מנהיגים ערבים, אך גם יהודים אנטי-ישראליים, מחבבים מאוד את ההשוואה בין מדינת היהודים לגרמניה הנאצית. בעקבות מסקנות ועדת אור נשמעות היום טענות כי "ישראל היא מדינה גזענית-פשיסטית". כך אירע גם בשבת האחרונה במסגרת הפגנה שערכו מפלגות חד"ש ובל"ד. בהפגנה זו השתתפו גם ארגוני "גוש שלום", "קואליציית נשים לשלום", "בת שלום", "רופאים לזכויות אדם", "עדאלה", "פרופיל חדש" ועוד כהנה וכהנה ארגונים חובבי ציון.
בהפגנה הנזכרת, עברו זמירות ה"שלום" מהר מאוד לפסים המובילים לאושוויץ. מן העיתונות אני קורא כי "60 שנה אחרי אושוויץ, מדינת היהודים סוגרת אנשים בגטאות והורגת אותם באמצעות הרעבה ומחלות" כך לפחות על פי נורית פלד-אלחנן, חברת ארגון "פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני". חבר הכנסת זחאלקה הודיענו, כי הממשלה מאמצת "שיטות פשיסטיות" למניעת אוכל ודלק מציבור שלם, "נמשיך להפגין ולחשוף את פשעי המלחמה כנגד מיליון וחצי פלסטינים ברצועה" כך אמר.
קשה להתעלם מהאובססיה הערבית לנאציזם. לא לחינם הלך בשנת 1941 מנהיג ערביי פלשתינה, המופתי אל-חוסייני אצל היטלר. תתפלאו, אך מטרת הביקור לא נסובה אודות פתיחת רשת חומוסיות חדשה בברלין. המופתי רצה לקבל מהיטלר את ההבטחה כי "מטרתה היחידה של גרמניה תהיה אז להשמיד את היסוד היהודי המתגורר במרחב הערבי בחסות הבריטים".
גם הקריקטורות בכלי תקשורת ערבים רבים, דומות מדי לאלו שהופיעו ב"דר שטירמר" ואחד הספרים הפופולריים ביותר בקרב צעירים ערביים הוא "מיין קמפף". אני רואה בכך סוג של "השלכה", כלומר, רבים משכנינו בעולם הערבי מעריצים את המשטר הנאצי אך "משליכים" את הפשיזם על מדינת ישראל. מהמתרחש בימים האחרונים ניתן להבחין בנקל כי חלק ממגמה זו חדר גם אל תוך גבולות ארצנו.
ירי טילים אל לב אוכלוסיה אזרחית (נשמע מוכר?) הוא המצאה נאצית. לינץ' ביהודים ושריפת בתי כנסת אמנם אינם המצאה שהגרמנים יכולים לרשום עליה פטנט, אך אין ספק כי ידם רב להם בתחום השכלול של ענפים אלו. בכל זאת, מעולם לא עוררו נושאים אלו את ארגוני השמאל הקיצוני המטורלל ואת הח"כים הערבים להשוואת מבַצעיהם לנאצים משהתרחשו בידי ערבים.
ועוד תהיתי. מדוע להוטים כה רבים מהפלסטינים להוציא תעודת זהות כחולה של מדינתנו הפשיסטית? מדוע הם מתעקשים כי איחודי משפחות יתבצעו בישראל האכזרית ולא אצל אחיהם האוהבים ברשות הפלשתינאית? ומדוע זחאלקה מסכים לקבל שכר מידה הפשיסטית של ממשלת ישראל? האם מי מאתנו שמע על מיעוט בדלני המעוניין בהגדרה עצמית, אך בפועל עושה כל שביכולתו כדי להדבק בלהיטות כזו ל"מדכאיו" הגזענים?
ערביי ישראל צריכים להחליט האם הם באמת מעוניינים שמישהו יתייחס אליהם ברצינות. עליהם להבין כי הם חיים במדינת היהודים ושכדאי להפסיק לחתור תחתיה בכל הזדמנות. ההשוואות לגרמניה הנאצית מסייעות אולי לח"כים הערבים כמו גם למספר יהודים צווחניים להזכיר שהם קיימים, אך גורמות נזק בל ישוער לכלל הציבור הערבי. איזו תועלת תצמח לציבור הערבי מביקור מנהיגיו בהלוויית ארכי-רוצח של אזרחים ישראליים? מדוע אינם מכירים ולו בחלק קטן מאחריותם להסתה שהביאה לאירועי אוקטובר 2000? לא צריך להיות גאון גדול כדי לצפות כי בדומה לאינספור תקדימים היסטוריים, שוב מובילים מנהיגי הערבים את אנשיהם אל דרך ללא מוצא.