"הוא השפיל אותי בסקס ואז נעלם לי"

"אני יוצאת עם הרבה בחורים, אבל הקשר הכי ארוך שהיה לי נמשך חודש. בכל הפעמים הבחור נעלם. אתה יכול ללמד אותי להיות בזוגיות?" . מה עושים עם בחורה כמו טל? סיפור אימון

בפגישת האימון הראשונה סיפרה טל שמעולם לא היתה בזוגיות אמיתית. היא בת 34, גרה במרכז, עובדת בתפקיד ניהולי בחברת הייטק, בעלת תואר שני במנהל עסקים, נראית טוב מאוד. טל החלה לתאר את יחסיה עם גברים: "היו לי שתי מערכות יחסים ארוכות, אחת מגיל 16 עד 18, והשנייה היתה בצבא, מאז גיל 21 לא היה לי קשר שנמשך מעבר לחודש. אתה יכול ללמד אותי להיות בזוגיות?" שאלה.

 

דיברנו על מערכות היחסים הארוכות שהיו לה, ושאלתי את טל למה ואיך הן הסתיימו. טל סיפרה שהחבר בתיכון היה הראשון שלה, ושניהם החליטו עם סיום התיכון שהם רוצים לחוות עוד ולהתנסות. הקשר בצבא היה אהבה חזקה, אמיתית, "חשבתי שנתחתן, אבל יום אחד הוא הודיע לי שמבחינתו זה נגמר. הוא אמר שהוא יודע שאני רוצה להתחתן וזה לא מתאים לו ומלחיץ אותו. אמרתי לו שאני מוכנה להמתין עד שיתאים גם לו, שלא מוצאים כל יום אהבה כמו שלנו. הוא התעקש ואמר שמגיע לי יותר - ועזב. בכיתי שבוע, ולא עזר כלום".

 

במשך חודשיים היתה בדיכאון במיטה

טל סיפרה שבמשך חודשיים היתה בדיכאון במיטה. בשנה הראשונה לא יצאה לדייטים, פשוט היתה באבל, ולאחר השנה בלחץ של המשפחה וחברות החלה לצאת. הזמן עשה את שלו, והיא התגברה על הבחור, לדבריה.

 

"ומה קורה בדייטים?" שאלתי.

 

טל סיפרה שיצאה להרבה דייטים. "מכירים לי הרבה בחורים, ויש לי גם הרבה פניות באינטרנט. אבל הקשר הכי ארוך שהיה לי נמשך חודש. בכל הפעמים הבחור נעלם. זו הסיבה שפניתי אליך – אני לא חושבת שאני יודעת להיות בזוגיות בכלל".

 

שאלתי אותה מה קורה בדייטים עצמם, מה היא מרגישה, מה היא עושה עם הבחור. ביקשתי שתתאר את הפעם האחרונה שלה. "בפגישה הראשונה היה מאוד נחמד, הכל זרם", היא סיפרה. "הפגישה נמשכה שעתיים, הוא בחור שראה עולם, עבר חוויות, סיפר על המשפחה ועל העבודה".

 

"ומה את סיפרת?" שאלתי.

 

ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה לעלות אלי לדירה

"לא היה לי הרבה מה לספר, בעיקר הקשבתי ושאלתי", השיבה טל. "בסוף הפגישה הוא אמר שהיה לו מאוד נחמד וגם אני אמרתי. למחרת הוא התקשר וקבענו להיפגש יום לאחר מכן. הלכנו לראות סרט והוא החזיר אותי הביתה, נפרדנו בנשיקה, ואז שאלתי אותו אם הוא רוצה לעלות אלי לדירה. היה סקס, ולאחר מכן הוא נסע לישון אצלו. כל המשך הלילה הרגשתי רע מאוד בגלל שהזמנתי אותו לעלות. בבוקר הוא סימס לי ושאל מה שלומי. התקשרתי וקבענו להיפגש בערב. חשבתי שיהיה בסדר ותכננתי לעצמי על מה נדבר, כדי שלא יהיה משעמם. הוא אסף אותי ונסענו אליו לדירה - וישר למיטה. בבוקר נראה לי שהוא היה קצת יותר קריר. הוא מאוד מיהר וביקש שאסגור אחרי את הדלת".

 

טל המשיכה וסיפרה: "לא שמעתי ממנו יומיים והתקשרתי אליו. הוא ענה שהוא בלחץ בעבודה ויתקשר לקראת סוף השבוע. ביום חמישי כבר הייתי פקעת עצבים, כל צלצול הקפיץ אותי. בעשר בלילה הוא התקשר ושאל אם הוא יכול לקפוץ, אמרתי שבטח. הוא הגיע, דיברנו קצת, הכנתי לו ארוחת ערב, נכנסנו למיטה ולאחר הסקס הוא עזב".

 

בסוף השבוע טל לא שמעה מהבחור. ביום ראשון היא התקשרה וביקשה לדבר. כשנפגשו, היא שאלה אותו מה קורה, והוא ענה שהיא "חמודה", אבל הקשר "לא ימריא לשום מקום". טל אמרה שהיא מוכנה להמשיך להיות בקשר הזה, בכל דרך שהוא רוצה, והבחור הבטיח לחשוב על זה.

 

בהמשך השבוע הם נפגשו פעמיים נוספות – הוא הגיע אליה בלילה, לסקס בלבד. "בכל פעם הוא ניסה בסקס דברים חדשים ומשפילים, אבל אני לא הייתי מוכנה לוותר עליו והסכמתי להכל. לאחר השבוע הזה הוא נעלם לתמיד. כל זה קרה לפני חודש".

 

"עשיתי כל מה שהוא רצה, וגם הוא הלך"

טל בכתה ללא הפסקה. "עשיתי כל מה שהוא רצה, וגם הוא הלך. מה אני עוד יכולה לעשות?"

 

שאלתי את טל אם התיאור הזה מאפיין את הקשרים שלה. טל השיבה בחיוב. "כן זה דפוס חוזר שאני לא יכולה לצאת ממנו".

 

הצעתי לה לנתח יחד את הסיפור שלה ולנסות לראות מה אפשר לעשות אחרת. טל חשבה לרגע ואמרה "הייתי משנה את הנושא של הסקס, לא הייתי צריכה להזמין אותו אלי הביתה בסוף הפגישה השנייה".

 

"מה עוד?" שאלתי.

 

"ידעתי שהוא לא רוצה אותי, ולא הייתי צריכה להשפיל את עצמי, אבל לא יכולתי לוותר עליו".

 

חשבתי לעצמי שזו התחלה מאוד טובה ושאלתי את טל: "למה הזמנת אותו לעלות ולמה הסכמת לכל מה שרצה?".

 

תשובתה היתה: "פחדתי שהוא יעזוב, פחדתי שהוא לא ירצה אותי".

 

הזכרתי לה שהיא אמרה שבפגישה הראשונה שלהם רק הוא דיבר, והיא הקשיבה ושאלה שאלות. ביקשתי ממנה לחשוב מה זה אומר. טל אמרה מיד: "אין לי מה להגיד, מה שיש לי לספר על עצמי לא מעניין ומשעמם. מעבר לאיך שאני נראית אין שום דבר. אני קליפה ריקה".

 

בשלב זה, כחודש לאחר תחילת האימון, שאלתי את טל אם הפחד שלא ירצו אותה, שיעזבו אותה, מגיע מהמחשבה שהיא קליפה ריקה, ושהיא לא מעניינת, ולכן היא מציעה סקס בתמורה. טל הנהנה בשקט. "כן, אני טובה רק לסקס".

 

בשבועות הבאים עבדנו יחד על השבת הערך העצמי של טל. למדנו את החוזקות, היכולות, התחביבים שלה. ראינו מה טל עשתה עד היום בחייה, לאיזה הישגים הגיעה. ביקשנו מהחברים ומהמשפחה לכתוב מה הם חושבים עליה, על היכולות שלה ועל התכונות המשמעותיות שלה. טל הופתעה לגלות כמה מעריכים אותה. החברים הזכירו לה כמה היא אוהבת ללמוד ומהירת תפיסה. במפגש שהתקיים לאחר שבוע סיפרה טל שנרשמה לקורס "מסתרי המוח", בשביל הכיף והרחבת הדעת. באחד המפגשים הבאים סיפרה על אהבתה לשירה ובישרה לי: "חזרתי לשיר בחבורת זמר, ההרגשה נפלאה".

 

חרדת הנטישה ניהלה בעצם את חייה

בשבועות הבאים הבינה טל שפחד מרכזי, שלא דיברה עליו עד כה, ניהל את חייה: חרדת הנטישה. החבר מהצבא, שעליו חשבה שהתגברה, גילם את הפחד מהגבר הנוטש, העוזב. החרדה בעקבות הנטישה שלו היתה כל כך גדולה, עד שטל לא היתה מוכנה לעבור אותה שוב, ולכן היתה מוכנה לעשות כל דבר למנוע את העזיבה. היא הפכה לבובה ביחסים עם גברים, מתוך משאלה שכך לא יעזבו אותה לעולם. אבל כעת היא הבינה, שדווקא בגלל שנתנה לפחד לנהל אותה, ורוקנה את היחסים שלה מתוכן אמיתי, היא הגיעה שוב ושוב לכך שהפחד שלה יתממש והיא תינטש.

 

בשיחות בינינו התגבשה החלטה שטל תקיים טקס פרידה מהחבר מהצבא. היא הזמינה לטקס מספר חברות והקריאה מכתב פרידה, בו סלחה לו על שנטש וסיפרה שהיא יודעת שעזיבתו לא היתה קשורה אליה.

 

בשלב זה, כחמישה חודשים לאחר תחילת האימון, טל מילאה את חייה בתוכן ושוב לא ראתה את עצמה כ"קליפה ריקה". היא הצליחה להבין את המקור לחרדת הנטישה שלה ולהתגבר על התחושה שהיא אשמה בעזיבת החבר מהצבא. לאט לאט הבינה טל, שהיא מעניינת בזכות עצמה, שיש לה מה לתת, ושהיא במקום אחר לגמרי מזה בו היתה לפני כמה שנים.

 

היום היא לא פוחדת, לא מאחרים ולא מעצמה. היום היא מוכנה לזוגיות.

 

• גילי בר הוא מאמן לזוגיות, מכון זוגות