אני מחוייב להבטחה שנתתי לאדם לפני מותו?

None

שאלה:

 

הבטחתי דבר לאדם על ערש דווי כדי להפיס את דעתו. האם אני מחוייב בשמירה על הבטחה זו? תודה ויום טוב (י.ה, המרכז) 

 

תשובה:

 

באופן כללי, הבטחות צריך לקיים. ללא ידיעת פרטי המקרה, קשה לתת תשובה מדויקת, אך אנסה להצביע על העקרונות. כל המקרים הבאים נפסקו להלכה, בשולחן ערוך (יו"ד רלב יז) ובמפרשים שם.

 

הבטחה מאולצת

יש מקרים בהם הבטחה כזו הינה חסרת כל משמעות. כאשר הוציאו מאדם הבטחה בכפיה, גם אם הכפיה היא איום (מוסווה ) של הרעת מצבו של חולה קרוב לו מחמת עגמת נפש, ובעת ההבטחה ברור למבטיח שאין בהבטחה זו ממש, ההבטחה אינה תקיפה. מעשה היה לפני כ750 שנה, שאדם השתדך לאישה, ולפני הנישואין חלתה אחותו במחלה קשה. האחות טענה שמצאה פגם בכלה המיועדת, ופתחה בשביתת רעב, עד שאחיה יישבע שלעולם לא יישא את כלתו לאישה. על ערש דוי, נשבע לה האח שלא יתחתן עם הכלה. לאחר פטירת האחות, נשלחה השאלה לרבי שלמה בן אדרת, רבה של ברצלונה, ולאחר דיון הוא פוסק שהשבועה אכן בטלה(שות הרשב"א המיוחסות רעג).

 

הבטחה לקיים מצווה

מעשה באם שרצתה להבטיח את השלום בין ילדיה, ועל ערש דוי דרשה מהם להבטיח לה שכל מחלוקת במשפחה תובא לבוררות לפני קרוב משפחה מסוים. לימים, טען אחד האחים שהוא מעוניין בבוררות בדין תורה ולא אצל אותו הקרוב, וטען שההבטחה הייתה רק בכדי להפיס את דעת האם. שאלה זו הובאה לפני 300 שנה בפני רבה של פראג, רבי יעקב רישר, ובתשובה (שבות יעקב א קסח) הוא פוסק שההבטחה מחייבת. הסיבה לכך היא שההבטחה הייתה רק רובד נוסף של התחייבות על גבי המצווה לכבד את האם, ולכן הינה נחשבת כהבטחה לקיים מצווה שלא ניתן לבטלה אלא במקרים מיוחדים.

 

הבטחה לבטל מצווה

מעשה באדם, שלפני פטירתו דרש מאישתו שתישבע שלעולם לא תינשא לאחר. האישה נשבעה לו בכדי להפיס את דעתו, ולימים התחרטה וביקשה להינשא. שאלה זו באה לפני ר' דוד כהן, מרבני יוון לפני כ500 שנים, ובה הוא מכריע שיש לבטל את השבועה, ובין נימוקיו ששבועה זו מעמידה את האישה במצב בו היא מבטלת את המצווה להינשא. לפי מסקנתו, שבועתה אינה בטלה מלבד, והיה צורך שתלך לבית דין להתירה. (שו"ת הרד"ך סימן לב).

 

מצווה לקיים דברי המת

חכמים נתנו תוקף מיוחד לדברים שאדם מצווה מחמת מיתה, והסיבה היא

בכדי שלא תיטרף דעתו של החולה וימות מרוב צער. פרטים רבים נובעים מהלכה זו, אך באופן כללי החובה לקיים את דברי המת נוגעת רק לדברים שהיו שלו, רכושו, חובותיו, וכו'. לכן בכל מקרה בו הבטיחו לנפטר הבטחה הנוגעת לחלוקת רכושו או לדברים אחרים שלו, חובה לקיימם.

 

לסיכום, לא מפורט בשאלה באיזה רמה הייתה הבטחה זו, האם סתם אמירה או שמא נדר ושבועה, האם הנושא של ההבטחה נוגע לדברים שברשות הנפטר או שמא לדברים אחרים, מומלץ להתייעץ עם רב לגבי הפרטים. (משיב: הרב דרור ברמה)