דציבלים גבוהים

המנחים של "רעש", רצועת הנוער החדשה של ערוץ המוסיקה 24, מנסים לבעוט, רוצים לנשוך, ומשתדלים לתת בראש לדור הנינטיות. האם ברעש־ברעש קם לו דור ה"אקזיט" החדש? נו, לפחות גם לכאן הביאו שכטר, יאיר שכטר. אכן, סוג של יציאה

נועה רום פורסם: 25.01.08, 12:59

ברוכים הבאים לגן הילדים שנקרא "אקזיט - הדור השלישי". בניגוד לבוגרי המחזור הקודם, הילדים של "רעש", רצועת הנוער החדשה של ערוץ המוסיקה 24, יודעים היטב לאיזה ארגז חול הם עומדים להיכנס: המילים הגסות וחשיפת הישבן של עפר שכטר, פליטות הפה של ג'קו אייזנברג, מפגן חוסר הפטריוטיות של בר רפאלי, משפט הפלקט של נינט; כל אלה לא ממש מרשימים את הצעירים הרכים האלה - הצעיר שבהם בן 17.5 והמבוגר בן 23 - שרובם הגיעו למעמד זה אחרי לפחות תחנת אינסטנט אחת בדרך, ויודעים מצוין איך לא ליפול. ולכן, קל מאוד גם להבחין בקילוגרמים העודפים שהם נושאים איתם - לא חלילה של שומן, אלא של ביטחון עצמי. סקירה מהירה של החבורה מלמדת על זחיחות מסוימת: יאיר שכטר, האח של עפר, עסוק בפתרון תשבצים. שרון מרקוביץ' ("הדוגמניות 2") והילה ערן ("הנפילים") מאחרות ומצחקקות. רז שפירא ("מלכוד 24") מקטרת על האוכל המסריח ששכטר מזמין. גל לב (נכון לעכשיו, אלמוני עם שם של טייס קרב) מת לסיגרייה של הבוקר. רק חן אהרוני ("כוכב נולד 5") יושב בשקט, רגע לפני שיתפוצץ במהלך הראיון. 

"היום צריך לעשות דברים אחרים כדי להתפתח, כמו דנקר". "רעש" (צילום: כפיר חרבי)

 

כיאה לערוץ שעוסק במוזיקה, גם "רעש", תוכנית נוער כאמור, תעסוק כמובן במוזיקה, אבל גם ברכילות, סלבז, אהבה, אופנה, אקטואליה לייט, אינטרנט, בילויים, תרבות וקולטורת שוליים. ששת הזאטוטים שלפניי אמורים מתוקף תפקידם להבין במוזיקה. האומנם? לפני השיחות האמיתיות, פתחנו בשאלות לחימום הקנה ובסופן מסר חברתי עגום.

 

בואו נתחיל במבחן. מי שרה את "הדרך אל הכפר"?

 

מרקוביץ': "זאת לא מרים טוקאן?"

 

אהרוני: "רבקה זוהר".

 

מי שר את "איך הוא שר?".

 

שפירא ואהרוני ביחד: "דני רובס".

 

חן אהרוני שולתתת. ומי עומד מאחורי "הסבון בכה מאוד?"

 

אהרוני: "צביקה פיק".

 

שכטר: "חלק מאיתנו ביישנים ולא מתפרצים כל כך מהר, אנחנו מופלים לרעה".

 

אז קבל ניסיון אחרון, במיוחד בשבילך, על סעיף בני משפחה. מי שרה את השיר "תפוח חינני"? רמז: שמה הפרטי הוא חטיף.

 

דממה.

 

התשובה הנכונה: שלווה ברטי. מה אני רוצה להגיד פה?

 

שכטר: "שלא שמעת מוזיקה מאז שנות ה־70?".

 

כמעט. אני אומרת שהצעירים של היום לא מכירים את אבני הדרך של התרבות הישראלית. רובכם שתקתם כמו דגים.

 

"עובדה שחן ידע את כל התשובות".

 

שפירא: "אני שומעת את הפרברים".

 

מרקוביץ': "אני שרה במקלחת את 'חורף 73' או את "קשה להיות ילד", של תום אבני".

 

ואיך אתם במוזיקה מזרחית?

 

כולם במקהלה: "זוהר ארגוב".

 

שכטר: "אני גם מת על עמיר בניון, אבל נראה שהוא לא מזרחי, אלא יותר ערבי או מוסלמי. הוא לא שר על צינגלה, או 'את בממתינה או בפלאפון'".

 

מרקוביץ': "עידן יניב, עם החיוך שלו, גורם לך לשמוע את השירים שלו".

 

ערן: "את לא צריכה לעשות הפרדה בין שירים מזרחיים לאשכנזיים, כי למשל, את השיר 'את יפה' של עידן יניב, כתבה סמדר שיר, שהיא די לבנה".

 

אבל בערוץ שלכם יש תוכניות שמשדרות רק מוזיקה מזרחית.

 

אהרוני: "אני רוקד לעצמי מול המראה כשמשדרים את המוזיקה הזאת".

 

שכטר: "בילדותי רקדתי לצלילי 'בואי כלה'".

 

שפירא: "מאז התאונה קופצים לו דברים לא קשורים". 

רוקד מול המראה כשמשדרים מוזיקה מזרחית. חן אהרוני

  

בשביל הצלחה מוזיקלית אמנים צריכים גם להשתתף בטלנובלות ולעשות פסטיגלים?

 

לב: "לברי סחרוף יש קהל מעריצות אדיר בלי שום טלנובלה. הוא הגיע למקום גבוה, למרות שאף פעם לא מילא את קיסריה".

 

אהרוני: "להתעסק במה שהיה פעם זה די פאסה. הזמנים השתנו והיום צריך לעשות דברים אחרים כדי להתפתח, כמו רן דנקר".

 

מרקוביץ' (מזדעקת): "הוא לא זמר!".

 

שכטר: "הוא זמר".

 

ערן: "הנה, חן גם זמר וגם מגיש".

 

אהרוני (מרעים בקולו): "תנו לי שם של סלב שלא עושה הכל היום".

 

לב: "שלומי שבן וברי סחרוף".

 

אהרוני (עכשיו הוא צועק): "בחמש השנים האחרונות! פעם זה פעם. גם בארצות הברית כל דוגמנית פותחת קו אופנה. למשל שירי מימון ומירי מסיקה, שהן בעיניי היוצרות הכי טובות שיש בארץ, עושות פסטיגלים".

 

שכטר: "אני למשל, רוצה לכתוב, אבל נקרתה לי הזדמנות בהגשה, אז למה לא. הייתי בעבר באודישן אחד, שעפר הציע לי ושנינו לא היינו שלמים עם זה. עכשיו התחשק לי להכניס משהו חדש לחיי. אני לא אגיד לך שזה לגמרי אני, אבל זו חוויה נהדרת וכיף לי, אני לא שוכח מי אני ואני עדיין לא שוכח את הכתיבה. אנחנו לא כמו ההורים שלנו, שנשארים באותו מקצוע כי הם יודעים לעשות דבר אחד".

 

שפירא: "אני רוצה לשחק בסדרה כמו 'שבתות וחגים', למרות שאין כבר סדרות כאלה חוץ מ'בטיפול' ו'מרחק נגיעה'.

 

ומה לגבי טלנובלות? היית משתתפת ב"בובות"?

 

"אני לא מכירה את 'בובות', אבל אעשה טלנובלה אם זה יממן את שכר הדירה שלי. אם את שחקנית טובה, אז גם אם תשחקי בטלנובלה, יראו את הכישורים שלך. תראי למשל את גילה אלמגור שמשחקת בטלנובלות".

 

מרקוביץ': "זה לא קשור, היא לא התחילה מטלנובלות".

 

לב: "זה עצוב ששחקן תיאטרון צריך לעשות טלנובלות בשביל כסף".

 

שפירא: "אני חושבת שגילה אלמגור רוצה לגוון אחרי שנים של תיאטרון".

 

לב: "היא לא עושה את זה בשביל הנשמה, זה נטו בשביל הכסף. רואים את זה במשחק שלה".

 

שכטר: "איבגי אמר שהוא עושה פרסומות כי הוא לא רוצה לשחק בטלנובלות".

 

אהרוני:" אבל הוא שיחק ב'הבורר'. די, אני הולך, הדיון הזה מעצבן אותי".

מבקשת שלא לעשות הפרדה בין מזרחים לאשכנזים. הילה ערן (צילום: אוהד רומנו)

 

בנוסף לכל הצרות שנחתו עליהם - בעיקר דיון הטלנובלות והכסף מול האיכות והערכיות התרבותית - גם מצב הנוער של היום מדיר שינה מעיני חבורת "רעש". למרות גילם, הם די מזועזעים מהפער שנותר בינם לבין דור הסקעתיות בנשמה והדנקריות בדם. "הם חושבים שהם יודעים הכל", מתקומם שכטר. "הם מתבגרים מהר מדי ולא חושבים לעומק".

 

שפירא: "זה נוער שלא בא לייבש ביצות. זה היה מזמן. הזיקה למדינה נעלמה, הנוער לא גדל בשביל המדינה, הם רק מחפשים איך לעוף מפה ואיך להשתחרר מהצבא".

 

שכטר: "לי לא משנה אם הנוער יתגייס לצבא ואם הוא יאהב את המדינה והמולדת, כי אין אמת אחת. כל התוקפנות והלחץ הזה, זה מה שהורס את המדינה - מכריחים אותם להתגייס".

 

שפירא: "יאיר, אנחנו לא בשוויץ. יש לנו צבא, אחרת אין מי שיגן עלינו".

 

שכטר: "אני אומר שאין דרך אחת".

 

לב: "הבעיה שהנוער מאבד את התמימות שלו מהר מדי".

 

שכטר: "אני איבדתי את התמימות שלי כשעומר מ'הישרדות' עזב לאי המתים".

 

בשלב זה אני מעזה לקרוא תיגר על הפוזה הקשוחה של השישייה וטוענת בפניהם כי אני לא רואה איך מישהו מהם יחשוף פטמה לראווה בשידור, הווה אומר: יש להם שכטר, אבל אין להם עפר שכטר.

הם נסערים, ממש ככה, מההאשמה הקשה שזה עתה הוטחה בהם: אהרוני חושף שיניים (מילולית) בזמן שמרקוביץ' מראה לי סימני נשיכה על צווארה ("תראי איך חן נשך אותי"). "מה ששונה בינינו לבין 'אקזיט'", מסביר אהרוני, "זו העובדה שהמנחים שלה לא היו בני נוער בעצמם, כמונו...

 

יאיר, בן כמה עפר היה כשהוא הנחה את התוכנית?".

 

שכטר: "23, כמוני".

 

אהרוני: "אנחנו מביאים את הצעירים למסך".

 

ומה לגבי התמסחרות? פלקטים וקרחות, המבורגרים וקוביות?

 

שפירא: "שקרן מי שאומר שלא יעשה קרחת בשביל מיליון וחצי שקל".

 

גל: "אני מוכן להוריד אשך".

 

שכטר: "ויש לו רק אחד, אז תראי איזו הקרבה".

 

אהרוני: "ההתעסקות בנינט ובקרחת מעצבנת כבר. זה בסדר שאמן יקבל על זה כסף. בחו"ל לא עושים מזה רעש. פה אומרים דברים כמו 'למה לא לקחת את הכסף ולהשקיע במניעת תאונות דרכים?'. לא נגיע לשום מקום עם כל העין הרעה הזאת".

 

מרקוביץ': "אני מקנאה במי שיש לו זמן להתעסק בשטויות".

 

אהרוני: "די לדבר על נינט ורן דנקר, בואו נעבור שאלה".

 

שכטר: "אני דווקא רציתי לדבר על עילי בוטנר".

 

ואני חייבת לדבר איתך על עפר שכטר. איך זה להיות אח שלו?

 

"מאז שאני מתבגר אח שלי מפורסם. אני אוהב את השקט שלי, אבל מאוד נהניתי להגיד לאנשים שאני אח שלו. אני מעריץ אותו. אף פעם לא ראיתי בכך הצקה, חוץ ממעריצות שהתקשרו באמצע הלילה. הייתי מרים את הטלפון והבחורה מהצד השני היתה שואלת: 'אתה עפר?'. והייתי עונה: 'לא. את כוסית? אה, לא? אז תני לי לישון!".