ומי בכל זאת יטפל בנפגעי תאונות דרכים?

הצבעה על הצעת הממשלה להעברת אחריות על טיפול בנפגעי תאונות דרכים לקופות החולים, נדחתה למועד אחר. המטרה: הרחבת הדיון ובחינת הנתונים

ועדת הכספים אינה ממהרת לאשר את הצעת הממשלה, ולהעביר את האחריות על הסדרת הטיפול בנפגעי תאונות דרכים מחברות הביטוח לקופות החולים. התנגדויות של גורמים שונים, ובעיקר חשש לצמצום משאבים שיפגע קשות באיכות שיקום הנפגעים, מנעו את אישור ההצעה שתוכנן להיום. יו"ר הוועדה, ח"כ סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), החליט להרחיב את הדיון בהצעה ודחה את ההצבעה למועד אחר.

 

הצעת הממשלה נכללה בחוק ההסדרים, ומטרתה מוצהרת: "להבטיח טיפול יעיל ומהיר לנפגעי התאונות, שגם יחסוך הוצאות מנהלתיות מיותרות מחברות הביטוח וקופות החולים". בהסדר החדש הוצע פתרון כספי לתקופת ניסיון בת שלוש שנים (עד 2010), לפיו יקבלו הקופות 400 מיליון שקל בשנה לכיסוי הוצאות הטיפול. כסף זה יגיע מעודפי חברת הביטוח אבנר, שהפעילה בעבר את ביטוח החובה לכלי הרכב באמצעות "קרנית" - קרן שהוקמה למימון טיפול בנפגעי תאונות, שלא מכוסים בביטוח חובה.

תאונת דרכים (צילום ארכיון: פקד אדריאן קוטרוש)

 

האוצר טען כי המצב הנוכחי, בו הטיפול הרפואי נמצא באחריות הקופות וכיסוי ההוצאות מוטל על חברות הביטוח, מסבך את הקופות במערך התחשבנות מורכב ומאלץ אותן להתמקח על מימון טיפולים בדיונים משפטיים, שמכבידים את סבל הנפגעים. מיסז'ניקוב התייצב לצד האוצר, ואמר כי מדובר בהתדיינויות משפטיות שמתקיימות לעתים תכופות, כשבסופו של דבר ההוצאות מגולגלות על נפגעים ותקציב המדינה. "הצעת החוק אמורה לחסוך מהנפגעים, שסובלים מבעיות רפואיות וניזוקים מאובדן ימי עבודה, בזבוז זמן, כסף ועצבים שלא לצורכי טיפול רפואי".

 

לעומתם ציינו מתנגדי החוק - מנהלי בתי חולים, ארגוני הנכים ולשכת עורכי הדין - את השלכותיו החמורות בעיניהם על הנפגעים, שיסבלו במיוחד בשלב השיקום. לדבריהם, התהליך הקיים מתבצע בצורה חלקה כשהוא ממומן במלואו בידי חברות הביטוח, ואין חובה לקבל את הטיפול באמצעות קופות החולים. עוד טענו כי קיימת היענות מלאה של חברות הביטוח למימון הטיפולים שמכתיבים הרופאים, ולדבריהם קיימת שביעות רצון מצד המבוטחים.

 

כן מציינים המתנגדים כי ההסדר הקיים חל גם על מי שאין לו ביטוח בריאות, והם חוששים שהעברת האחריות לקופות החולים, כולל לתהליך השיקום, תפקיר את הנפגעים לחסדי הקופות. כך עלול תהליך השיקום להימצא בסדר עדיפות נמוך בהקצאת משאבי הקופות, מאחר שלא תמיד הוא דחוף. וכך, רק חלק מהנפגעים יזכו לשיקום מלא, ואילו רבים ייאלצו להמתין בתור ממושך. מצב זה בולט לדבריהם, בשיקום מחלות שכבר נמצאות באחריות קופות החולים.