שחררו את מסורב הגט

אשתו של יוסי סירבה לקבל ממנו גט. אחרי 16 שנה של דיונים הוא קיבל "היתר מאה רבנים" לשאת אישה שנייה, אך הסיוט שלו לא נגמר. רבקה לוביץ' יוצאת להגנת הגברים

אין לנו דבר וחצי דבר נגד גברים, חלקינו אפילו נשואות לכאלה. זה שאנחנו מנסים לקדם נשים לא אומר שאנחנו מנסים לפגוע בגברים. מורכב? יחד עם ההכרה שהעולם אינו שחור לבן, וגברים ונשים אינם נמצאים בשני צדדים של נדנדה, מגיעה התובנה שלא כל מי שמבקש לקדם נשים מבקש בהכרח לעשות זאת על חשבון גברים. אם נבין את המאבק של ארגוני הנשים בנושא הסרבנות ככזה שמגן על הצד החלש, אזי נבין שגם גברים יכולים ליהנות מפירות המאבק שלנו, ואף להצטרף אלינו.

 

יוסי (שם בדוי) יצר איתי קשר טלפוני, וסיפר לי את סיפורו העצוב. יוסי התדיין 12 שנים בבית הדין האזורי ועוד 4 שנים בבית הדין הגדול. האשה מיאנה לקבל גט מן הבעל, ונשבעה שלא תעשה זאת לעולם. אשתו של יוסי ביקשה להתנקם בו משום שהאשימה אותו בטרגדיה משפחתית קשה שאירעה להם בהיותם צעירים. לאחר התדיינות ממושכת קבל יוסי "היתר מאה רבנים" החתום על ידי דייני ההרכב ועוד מאה רבנים מכל העולם. היתר זה מאפשר ליוסי על פי ההלכה ועל פי חוק לשאת אשה שנייה, בניגוד לתקנת רבנו גרשום מאור הגולה מן המאה 11 האוסרת לשאת אשה שניה, או לגרש את האשה בניגוד לרצונה.

 

יוסי התבקש להפקיד גט בבית הדין כדי שבבוא היום, אם תתחרט האשה, תוכל לקחת את הגט ולהיות מגורשת. אבל מכיוון שהיתר מאה רבנים אינו הופך את יוסי למגורש אלא רק למי שמותר לו לשאת אשה שניה - הסבל של יוסי לא נפתר. הנשים שביקש יוסי במשך השנים ליצור עמן קשר לא היו מעוניינות בגבר נשוי, גם לא כזה שיש לו היתר מאה רבנים. יוסי כבר קרוב  ל-70, ואין הוא מבקש אלא להשתחרר מן האישה המחזיקה אותו מעוגן, ולהכיר אשה אחרת בשביל להעביר עמה את שנותיו הבאות עליו לטובה.

 

בשבי

הסיפור של יוסי העלה בי רגשות מעורבים. מצד אחד עניין היתר מאה הרבנים מרגיז משום שהוא מחדד את תופעת חוסר השוויון שבין נשים וגברים. ניסיתי להסביר ליוסי שגורלו קל מגורלה של אשה, אשר לא היתה יכולה לעולם לקבל היתר כזה ולהביא עוד ילדים, מאחר שהיו נחשבים לממזרים. ניסיתי גם להסביר לו שלו היה חי עם אשה, אפילו ללא מיסוד הקשר, לא היו ילדיו נחשבים לממזרים. אבל מה כל זה איכפת ליוסי? מבחינתו הוא מרגיש כשבוי בידי אשה, אשר אחראית לכך שהוא מנוע מלפתוח פרק חדש בחייו. והוא אכן צודק.

 

עניין העגינות הוא בלתי נסבל הן לנשים והן לגברים. נכון - בשביל נשים עגינות היא בעיה אקוטית, אך גם גברים סובלים מכך. הפתרון הכולל יבוא רק כאשר בית הדין יכיר בבעיה ויפעל לפתרון כולל של הבעיה ע"י כך שייקח לעצמו את הכוח לפרק את הנישואין, ולא ישאיר את האופציה שצד אחד יוכל לעגן צד שני.

 

עד שבית הדין יתעשת ויבין שיש לו אפשרות הלכתית לעשות זאת, נצטרך לפעול באמצעות בתי המשפט האזרחיים. הגם שמרכז צדק לנשים פועל בעיקר למען נשים, שהן החוליה החלשה בבית הדין, המרכז מוכן לייצג את יוסי או כל גבר אחר כדי לתבוע פיצויים מאשה סרבנית אשר מונעת מבעלה את חירותו. אולי זה יוביל אותנו מהר יותר לקידום החלשים ולמניעת ניצולם על ידי החזקים.

 

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים", טל': 02-5664390