מעתה יבדקו כל מנות הדם שנתרמו במד"א בבדיקות מולקולריות מתקדמות הנקראות NAT – Nucleic Acid Testing לזיהוי מוקדם יותר של נגיפים העלולים לגרום לאיידס (HIV) ולדלקת כבד נגיפית משני סוגים ( B ו- (C. מטרת הבדיקות החדשות היא לקצר את "תקופת החלון" - פרק הזמן שעובר בין הרגע שאדם נדבק בנגיף ועד שהבדיקות משוכללות ככל שיהיו מסוגלות לזהות את ההדבקה.
"תקופת החלון" נמשכת בין שבועות לחודשים (בהתאם לנגיף), ולמרות הבדיקות הקפדניות שהיו מקובלות עד היום לכל מנות הדם בישראל, תורמי דם שלא היו מודעים לעובדה שנחשפו לנגיפים היו עלולים להעביר מחלות למקבלי הדם.
עד כה נבדקו מנות הדם בישראל בשיטה מעבדתית מיושנת יחסית הקרויה ELISA. השיטה תימשך גם היום, אך תתווסף אליה במקביל גם הבדיקה החדשה.
בשנת 1986 החלו לראשונה לבדוק את מנות הדם לאיתור נגיף ה-HIV. אלא שהבדיקה לא איתרה מנות דם ב"תקופת החלון". מאז אותרו בישראל שתי מנות דם נגועות בנגיף האיידס, האחת גרמה להדבקת מטופל שקיבל עירוי דם, את המנה השנייה כבר הספיקו לעצור לפני ששוחררה לשימוש. סיכון ההדבקה בנגיף האיידס ממנת דם עומד על 1 ל-5 מיליון מנות.
הבדיקות לאיתור נגיפי ההפטיטיס החלו בשנת 1991. מאז אירע מקרה אחד של הדבקה בצהבת מסוג C, מה שהביא לסיכון הדבקה של 1 ל-700 אלף מנות. אשר לצהבת מסוג B - לא ברור ממקרי ההדבקה האם אלה התרחשו בעקבות מנת דם או עקב קיום יחסי מין לא מוגנים, שימוש במחט לא סטרילית או אפשרויות הדבקה אחרות.
מנכ"ל מד"א, אלי בין, הנחה את שירותי הדם לבצע את הבדיקות המתקדמות בהתאם לסטנדרטים המקובלים בארצות רבות בעולם, ועל פי המלצת ועדת מומחים בנושא רפואת עירויים. הבדיקות יחליפו את הבדיקות לקביעת רמת האנזים ALT ולזיהוי HCV Ag שבוצעו עד סוף 2007.
"המטופל יקבל מעתה מנת דם שמבחינת הבטיחות היא שוות ערך למה שמקובל במדינות הכי מתקדמות בעולם" אומרת ל- ynet ד"ר ורד יהלום, סגנית מנהלת שרותי הדם, "כך שמקבלי הדם ידעו שמד"א עושה את המאמץ הטכנולוגי המקסימלי הקיים היום, כדי להבטיח שהזיהומים הנגיפיים לא יעברו".