מה גורם לחלקנו לחלות דווקא בזמן החופשה?

חיכיתם בכליון עיניים לחופשה השנתית, אך כבר בתחילתה תקפו אתכם חולשה, תשישות או כאבי ראש וגב ומצאתם את עצמכם מבלים במיטה במקום בבריכה? אולי זה בגלל שההורמונים שלכם התבלבלו. מצד שני, אולי זה בגלל שאתם לא מצליחים להשתחרר ולאבד שליטה. מי צפוי לחלות בזמן החופשה ואיך אפשר להימלט מזה?

חודשים ארוכים חיכתה מיכאלה (39) לחופשה השנתית. היא אם לפעוטה בת שנתיים, בעלת משרד אדריכלים שמשותף לבעלה ולה ומוצפת בעבודה מבוקר עד לילה, תוך כדי החלפת חיתולים, כביסות, בישולים, התרוצצויות וניסיון לשמר את הזוגיות. הבת הקטנה הושארה אצל הסבתא, והזוג הצעיר יצא לחופשה המיוחלת. אלא שכמה שעות אחרי שהגיעו לבית המלון נתקפה מיכאלה חולשה, כאבי ראש והרגשה כללית רעה. היא הייתה משוכנעת שמנוחה של לילה תתקן את המצב, אבל גם היום שלמחרת גרר איתו את התשישות והכאבים, שנמשכו עוד שלושה ימים.

 

זו לא הפעם הראשונה שהחופשה של מיכאלה נהרסת. "כנראה שאני תמיד מגיעה לקצה הקרחון", היא אומרת. "עד שמגיעה החופשה, אני כבר קורסת לתוכה והיא נחרבת. אני מתכוננת לאגור מצברים ולכייף ובמקום זה מוצאת את עצמי שוכבת במיטה בלי חשק ובלי כוח לכלום".

 

בעיה של שליטה

במחקר שערך פרופ' אד וינגרהוטס, מומחה לפסיכולוגיה מאוניברסיטת טילבורג בהולנד, שכלל 1,893 אנשים, ציינו כ־3% מהם שהיציאה לחופשה ממוטטת אותם לגמרי. רבים ייחסו את התסמינים, שכוללים עייפות, תשישות, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות, הצטננות וסימפטומים אחרים, לקושי לעבור מעבודה אינטנסיבית לחופש מוחלט. לא מפתיע לגלות שדווקא אלה שהגדירו את עצמם כוורקוהולים או פרפקציוניסטים נטו לסבול מהתופעה, שאותה כינה פרופ' וינגרהוטס 'מחלת החופש', בשיעור ניכר יותר.

קשה לעבור מהאינטנסיביות של העבודה לרוגע מוחלט (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

המומחים לא תמימי דעים ביחס לגורמים לתופעה. חלקם טוענים שהרקע שלה הוא נפשי בלבד, אחרים מסבירים אותה בתהליכים פיזיולוגיים. פרופ' פול רוש מהאגודה האמריקאית לסטרס, שחוקר את התופעה כבר מעל 50 שנה, הוא אחד המומחים שמטילים ספק בכך ש'מחלת החופש' נובעת ממקור גופני. לדבריו, חופשה מייצגת זמן שבו האדם לא נמצא בשליטה.

 

האי יכולת להירגע בזמן חופשה קשורה לאישיות לחוצה שצריכה להיות כל הזמן במצב של קונטרול. כאבי הראש, הבחילות או העייפות המוגזמת במהלך החופשה הם פסיכוסומטיים ונובעים מכך שהאדם מרגיש שהוא מאבד שליטה על חייו, הוא טוען.

 

גם ד"ר משה סטולר, מנהל השירות הפסיכיאטרי של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה, סבור שאנשים שמפגינים צורך בשליטה בחייהם חווים קושי כשהם יוצאים לחופשה. "פתאום הם מחוץ לעניינים, לא מעודכנים במה שקורה כל רגע, והתוצאה היא תחושה של אובדן שליטה, שגורמת לסטרס ולתחושה של חולי".

 

השכיחות של 'מחלות החופשה' גבוהה יותר בקרב עובדים בדרג ניהולי, אומר ד"ר סטולר. "מעובדים כאלה מצפים שיהיו זמינים תמיד ויידעו לתת תשובות לבעיות גם כשהם לא נמצאים בעבודה. גם עצמאים נכנסים ללחץ בחופשה, כי הם חוששים לאבד קליינטים. כתוצאה מכך אנשים יוצאים לחופשה עם כל האלקטרוניקה מחוברת אליהם. מחלקות העסקים בטיסה, המלונות, המסעדות – כולם מציעים חיבור לעולם העסקי. אנשים לא מתנתקים מהלחץ של העבודה גם כשהם אמורים לנוח ממנה. הם יוצאים לחופש ולא יודעים איך להרפות, וסובלים מאי שקט וממכאובים שונים".

 

אבל לא רק אלה שממשיכים לעבוד תוך כדי חופשה עלולים לסבול מהתופעה. גם מי שעוברים לפאזת התנתקות לא משוחררים ממנה. "אנשים מרגישים שאם הם לוקחים פסק זמן מהחיים הלחוצים של השגרה, הם עושים מעשה אסור, שיצטרכו לשלם עליו אחר כך. וזה מכניסים אותם ללחץ ולחרדה. התוצאה היא סימפטומים כמו כאבים בחזה, במפרקים, בגב ובראש, כמו גם חולשה.

 

האנדורפינים נחים

המעבר מחיי השגרה לחופשה יוצר פער שמשפיע גם על הביולוגיה שלנו. בעודנו במכבש חיי היומיום, נאבקים מול מחוגי הזמן להספיק הכל, מפריש הגוף אנדורפינים. מדובר בחומרים שדומים לסמים אופיאטיים (דוגמת הרואין), שהפרשתם יוצרת התרוממות רוח. אלא שעם ההירגעות בעת החופשה צונחת רמת האנדורפינים בגוף. "אדם שרגיל לקום בבוקר, להתרוצץ ולעבוד פיזית ונפשית מרגיש ירידה במצב הרוח ותסכול בזמן החופשה", אומר ד"ר סטולר. "המשפחה מכייפת, הוא לא מצליח להשתלב וחש חולה".

 

החוקרת אסתר שטרנברג מהמכון לנוירואימונולוגיה בארה"ב ומחברת הספר 'המדע המקשר בין בריאות לרגשות', טוענת ש'מחלת החופשה' קשורה בשחרור הורמונים ובאינטראקציה שלהם עם מערכת החיסון ועם מערכת העצבים. "בזמן

 סטרס", היא מסבירה, "בלוטת יותרת הכליה משחררת אדרנלין שגורם להאצת קצב הלב, להזעה ולחרדה. בתוך כך נותן האדרנלין גם תמריץ למערכת החיסון.

 

"אבל כשהאדרנלין מפמפם, כך גם ההורמון קורטיזול, שמשוחרר גם הוא על ידי בלוטת יותרת הכליה. הקורטיזול פועל בצורה הפוכה ומדכא את פעילות היתר של מערכת החיסון. שני ההורמונים האלה פועלים בצורה הפוכה. האדרנלין מופרש במהירות ולזמן קצר, שנמשך עד עשר דקות, בעוד שהפרשת הקורטיזול נמשכת זמן רב יותר. מה שנשאר לבסוף הוא דווקא הקורטיזול, שמעכב את פעילות מערכת החיסון ומותיר אותנו חלשים ופגיעים יותר למחלות".

 

 

איך משחררים ומשתחררים

אז איך נמלטים מזרועות התחלואה בלב החופשה?

1. אל תחכו לחופשה פעם בשנה: קבעו לעצמכם מנטליות של חופשה אחת לשבוע. היום המומלץ ביותר הוא יום שלישי, שחוצה את השבוע לשניים. קבעו לעצמכם יום קבוע שבו משעות אחר הצהריים אתם לא זמינים, לא מתוך חוסר אחריות אלא מתוך העובדה שלא יקרה אסון בלעדיכם.

 

2. בחופשה – רק כיבוי שריפות דחופות: אם כבר בחרתם ליטול מחשב נייד, טלפונים סלולריים, ביפר ושאר עזרים מקצועיים לחופשה, החליטו אסטרטגית שבזמן הזה תעסקו במקרים דחופים בלבד שקשורים בעבודה. קבעו שמתקשרים אליכם מהעבודה רק אם התרחשה קטסטרופה. העבודה השגרתית תוכל להמתין שבועיים.

 

3. חופשה פעילה: כדי להימנע מהפער בין חיי שגרה לחוצים לבין חופשה רגועה תוכלו לבחור בחופשה פעילה, שבה אתם לא שוכבים על חוף הים בסיני או בתאילנד, אלא מבצעים פעילות אינטנסיבית. בתום החופשה תחזרו עם מצב רוח טוב, משום שבזמן הפעילות ישחרר גופכם אנדורפינים שישפרו את מצב הרוח שלכם.