שיעור לידות הבית לא עולה על חצי אחוז מכלל הלידות בישראל. לפי הערכות שונות, בישראל מבוצעות בין 500 ל-700 לידות בית בשנה, מתוך כ-145 אלף לידות.
לפי החוזר, לידת בית רשאית לבצע רק מיילדת רשומה בעלת ניסיון של שלוש שנים או רופא מומחה ביילוד וגינקולוגיה. על המיילדים לעבור קורס החייאה ולהיות בעלי ביטוח מפני רשלנות רפואית. אין איסור על יולדת ללדת בביתה ללא סיוע של איש מקצוע, אולם, חל איסור על מי שאינה מיילדת או רופא לקבל לידה כ"עיסוק".
החוזר מגדיר כי אסור ללדת בלידת בית בהריון שבו תאומים או יותר, מותר לילד בלידת בית רק כשהעובר במצג ראש, הלידה מתקיימת בין שבוע 37 לשבוע 41, הערכת המשקל של העובר בין 2.5 ל-4 ק"ג, כמות מי השפיר תקינה והיולדת היא מעל גיל 18. החוזר קובע כי רופא או מיילדת לא יבצעו לידת בית באישה שבריאותה אינה תקינה.
משרד הבריאות ממליץ כי היולדת והתינוק יגיעו לבדיקה בבית חולים ביממה הראשונה שלאחר הלידה. עם זאת, החוזר מגדיר איזה טיפול יש לתת לילוד אם אמו אינה מוכנה להגיע לבית חולים.
בנוסף, מגדירים במשרד הבריאות תנאים סביבתיים הולמים ללידת בית (חשמל, מים זורמים, סביבה נקייה). עוד מומלץ שהיולדת תעבור קורס הכנה ללידת הבית. החוזר גם מגדיר את הציוד המדוייק שצריך להיות למיילדת בלידת בית.
קופליס מציינת שהחוזר לא נותן פיתרון לסוגיית מימון לידת הבית. בעוד שעבור כל יולדת מקבל בית החולים כ-7,000 שקל מהביטוח הלאומי, יולדת הבית ש"חוסכת" את הכסף למדינה, אינה מקבלת אותו לצורך מימון הלידה שלה. בנוסף מסבירה קופליס שהחוק עלול למנוע ממיילדות הבית לעסוק בתחום משום שאף חברת ביטוח לא מוכנה לבטח אותן.
ד"ר חזי לוי, ראש מנהל הרפואה במשרד הבריאות אמר כי: "משרד הבריאות חוזר וממליץ לנשים הרות ללדת במסגרת בית חולים וליהנות מכל יכולותיו המקצועיות של בית החולים לטיפול באם ובילוד, ככל שיידרש. יחד עם זאת, חוזר מנהל הרפואה מציב דרישות ואמות מידה באשר לנדרש מסביבת הלידה והמיילדת בבית, על מנת להגן על בריאות היילוד והיולדת אשר בחרה ללדת בבית. אין איסור על יולדת ללדת בביתה ללא סיוע של איש מקצוע, אולם, חל איסור על מי שאינה מיילדת או רופא לקבל לידה כ'עיסוק'".