משרד הבריאות נותן הכשר ללידות בבית

500-700 לידות בישראל מתרחשות בבית. אחרי שנים של דיונים, מכשיר משרד הבריאות את הנושא ומכריז על כללי זהירות נדרשים. אולם המיילדות הביתיות זועמות: הכללים החדשים נועדו להגביל את לידות הבית

למרות עמדה מקצועית של משרד הבריאות לפיה בטוח יותר ללדת בבית החולים, המשרד "מיישר קו" עם תופעת לידות הבית ומסדיר לראשונה את העיסוק בנושא. בחוזר שמוציא היום (ג') מנהל הרפואה במשרד הבריאות נקבע מה ההכשרה הנדרשת ממי שרוצה לעסוק בלידת בית, באלו מצבים מותר ליילד אישה בבית ובאלו מצבים חייבים להגיע לבית חולים ואיזה ציוד ותנאים נדרשים לשם כך. החוזר נוסח בתום שלוש שנים של דיונים בין גינקולוגים למיילדות הבית ולהנהלת המשרד.

 

שיעור לידות הבית לא עולה על חצי אחוז מכלל הלידות בישראל. לפי הערכות שונות, בישראל מבוצעות בין 500 ל-700 לידות בית בשנה, מתוך כ-145 אלף לידות.

 

לפי החוזר, לידת בית רשאית לבצע רק מיילדת רשומה בעלת ניסיון של שלוש שנים או רופא מומחה ביילוד וגינקולוגיה. על המיילדים לעבור קורס החייאה ולהיות בעלי ביטוח מפני רשלנות רפואית. אין איסור על יולדת ללדת בביתה ללא סיוע של איש מקצוע, אולם, חל איסור על מי שאינה מיילדת או רופא לקבל לידה כ"עיסוק".

 

החוזר מגדיר כי אסור ללדת בלידת בית בהריון שבו תאומים או יותר, מותר לילד בלידת בית רק כשהעובר במצג ראש, הלידה מתקיימת בין שבוע 37 לשבוע 41, הערכת המשקל של העובר בין 2.5 ל-4 ק"ג, כמות מי השפיר תקינה והיולדת היא מעל גיל 18. החוזר קובע כי רופא או מיילדת לא יבצעו לידת בית באישה שבריאותה אינה תקינה.

 

משרד הבריאות ממליץ כי היולדת והתינוק יגיעו לבדיקה בבית חולים ביממה הראשונה שלאחר הלידה. עם זאת, החוזר מגדיר איזה טיפול יש לתת לילוד אם אמו אינה מוכנה להגיע לבית חולים.

 

בנוסף, מגדירים במשרד הבריאות תנאים סביבתיים הולמים ללידת בית (חשמל, מים זורמים, סביבה נקייה). עוד מומלץ שהיולדת תעבור קורס הכנה ללידת הבית. החוזר גם מגדיר את הציוד המדוייק שצריך להיות למיילדת בלידת בית.

 

מיילדת בית: החוזר תלוש מהמציאות

למרות החוזר שאמור לכאורה, לתת הכשר ללידות הבית, מיילדות העוסקות בתחום סבורות כי הכללים החדשים יגבילו אותן עוד יותר. רונית קופליס, מיילדת בית במשך 22 שנה וחברה בארגון אמה"י (ארגון מיילדות הבית בישראל) מסבירה: "החוזר תלוש מהמציאות. לא התייעצו עם מיילדות הבית ולא קיבלו את דעתן. לא הסתמכו על מחקרים מהעולם. הסתמכו על רופאים למיילדות וגניקולוגיה. החוזר מוגבל ולא יביא יותר נשים ללדת בבית. יש פה מחדל אחד גדול. החוזר נועד להגביל את לידות הבית. הממסד הרפואי בישראל מתנגד ללידות בית".

 

קופליס מציינת שהחוזר לא נותן פיתרון לסוגיית מימון לידת הבית. בעוד שעבור כל יולדת מקבל בית החולים כ-7,000 שקל מהביטוח הלאומי, יולדת הבית ש"חוסכת" את הכסף למדינה, אינה מקבלת אותו לצורך מימון הלידה שלה. בנוסף מסבירה קופליס שהחוק עלול למנוע ממיילדות הבית לעסוק בתחום משום שאף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותן.

 

מנהל בי"ח ליולדות: לידת בית - סיכון לעובר

פרופ' מרק גלזרמן, מנהל בית החולים ליולדות ב"בילינסון" מסביר שהחוזר מסדיר מצב קיים, אך הוא אינו שבע רצון מתופעת לידות הבית: "לא כדאי לבחור בלידת בית משום שאי אפשר לנבא מה יהיו הסיבוכים האפשרים. עלול להיות סיכון לחיי העובר וגם לאישה. אפשרי ללדת בלידת בית. האם זה כדאי? ממש לא. בשביל מה לקחת סיכון? זה יכול להיות סיכון לכל החיים עבור העובר. אני ממש לא תומך בזה".

 

ד"ר חזי לוי, ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות אמר כי: "משרד הבריאות חוזר וממליץ לנשים הרות ללדת במסגרת בית חולים וליהנות מכל יכולותיו המקצועיות של בית החולים לטיפול באם ובילוד, ככל שיידרש. יחד עם זאת, חוזר מנהל הרפואה מציב דרישות ואמות מידה באשר לנדרש מסביבת הלידה והמיילדת בבית, על מנת להגן על בריאות היילוד והיולדת אשר בחרה ללדת בבית. אין איסור על יולדת ללדת בביתה ללא סיוע של איש מקצוע, אולם, חל איסור על מי שאינה מיילדת או רופא לקבל לידה כ'עיסוק'".