים שהיו אנשי עסקים בתחילת דרכם. הם נראו נחמד, היו חביבים, אבל לא נתתי להם צ'אנס לכבוש את לבי. הבחורה בעלת המודעות הסוציאליסטית - כפי שהייתי בזמנו - לא העלתה על דעתה שגורלה ייקשר עם אנשים שלא מתקיימים מעבודת כפיים. להרוויח את הקיום מניהול עסקים? מה יהיה השלב הבא, נשחק בבורסה?
בסופו של דבר, קשרתי את חיי עם בחור שלקח אותי להצגות לרוב, שהיה לו ידע עצום בהיסטוריה, תרבות ופוליטיקה, ושהיה חף מכל חשד למעורבות בעסקים. ונחשו מה הכי התחיל להציק לי אצלו עם חלוף הזמן? כנראה שניחשתם נכון - מטריפה אותי המחשבה (מה מחשבה? עובדה(! שהוא לא יודע לעשות כסף.
עם השנים, ככל שראיינתי יותר מטפלים זוגיים, ויותר זוגות עם בעיות מצויות, הבנתי שזה שורש כל הקשיים בזוגיות ממושכת: הסיבה שבגללה בחרנו את בן או בת הזוג שלנו היא זו שלימים מקפיצה לנו את הפיוזים, מביאה לנו את הסעיף, עושה לנו אולקוס, ולעתים אף מביאה אותנו לכדי פירוק החבילה. התכונות שעוררו את בלוטות ההתאהבות, הן אלה שהיום אנחנו מתעבים ביותר.
ככל שבדקתי בסביבתי הקרובה והרחוקה, אנשים הסכימו עם התיאוריה העגומה הזאת כאילו דיברתי על חייהם הפרטיים. אז איך ממשיכים לתפקד כזוג בלי להרגיש מתוסכלים נורא, חנוקים, מבוזבזים ומרומים?
היוזמת והנגרר
"באותו ערב הגעתי למסיבה והצטערתי שיצאתי מהבית," סיפר גדי, כשהתבקש לתאר באיזה מצב היה כשהתאהב בבת הזוג שלו, חווה. גדי וחווה, המתקרבים לגיל ,40 הגיעו לתלמה בר־אב, פסיכותרפיסטית ומנחת סדנאות, כדי לבדוק למה הם מתכסחים הרבה כל־כך, אחרי 12 שנות נישואים.
וכך המשיך גדי בתיאור הפגישה הראשונה: "הערב היה משעמם ומייגע, עד שפתאום הגיעה בחורה שהתחילה לארגן עניינים, שמה מוזיקה, עודדה את כולם לרקוד, לקחה את מגשי הכיבוד שנשארו בצד והתחילה להסתובב איתם בין האנשים. פתאום נהיה אקשן, וגם אחרים הצטרפו לתזזית שלה. היא הצליחה לגייס אפילו אותי, שתמיד יושב בצד." באותו מפגש אצל בר־אב תיארה חווה את הצד שלה: "הוא היה מתוק כל־כך, עשה כל מה שביקשתי. הרגשתי שזה אדם שאני יכולה לסמוך עליו שימלא את בקשותיי. ואז חדרה אליי המחשבה שאתחתן איתו."
כצפוי, חווה היא שארגנה את החתונה עד הפרטים הקטנים, וגדי הסכים בשתיקה עם כל ההחלטות שלה. מאז, כל אחד מהם פיתח קריירה משלו, נולדו להם שני ילדים, יש להם דירה נחמדה עם משכנתה והרבה סיבות לריב עד שיוצא להם עשן מהאוזניים - מה שהביא אותם לטיפול זוגי.
"מה שמטריף אותי זה שכל דבר צריך להגיד לו," אומרת חווה. "הוא לא מסוגל לפתוח את המקרר ולהחליט לבד מה חסר ומה צריך לקנות בסופר. כשאנחנו במסעדה, הוא שואל אותי מה להזמין. הכי מרגיז זה שהוא שפוט של הבוס שלו, ובגלל זה לעתים קרובות הוא מגיע הביתה מאוחר ובקושי רואה את הילדים". גדי מתרעם: "למה בשם אלוהים היא לא יכולה להירגע קצת? היא עושה 20 דברים במקביל ושום דבר לא עד הסוף. היא מנהלת כל הזמן אותי ואת הילדים."
"מה שהם לא רואים," אומרת בר־אב, מחברת הספר "לגעת בחיים - דרכים להתמודדות עם מציאות בלתי רצויה," "זה שהם מתמידים באותו דפוס שמשך אותם מלכתחילה זה לזה: היא היוזמת, הפעלתנית, המחליטה. הוא הנגרר שלא יכול לסרב - לא לבוס, לא לילדים וגם לא לה. כלומר, בסופו של דבר, חווה עושה מה שהיא רוצה, ויש לזה מחיר. גדי יכול להוריד מעצמו המון אחריות, כי הוא יכול להיות בטוח שהיא תעשה את מה שהוא לא מספיק או לא מסוגל לעשות".
הבליין והשמרנית
מקרה אחר שעליו מספרת בר־אב הוא זה של רוני, ,35 ושרית, ,30 שנישאו לפני שלוש שנים, לאחר שלוש שנים של חברות הדוקה, והיום יש להם ילד קטן. כשהכירו, שרית הוקסמה מהקלילות והנינוחות של רוני. היא באה מבית ששידר כבדות ומועקה מתמדת.
בתקופת החיזור, רוני הבליין הנלהב לקח בכל ערב את שרית לפאב, למועדונים ולמסיבות עם החבר'ה שלו. בשנים הראשונות הם יצאו הרבה לטיולים קצרים, גם בחו"ל, ואת הכל הוביל רוני. שרית נסחפה לתוך הבליינות העליזה והזורמת של החבר שלה ונהנתה מכל רגע. הצעת הנישואים התקיימה בנסיבות רומנטיות במיוחד, עם גביע משקה טרופי ענק ביד, באי קו־פיפי שבתאילנד.
החתונה נערכה בסגנון קליל ולא מכופתר ביום שישי בצהריים, לפי הסגנון שהכתיב רוני, למגינת לב הוריה של שרית שרצו אירוע רגוע ו"מכובד." שרית חיבבה מאוד את שבירת המוסכמות שרוני הכניס לחייה הבורגניים.
לימים, לתוך האווירה העליזה נולד בנם. עוד בתקופת ההיריון, שרית כבר לא יכלה וגם לא רצתה להמשיך לבזבז אנרגיות וכסף על בילויים, אבל רוני המשיך לצאת מדי שבוע לשתות עם החבר'ה. כיום, על אף שגידול הילד דורש הרבה יותר משאבים נפשיים וחומריים, רוני לא יכול לוותר על ההנאות שלו. אחת לשישה חודשים הוא חייב לצאת עם החברים שלו לחופשה, פעם לסקי ופעם למסע ג'יפים או אופנועים באיזו ארץ אקזוטית.
שרית מאשימה אותו בחוסר אחריות, בקלות ראש ובאינפנטיליות. מוציאה אותה מהדעת העובדה שעול הטיפול בילד ותחושת הלחץ הכספי רובצים רק על כתפיה. היא מבקשת מרוני שיתחיל להתבגר כי הוא כבר אבא. הוא מאשים אותה שהיא כבדה, מרובעת ומדכאת.
הפזרן והחסכנית
הרבה מאוד מתחושות הכעס בזוגיות מתפתחות סביב נושא הכסף, אומרת מרתה קיציס-דורון, יועצת להתנהגות במשפחה. כך גם במקרה של מיכאל, ,38 ודינה, ,36 הורים לשני ילדים קטנים. מיכאל בא ממשפחה לא מבוססת, אבל כזו שאוהבת לבלות ביחד, ולתת מתנות בכל הזדמנות.
דינה נמשכה אל המרכיבים שחסרו במשפחתה. הוריה הם אנשים שמעדיפים לחסוך כסף כדי לקנות בו דירה נוספת להשקעה ולהגדלת הביטחון הכלכלי בעתיד. ההתנהלות הכספית הזו הפכה אצלה לטבע שני. היא עובדת בעבודה לא מספקת מבחינה רגשית, אבל מתמידה בה, כי היא מביאה לה הרבה כסף. מיכאל עובד בתחום המחשבים, אבל לא הורג את עצמו מרוב עבודה ולא מתאמץ להרוויח יותר, כפי שדינה הייתה רוצה, כי הוא מעוניין להיות מעורב יותר בגידול הילדים.
תחושת היציבות הכלכלית שדינה השרתה עליו כשהכירו הפכה היום לנטל בעיניו ולקמצנות חולנית. כשהוא רוצה לקנות מתנות להוריו או לאחיותיו עליו להסתיר זאת ממנה, כי היא לא מבינה את ה"בזבוז" הזה. הוא ניסה ליצור לעצמו קרן מימון סודית, אבל דינה גילתה זאת והגיבה כאילו בגד בה עם אישה אחרת. האירועים התכופים במשפחתו של מיכאל, שבעבר חיממו את לבה, נראים לה היום דביקים וצפופים מדי, בזבזניים יתר על המידה בזמן ובכסף. הם מוטרדים, ובצדק, מהמשקעים שצברו כבר היום זה כלפי זו, וממה שצפוי לקשר שלהם בעוד כמה שנים.
הפכים יקרים - אל תאמרו נואש
כל הזוגות בכתבה מלמדים היטב על הבעיה. אולם השאלה הנשארת פתוחה היא איך מתמודדים עם המציאות העגומה בתוך הזוגיות היומיומית? אסתי תירוש, יועצת זוגית ומשפחתית, מנהלת "דואט" מרכז לטיפוח הזוגיות, מציעה את קווי החשיבה הבאים:
- ניפוץ אשליות: אל תשלו את עצמכם שניתן לשנות את בן הזוג, ואל תנקטו עמדה של מחנך. אנחנו יכולים לשנות רק את עצמנו, את הגישה האישית שלנו להתמודדות עם המציאות הנתונה.
- דגש על החיובי: התייחסו בכבוד לבן הזוג, ובחמלה לתכונות ה"מעצבנות" שבו. העדיפו לראות את הצד החיובי שלהן ואת היופי הטמון בתכונות הללו.
- תכונות בהקפאה: זכרו שבתהליך הגדילה “הקפאתם" תכונות מסוימות באישיות, וכשחיפשתם בן זוג, בחרתם דווקא אותו אחד שיש לו התכונות המוקפאות שלכם, ובאופן לא מודע השתוקקתם אליהן.
- אימוץ תכונות: מומלץ לאמץ מקצת מהתכונות הלא רצויות שאנחנו רואים אצל בן הזוג כדי להעשיר את החוויה האישית שלנו, משום שזה בדיוק מה שחסר לנו. אז נהיה אמפתיים יותר כלפי ה"חסרונות" שלו.
- פרופורציה והומור: חשוב לא לקחת את עצמנו ברצינות רבה מדי. הסתכלו על הדברים בפרופורציה וגייסו מבט הומוריסטי על ה"פגמים" של האחר.
- גורם מתערב: אם השינוי לא מתרחש רק מתוך העבודה הזוגית, מומלץ לערב גורם שלישי, טיפולי, שיעזור בתיקון.
- הכתבה המלאה פורסמה לראשונה בעיתון "לאשה"
השבוע ב"לאשה":
- קווים אדומים בסקס. כתבה ומשאל
- מה תלבשי לדייט ראשון ומה זה אומר עליך?
- מיני שף: ארוחת חמין של שבת בצהריים
- חמש ספורטאיות מבוגרות מוכיחות שהכל אפשרי
