לבתי החולים יש תורמים שמוכנים להשתתף במימון. ההתנגדות האוצר נבעה מהרצון לחסוך את כספם של החולים שנדרשים לשלם כ-2,200 שקל לבדיקה. המחיר נקבע בהתאם לביקוש הגובר לעומת ההיצע הזעום. האוצר העדיף שהבדיקות ימשיכו להתבצע לרוב באמצעות הסורק הממוחשב הנפוץ -CT- אבל נחות בהרבה מה-MRI שמסוגל לאתר גידולים ופגמים רפואיים נסתרים שנעלמים מעיני הסורק. ה-MRI שלא פועל על קרינה, גם בטיחותי יותר.
נציג האוצר הודיע היום על הסכמתו לרכישה לחשבת משרד הבריאות רות רלב"ג. בכך ניתן האור הירוק לפרסום המכרז בין מוסדות הרפואה שמעוניינים ומוכנים לרכוש את המכשירים. המכרז כולל שורת קריטריונים שהמעוניינים חייבים לעמוד בהם, ועל פיהם יקבלו ניקוד אשר ידרג את עדיפותם. הקריטריונים הם בעיקר לחץ הביקוש, המיקום הגיאוגרפי (כרגיל אזורי הפריפריה בצפון ובדרום מקופחים לעומת מרכז הארץ), ורמת הטיפול הרפואי בממצאי הבדיקה. תנאי נוסף הוא תפקוד המוסד בשעת חירום והיקף טיפוליו במקרי טראומה.
ביום ב' הבא יגיש משרד הבריאות את הקריטריונים לאישור שר האוצר והמכרז יצא לדרך. הכוונה היא לרכוש ולהפעיל את המכשירים הנוספים בתוך מספר חודשים. התחרות תהיה על 4 מכשירים שכן אחד כבר מיועד לביה"ח אסף הרופא, והוא אמור לשרת את המכון לרפואה משפטית באבו-כביר המסונף אליו. המכשיר אמור להחליף את הנתיחות הפתולוגיות, שכן הוכח כי ממצאיו מדויקים יותר. ממצאים אלה נבחנו לפני שנה במשרד המשפטים ופרקליט המדינה דאז ערן שנדר הודיע שהמדינה תכיר בהם כהוכחה משפטית ברוב המקרים.
מהנתונים שנמסרו לוועדת הכספים עולה כי המספר הזעום בארץ גורם להמתנה ממוצעת של 4 חודשים לבדיקת מבוגר ו-8 חודשים לבדיקת ילד (בגלל שהיא טעונה הרדמה של הנבדק). "באזור הצפון יש מכשיר נייד אחד המשרת אוכלוסיה של 1.5 מיליון תושבים. ידוע לי לפחות על מקרה אחד של חולה שנפטר לפני שהגיע תורו לבדיקה, ולדעת הרופאים אפשר היה להציל את חייו לו אבחנו את המחלה זמן קצר לאחר שהתגלו סימניה הראשונים", הוא סיפר היום. "הרופאים משוכנעים כי בכל מקרה, זמן ההמתנה הממושך איננו מוסיף בריאות לחולים ולא פחות למשפחותיהם השרויות במתח ודאגה מחמת אי הוודאות של מצבם המדויק".