בעידן האי-מיילי שלנו, כבר כמעט שכחנו ששטרודל הוא לא רק סימן אינטרנטי – הוא גם עוגה נהדרת, מאושיות הקונדיטוריה האוסטרו-הונגרית. אפילו לי יצא להיזכר ולהכין אותה רק בעקבות כשל תפעולי, אף כי לא של השרת או הספק, אלא של בצק פילו הפכפך. אבל כשעלו ניחוחות התפוחים הנאפים בתנור, הוצפתי, כרגיל, בנוסטלגיה טרום טכנולוגית דביקה.
אחד מזיכרונות הילדות המוקדמים ביותר שלי כולל תמונה של סבתי, עליה השלום, מותחת בצק דק-דק על שולחן עטוי בסדין לבן. בדמיוני הילדותי נמתח הבצק הזה עוד ועוד, השתפל אל מעבר לשולי השולחן וכיסה את הרגליים, ירד אל הרצפה ואיים להקיף את החדר כולו. סבתי המעשית דווקא עצרה בזמן, כשהבצק הפך ליריעה כמעט שקופה אך בטרם נקרעו בו חורים. ואז בא תור המשיחה בשמן – סבתא שלי לא הכירה במקומה של מברשת במטבח שלה ולכן הפעולה הנדיבה התבצעה באמצעות גב כף ובסיוען האדיב של הידיים – והמילוי, כמובן. יותר מכל אני זוכרת את התוצאה – גלילה שחומה, עם בצק מתפצח ונוטף שומן, העוטף מילוי תפוחים מבושם, מתקתק-חמצמץ, עם נגיעות פריכות של אגוזים. אדיר!
המתכון המדויק של סבתא שלי הלך, לצערי, ביחד אתה, אבל בינינו, למי עוד יש חשק, זמן, או אפילו שולחן פורמייקה וסדין כותנה בלי גומי כדי למתוח בצק? ולמה להתעסק ברידוד דקדקני כשבכל מקפיא מצוי עומד נכון לשימוש בצק פילו מוכן? זה לא אותו הדבר? בטח שלא, אבל דומה מספיק כדי להזכיר את המקור, ומה זה קל להפעלה.
אז כאמור, הכל החל בתקלה. הפשרתי את בצק הפילו לפי ההוראות שעל האריזה כדי להכין ממנו סוכריות תמרים לט"ו בשבט (ראו בונוס להלן). אלא שלבצקי הפילו במחוזותינו יש אג'נדה משלהם: לפעמים העלים נפרדים בקלות אלה מאלה, נענים בלי להניד עלעל לכל מניפולציה עיצובית ומצייתים בהכנעה לתחמנויות קולינריות. אבל לצערי, ברוב המקרים הם ממש, אבל ממש, מצדיקים את המוניטין הלא ידידותי שיצאו להם: הם נדבקים אלה לאלה, נקרעים ומגלים קשיחות משוועת כשמנסים לקפל אותם. וככה בדיוק התנהגו העלים בחבילה שפתחתי: הם נדבקו, נקרעו ולא הסכימו להתארגן ל"סוכריות" מתוקתקות, כך שנאלצתי לוותר על התוכנית המקורית ולעבור לאופציה ב'.
האופציה הזאת כללה הצלה של כמה תפוחים מסכנים, שהתגודדו כבר כמה שבועות בתחתית קערת הפירות המפארת את השולחן (אני מעריצה גדולה של שורת השיר "פרחים נובלים בדרך כלל") והחלו לגלות סימני עייפות מדאיגים.
לא תאמינו באיזו מהירות ויעילות הפכו ערימת עלי פילו לא ממושמעים, ארבעה תפוחים מותשים ועוד כמה תוספות זמינות ליצירת פאר ריחנית. משך ההכנה לא עלה על הזמן שייקח לכם לקרוא את המתכון והסבלנות היחידה נדרשה רק בשלב האפייה: כמה שיותר זמן, בחום נמוך למדי.
אז הנה המעדן האולטימטיבי לימי חורף קרים, שממש יוצא נשכר מחימום קל לפני ההגשה ותוספת גלידת וניל או קצפת ממותקת.
התפוחים המתאימים ביותר לשימוש בבישול ואפייה הם החמצמצים – גרנד אלכסנדר או גרני סמית'. אני השתמשתי בתפוחי פינק ליידי לא טריים – ויצא מעולה.
המרכיבים (לגלילה אחת):
3 -4 תפוחים
4 עלי בצק פילו
25 גרם חמאה מומסת (או 2 כפות שמן קנולה או שמן זית עדין)
2 כפות ריבה (לא חשוב איזה, ואפשר גם מעדן פרי מופחת סוכר)
2 כפות פירורי ביסקוויט או פירורי לחם
2 כפות אגוזי מלך כתושים גס
3 כפות סוכר
להגשה:
אבקת סוכר
אופן ההכנה:
תוספות:
למרות שמשתמשים כאן בריבועים קטנים של בצק פילו – לא כדאי לנסות את המתכון עם בצק סרבן. הבצק חייב להיות גמיש כדי שייענה בקלות ובלי להיקרע לקיפולים. מאחר שכל "סוכריה" מעוצבת בנפרד – חובה להצטייד בזמן ובסבלנות. חוץ מזה – הכל קלי קלות.
המרכיבים (לכ-40 יחידות):
40-45 תמרים יבשים (כ-250 גרם) או גוש עיסת תמרים ללא גרעינים
4 דפי בצק פילו
50 גרם חמאה מומסת או 4 כפות שמן (קנולה או שמן זית עדין)
לקישוט:
אבקת סוכר
מעט קינמון (לא הכרחי)
אופן ההכנה: