"אל תהיה פראייר - סע בתחבורה ציבורית"

מדינת ישראל מעוניינת להעביר את הציבור לתחבורה ציבורית? לטענת ח"כ דב חנין, במקרה הטוב היא לא עושה מספיק. לכן הוא מסיים בימים אלה את הכנתה של הצעת חוק פרטית, המציגה גישה מהפכנית לנושא החשוב. בשיחה עם ynet מסביר חנין: בישראל מדברים על תחבורה ציבורית בהקשר של חזון לעתיד רחוק. אבל אי אפשר להשתמש בזה כתירוץ לדחיית התמודדות עם בעיות בוערות"

בחודש דצמבר האחרון החלה בישראל מהפכה בתחבורה הציבורית. אבל רק לכאורה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, הציג את מסקנותיה של ועדה שבחנה את הרפורמה בתחבורה הציבורית, והכריז על מספר צעדים שנועדו לקדם את ישראל אל עבר עתיד תחבורתי ורוד יותר.

 

אבל כל מי שמכיר את משרד התחבורה יודע, כי בין הצהרות והבטחות - ורודות ככל שיהיו - לבין יישומן, יש פער שעשוי להתגלות כבלתי ניתן לגישור. "ככה זה כשמשרד התחבורה די אימפוטנט", אומר ל-ynet מומחה תחבורה בכיר. "במצב של התנהלות כזו, קשה לבצע מהלכים כלשהם, שלא להזכיר שינויים משמעותיים.

 

"הצהרות בנוסח אלה של מופז, אנחנו שומעים כבר שנים" הוא ממשיך ומספר, "אבל שום דבר לא קורה. הסיבה היא שלמשרד התחבורה יש כמה ראשים: השר והמנכ"ל, הפקידים הבכירים, וגם כמה חברות ממשלתיות חזקות מאוד, כמו מע"צ החדשה, הקואופרטיבים אגד ודן, רכבת ישראל, ועוד".

 

אז האם נידון האזרח הישראלי להמשיך לסבול ממערך תחבורה ציבורית, שהוגדר על-ידי שר התחבורה עצמו כמפגר ב-30 שנה אחרי העולם המערבי? לא אם זה תלוי בח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. בימים אלה הוא מסיים את מלאכת כתיבת הצעת חוק, שעשויה לחולל לא פחות ממהפכה בתחבורה הציבורית בישראל.

 

הצעת החוק כוללת שורה ארוכה של צעדים: הוזלה משמעותית במחירי הנסיעה, הטבות מיסוי למשתמשים בתחבורה ציבורית, הגברת תדירות הנסיעה, יצירת תיאום בין אמצעי התחבורה, הגדלת טווח כיסוי רשת האוטובוסים, הקצאת עוד נתיבים בלעדיים לתחבורה הציבורית ועוד.

 

"המצב היום רחוק מלהיות משביע רצון", אומר חנין בראיון מיוחד ל-ynet. "התחבורה הציבורית אינה נוחה וידידותית לנוסעים. פשוט לא כיף לנסוע באוטובוס ישראלי. בנוסף, אין העדפה לתחבורה ציבורית בכבישים, אין שילוב בין אמצעי התחבורה, והתחבורה הציבורית לעיתים אף יקרה מנסיעה במכונית פרטי. כשזה המצב, אין ספק שהרבה יותר נוח להגיע ברכב פרטי".

 

ואיך מתכוון חנין לחולל את המהפכה במערך התחבורה הציבורית בישראל? לתוכניתו, שגובשה בסיוע מספר ארגונים סביבתיים ונחשפת כאן לראשונה, שישה חלקים - ואלה הם:

 

נסיעה בחינם

"במדינת ישראל רגילים לתת תמריצים שליליים", אומר חנין, "הממסד אוהב לתת את המקלות, ושוכח את הגזר. על-פי הצעת החוק, עידוד השימוש בתחבורה ציבורית צריך להיות מושג דווקא על-ידי מגוון גזרים". ואיך מתכוון חנין להיטיב עם הציבור?

 

• הנסיעה באוטובוסים באזורים מטרופוליניים ועירוניים תהיה ללא תשלום בשעות הבוקר (06:00 עד 09:00) ואחר הצהריים (15:00 עד 17:30). "זהו אמצעי שמכוון לייצר מהפכה בהרגלי הנסיעה של הישראלים" הוא מסביר, "ולא סתם להוזיל את הנסיעה בשקל או שניים". חנין מציין כי יתרון נלווה של הגברת השימוש באוטובוסים, יהיה הפחתת מספר המכוניות הפרטיות בכבישים וכפועל יוצא מכך, הקלה בעומסי התנועה בשעות הלחץ הקשות.
• קביעת מחירים מוזלים באמצעות סובסידיות, בכל אמצעי התחבורה הציבורית, כאשר מדובר בנסיעות משפחתיות, הסעת ילדים וקשישים, סטודנטים וגם אוכלוסיות מתקשות.
• עדכון תעריפי הנסיעה בקווים עירוניים ובינעירוניים, כדי ליצור מחיר אחיד בין המפעילים השונים. חנין מציין כי כיום, עלות הנסיעה אינה זהה בערים שונות בארץ.

 

ומי לדעת חנין אמור לממן את עלות ההסעה בחינם? "נכון, נסיעה חינם תעלה כסף למדינה, אבל היא גם תביא לחסכון - בזמן עמידה בפקקים, בדלק, בתחלואה, בזיהום אוויר". כך תהיה התועלת הכללית של ההטבות המוצעות, גבוהה מעלותן למדינה.

 

אין ספק כי במשרד האוצר לא יאהבו את רעיון פתיחת הארנק לטובת מימון נסיעות, כמו-גם הגדלת הסובסידיות הניתנות לתחבורה הציבורית. אלה הנאמדות כבר היום בקרוב לשני מיליארד שקלים. ותתפלאו, הם לא לבד. גם בארגונים סביבתיים מוצאים בעיות ברעיונות של חנין. "אנחנו לא תומכים בתחבורה ציבורית חינם", אומרת ל-ynet תמר קינן, מנכ"לית ארגון תחבורה היום ומחר. "זה מוצר כמו כל מוצר אחר, ואין סיבה שהוא יינתן במחיר אפס. כדי לנהל תחבורה ציבורית, צריך לקבוע מחירים, וכשאתה נותן מחיר אפס אתה יוצר עיוותים".

 

מומחה תחבורה אחר אומר כי נסיעה חינם בתחבורה ציבורית היא הצעה פופוליסטית, שנועדה להשיג נקודות פוליטיות ולא מטרות תחבורה אמיתיות. "אם זה יתקבל, רמת השירות לא תהיה גבוהה ואטרקטיבית מספיק. יש כיום הסכמה רחבה שאנשים מוכנים לשלם יותר, עבור שירות ברמה גבוהה יותר".

 

פטור ממס להוצאות נסיעה

ברשימת "הגזרים" שמציע חנין, נכללות גם כמה הטבות מס למי שבוחר להעדיף את התחבורה הציבורית על-פני הפרטית. "מטרת הטבות המיסוי - כמו גם הוזלת התעריפים, היא להביא לכך שהתועלת הכלכלית של שימוש התחבורה ציבורית, תהיה גדולה יותר". ואיך הוא מתכוון להשיג זאת?

• פטור ממס הכנסה בהוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית, אל מקום העבודה וממנו.
• הקלות במסים מקומיים-עירוניים לנוסעים בתחבורה ציבורית. לדוגמה: הקלה בעלות הארנונה.
• בחינת שינוי היקף ההכרה בהוצאות חנייה לצורכי מס למעסיקים: על-ידי הפיכת מקום החנייה להטבה-חייבת-מס, מקווה חנין לייקר את עלות השימוש ברכב פרטי, ובכך להביא להעדפת תחבורה ציבורית.
• הענקת תמריצי-מס שונים למפעילי תחבורה ציבורית, שיציגו הגדלה במספר המשתמשים.

 

"צריך לבחון את הצעדים הכלכליים בראייה מאוד רחבה", אומר אריק טפיירו, רכז תחבורה בחברה להגנת הטבע, שסייע לחנין בגיבוש העקרונות של הצעת החוק. "לתחבורה ציבורית יש הרבה מאוד תועלות שאינן ניתנות לכימות: הקטנת הצורך בסלילת כבישים חדשים, הפחתת זמני נסיעה, הקטנת תחלואה, צמצום מפגעי רעש. צריך לזכור שגם כיום התחבורה הציבורית מסובסדת, כך שאין ספק שהמדינה רואה בה תועלת".

 

תוכנית אב לתשתיות

"מפריע לי כשמדברים על תחבורה ציבורית בהקשר של חזון לעתיד הרחוק", אומר חנין, "'מה יהיה בשנה 2525 זה מאוד חשוב, אבל אני מתנגד להשתמש בזה כתירוץ לדחיית ההתמודדות עם בעיות בוערות עכשוויות". כחלק מהתמודדות עם כמה בעיות מוכרות, מציע חנין טיפול יסודי ומעמיק בתשתית:

 

• הקצאת נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית בדרכים עירוניות ובינעירוניות.
• הכנת תוכניות אב ותוכניות מתאר ארציות ומחוזיות לתחבורה ציבורית, שישמשו להגדרת תשתית דרושה.
• הקמת תשתיות תומכות: תחנות מרכזיות, תחנות הסעה, חניונים, וכו'.
• הנחיית הרשויות המקומיות להקים ולתחזק תחנות הסעה בשטחן.
• יצירת נגישות לתחבורה ציבורית עבור כל האוכלוסיות, ולאוכלוסיית הנכים בפרט.
• מתן העדפה ברמזורים לאמצעי תחבורה ציבורית.

 

"יש היום דברים שמונעים את קידום התחבורה הציבורית", אומרת קינן, "כמו למשל המשך קידום פרויקטים של סלילת כבישים. עידוד תחבורה ציבורית צריך לקבל עדיפות מוחצת על-פני כבישים. חשוב הרבה יותר להקצות נתיבים בלעדיים לתחבורה הציבורית, מאשר לסלול כבישים חדשים".

 

תחבורה ברמה גבוהה 

עם הצעדים החשובים ביותר בהצעת החוק של חנין, נמנים מספר מהלכים שנועדו לשפר באופן משמעותי את רמת השירות לנוסעים. המטרה המוצהרת: הפיכת התחבורה הציבורית לאלטרנטיבה נוחה, מהירה ויעילה יותר משימוש ברכב פרטי. איך?

 

• יצירת שילוב ותיאום בין כל אמצעי התחבורה הציבורית: אוטובוסים, רכבות, מוניות, וכו'.
• הגברת תדירות הנסיעה, והגדלת טווח הכיסוי של רשת האוטובוסים העירונית, כך שתשרת לפחות 80% מהשטח העירוני.
• ארגון מחדש של התחבורה הציבורית במטרופולינים ובערים הגדולות, כך שפעילותה תהיה יעילה ומהירה יותר.
• הקמת מערכות תחבורה משלימות: לאופניים והולכי רגל.
• הצבת מערכות מידע ולוחות זמנים בכל התחנות.

 

ברשות הרשות

לדברי חנין, שני הצעדים המעשיים היחידים אותם אימץ השר מופז, הם הקמת רשות ארצית לתחבורה ציבורית, והקמת רשויות תחבורה ציבורית במטרופולינים. הצעת החוק של חנין מאמצת את רעיון הרשויות, תוך כוונה שאלה יהיו אחראיות על יצירת רשתות תחבורה יעילות והגיונית. בנוסף, ההצעה כוללת הרחבת סמכויות לפקחים עירוניים, כך שיוכלו לבצע אכיפה שמטרתה העדפת התחבורה הציבורית.

 

"הקמת רשות לתחבורה ציבורית היא הצעד הכי דחוף ומיידי", אומר טפיירו. "רשות כזו תכלול את הטיפול בנושא רמת השירות, ותביא לשיפור כבר בטווח הזמן הנראה לעין". הוא סבור כי נדרשת גם הסדרת הקשר בין משרד התחבורה לרשויות המקומיות, במטרה ליישם פתרונות נכונים ויעילים, שיהיו מקובלים על כל הגופים הרלוונטיים.

 

למען הסביבה

באופן טבעי, הצעת החוק של חנין - המשמש כיו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת - כוללת גם התייחסות נרחבת לנושא איכות הסביבה. שלא במקרה, בסעיף זה ניכר טיפול נקודתי באחד המזהמים הגדולים באזור העירוני - מערך האוטובוסים. ומה מציע חנין?

 

• שדרוג הדרגתי של הצי העצום לאוטובוסים ידידותיים לסביבה, כמו למשל בעלי הנעה היברידית - המשלבת מנועי דיזל מודרניים ומנועים חשמליים.
• התקנת ממירים קטליטיים באוטובוסים שאינם עומדים בתקני פליטה מחמירים, ועידוד גריטת (הוצאה מוחלטת משירות) של אוטובוסים ישנים.
• קידום שימוש באוטובוסים חדשים, עם מנועים העומדים בתקני זיהום אוויר מתקדמים - יורו 4 ו-5.
• הקמת מסופי תפעול ומנהלה מחוץ לשטחי מגורים, בשולי הערים.

 

אלא שראוי לציין כי לכל הצעדים הללו, יש השלכות כלכליות ברורות, שספק אם ניתן לתת להן מענה במסגרת התקציבים הנוכחיים של מפעילי התחבורה הציבורית: לטענת מומחים, מחירו של אוטובוס חדש ומודרני עומד על כמיליון שקל, ואילו אוטובוס היברידי עולה כפליים ממנו. שדרוג והחלפת צי האוטובוסים הוא מהלך ארוך ויקר, שסביר להניח כי ידרוש תמיכה מצד הממשלה.

 

ומה יגידו השרים?

יותר מכל בעיה נקודתית אחרת שעשויה להתעורר מהצעת החוק של חנין, הבעיה הגדולה והקשה ביותר היא היקף ההצעה: היישום ידרוש שיתוף פעולה מלא מצד משרדי תחבורה, אוצר ופנים, וכן מצד רשויות מקומיות. בנוסף, ההצעה כרוכה בהוצאות כספיות ניכרות, ובשינויים מבניים בכמה רשויות ומשרדים. למעשה, הדרך הטבעית ביותר ליישום הרעיונות של חנין, היא במסגרת רפורמה ממשלתית מקיפה, ולא בהצעת חוק פרטית.

 

"הדרך הנכונה לעשות מהלכים גדולים כאלה, היא דרך הממשלה", אומרת קינן, "והצעות חוק מהסוג הזה, מטרתן היא לדחוף את הממשלה לפעולה, ולעורר חשיבה".

 

חנין מסכים. "האם עדיף שהממשלה תיזום מהלכים כאלה? בהחלט. הייתי שמח אם זו הייתה רפורמה ממשלתית, ואין ספק שהייתי תומך בה. אבל אי אפשר לחכות יותר. צריך להתחיל בשינוי עכשיו". וכדי להשיג את השינוי, ולדרבן לפעולה את משרדי הממשלה, חנין זקוק לתמיכת הציבור. "יש כאן תפקיד מכריע לציבור, וללחץ שיפעיל".

 

לקריאה לתמיכה ציבורית מצטרף טפיירו: "ללחץ ציבורי יש משקל רב. ככל שההד הציבורי יהיה חזק יותר, כך לפוליטיקאים יהיה יותר כוח ורצון להניע תהליכים".