אולי מישהו יודע איפה מגישים מועמדות לתואר "עיראקית של כבוד?" כי אם יש משהו שאני לוקחת ברצינות, זה את הסביח שלי. אצל העיראקים, הסביח של שבת רק פותח את התיאבון, ושעתיים-שלוש אחרי הפיתה הזו, של הבוקר, מגיעה ארוחת חמין כבדה ועשירה, לתפארת בגדד.
ואלה מרכיבי הסביח: ביצה חומה ותפוח-אדמה ישר מהחמין, פטרוזיליה, סלט קצוץ דק, קצת חריף, וכמובן, פרוסות חציל מטוגנות. דוחסים לתוך פיתה, מציפים בטחינה ובעמבה, ופותחים פה גדול. כשהייתי ילדה, כל שבת של חורף הייתה מתחילה בסביח של דודה לינדה (שלמדה להכין אותו מחמותה העיראקית.( את הטעם הנפלא ההוא אני מחפשת בכל סביח מאז (ותאמינו לי שאני בודקת כל סביחייה שנפתחת.( אומרים שטעמי ילדות אי אפשר לשחזר כי הם מהולים בנוסטלגיה מתוקה, אבל אני שמחה לבשר שסופסוף מצאתי אותו – את הסביח המושלם.
הוא חיכה לי, מכל המקומות, דווקא בעיר ילדותי – הסביח של איל מנחם בשדרות מוריה בחיפה (שבאופן די מביך, הביא אותי לסף דמעות של התרגשות.( הפיתה הרכה, החצילים המטוגנים שרק יצאו מהשמן, הסלט הביתי הקצוץ דק-דק, העמבה המתקתקה וגם אותו טעם מיוחד שקצת קשה להגדיר, ושלא מצאתי בשום סביח אחר (דודה לינדה כבר מזמן עברה לבוקר של גבינה רזה ולחם קל.(
מנחם הוא פליט היי-טק מלא אנרגיות, מוטיבציה ואהבה לאוכל, שהחליט להגשים חלום ולהביא את הסביח לכרמל. כדי לא להפחיד את החיפאים עם בשורת הסביח לבדה, הוא שילב אותו עם פלאפל (זיכיון של פלאפל "הזקנים" הוותיק והמצוין) ב"סביח הספיישל" שלו. עופר, אחיו של איל, פתח סניף של הסביח המשפחתי בקריית-חיים (אח"י אילת.( וגם אם נדמה לכם שנגמר המקום בבטן, אל תפספסו את זנבות הפיתה המטוגנת שמתובלת בזעתר ערבי חמוץ ונהדר.

לא לשכוח עמבה. סביח (צילום: דן לב)
מתכון של איל מנחם מ"סביח ופלאפל הזקנים" (מוריה חיפה.(
המרכיבים:
חציל בלאדי (חציל אדמה/ שטח פתוח)
ביצה קשה (ביצת חמין/ ביצה חומה)
תפו"א מבושל במים (עם הקליפה) 5 שעות עד לגוון כהה וטעם מתוק
חומוס (אופציה)
טחינה
עמבה
חריף (אופציה)
פטרוזיליה
עגבנייה
בצל קצוץ דק לרצועות מתובל בסומאק
מלח ופלפל
פיתה
אופן ההכנה: