היא האגדה

הסרט השלישי בסדרת "האויב שבפנים" הוא החלש בחבורה. לפחות אפשר לבהות במילה יובוביץ'

יאיר רוה פורסם: 10.01.08, 20:52

חיבבתי מאוד את "האויב שבפנים", העיבוד של פול אנדרסון (לא פול תומאס אנדרסון!) למשחק המחשב האלים. בחורה בשם אליס, עם שמלה אדומה קצרה, מחסלת זומבים במעבדה עתידנית תת קרקעית. אנדרסון הוא מבמאי הז'אנר והבי־מוביז החביבים עליי. סרטיו בלתי שאפתניים, זולים, זניחים, לא מנסים להיות יותר ממה שהם, ולכן כמעט תמיד מכילים הברקות, ואנדרסון מצליח להפגין (לרוב) כישרון עקבי. את "האויב שבפנים 2" הוא נטש רגע לפני תחילת הצילומים, כשהוצע לו לביים, הפעם בתקציב גדול יותר, את "הנוסע השמיני נגד הטורף".

 

העיקר שמילה יובוביץ' נהדרת. "האויב שבפנים: ההשמדה"

 

"האויב שבפנים 2", מעין ריפ־אוף ל"שחר המתים" של רומרו, בכל זאת היה חביב שכזה. ועכשיו הוזעק אנדרסון לביים את הרימייק ל"מרוץ המוות" ושוב הוא זנח את "האויב שבפנים" והשאיר תסריט גמור בידיו של האוסטרלי ראסל מולקהי. מולקהי היה בתחילת שנות ה־80 מבכירי ומחלוצי הקליפים. כמעט את כל הלהיטים הכי גדולים של 1980 ביימו מולהי או סטיב בארון. זרקו שם של שיר שאהבתם מאז ורוב הסיכויים שמולקהי או ברון ביימו אותם. אלא שברון היה המוכשר מבין השניים. מולקהי היה הנוצץ, הטכנולוג, אשף האריזה. בארון היה מספר הסיפורים. ואחרי שהשיג להיט קולנועי בזכות "איש הנצח", קרה למולקהי מה שקרה להמון במאי קליפים בני הדור הראשון של אם.טי.וי: הוא איבד את דרכו. הוא כמעט ולא עשה שום דבר משמעותי. לכן לא ברור האם "האויב שבפנים: ההשמדה" אמור להיות סרט הקאמבק שלו או שמפיקיו פשוט חיפשו במאי במדף המציאות של חנות הבמאים.

 

וכך נותרנו עם פרק שלישי, גדוש דם, זומבים, שיסופים, יריות ומפלצות כמו קודם, אבל דל בהמצאות או בלהט. ובצירוף מקרים, זה גם נראה כמו "אני האגדה", גרסת האאוטלט פוגשת את "מקס הלוחם בדרכים", גרסת החיקוי, פוגש את "הנוסע השמיני 4", גרסת הגניבה הבוטה: כל המין האנושי הוכחד, היערות הפכו למדבר. רק משאית אחרונה של ניצולים ממשיכה לחפש מחסה. והגיבורה שלנו – היא נהדרת המילה יובוביץ' הזאת – מגיעה בדיוק בזמן כדי לעזור להם להילחם על חייהם. ובדרך היא תגלה מי היא באמת (ותכין את הקרקע לפרק רביעי בסדרה). אני מחבב סרטי אימה זולים ונידחים שיש בהם הברקות קולנועיות ואיזו גישה אפוקליפטית פסימית על המצב העגום של האנושות, אבל "האויב שבפנים: ההשמדה": פשוט לא מספיק טוב.