
בדרך לעבודה בבוקר, טל כהן-בכור, אקריליק על ניר, 2007
אֶחָד וְעוֹד אֶחָד וְעוֹד אֶחָד.
גַב, עוֹרֶף, גַב, עוֹרֶף, גַב
רָאשִׁים פּוֹנִים לַשָׁמָּיִים
יָדָיִים בַּכִּיסִים. אַף מָבַּט.
שְׁעָרִים נִנְעָלוּ מוּל
מִי שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁלוֹ יָכוֹל
לָלֶכֶת יוּשְׁלָך
גַם אִם הֶאֱמִין, חָשָׁב
שֶׁהוּא שָׁלִיחַ, גִיבּוֹר
דוֹן קִישׁוֹט אוֹ פּוֹלָארְד.
אֵין עִיר מִקְלָט.
הַמִזְבֵּחַ הוּא גָ'קוּזִי.
הַפָּרוֹת הַקְדוֹשוֹת בַּרְחוֹבוֹת.
הַקְרָנוֹת לְיוֹשְׁבֵיהֶן. לֹא לְאַחִיזָה.
כַּכּוֹכָבִים בִּמְסִילוֹתָם
יִסוֹבוּ, יָעֲשׂוּ לְבֵיתָם.
מִנֶגֶד יַעֲמֹדוּ.
אַל תְצָפִּי.
חוֹק טֶבַע -
הִשָׂרְדוּת.
- נֶקְסְט!
2007