בגרמניה ילמדו על השואה באמצעות קומיקס

ספר הקומיקס "החיפוש", שיצר המאייר ההולנדי אריק הובל, מספר את קורותיה של ניצולת שואה ומעורר התנגדות בקהילה היהודית: "שימוש בקומיקס לתיאור השואה ייצור זלזול"

מרב יודילוביץ' וסוכנויות הידיעות פורסם: 03.02.08, 18:49

בבתי הספר ברחבי גרמניה יושק השבוע ספר לימוד חדש על התקופה הנאצית ועל השואה, שמיועד בעיקר לילדים טעוני טיפוח: ספר הקומיקס "החיפוש" - שנוצר בידי המאייר ההולנדי אריק הובל, מורה להיסטוריה לשעבר, והופץ כבר בכמה שפות אירופיות - אומץ בידי משרד החינוך הגרמני בעקבות עלייה במקרי האלימות על רקע גזעני ואנטישמי במדינה. "אנו מקווים שספר הקומיקס יעורר סקרנות ללמוד על השואה", אמרה לסוכנות הידיעות רויטרס דוברת מרכז אנה פרנק בברלין, התומך בפרויקט.

 

הספר יהיה במהלך ששת החודשים הקרובים חלק משיעורי ההיסטוריה בחטיבות הביניים בברלין וילווה בדפי עבודה לתלמיד. מאוחר יותר מקווים יוזמי הפרויקט כי ישתלב במערכת החינוך בגרמניה כולה. בספר מתוארים חייהם של יהודים בגרמניה ובהולנד תחת הכיבוש הנאצי דרך עיניה של ניצולה בשם אסתר.

 

"החיפוש" הוא ספר המשך לספר "סוד משפחתי", שאף הוא מתאר את ההיסטוריה של יהודי אירופה בין השנים 1933-1940 וראה אור בהוצאת הספרים של מרכז אנה פרנק.

 

ספריו של הובל מצטרפים לרשימה מעוררת מחלוקת של אמני קומיקס, ובראשם ארט שפיגלמן, שיצירותיהם מתייחסות לשואה. שפיגלמן, מחבר הספר "עכבר", היה הראשון שהשתמש בקומיקס לתיאור זוועות מלחמת העולם השנייה. בספרו, שהיה חלוץ במובנים רבים, תוארו היהודים כעכברים, הנאצים כחתולים והפולנים כחזירים. למרות הזעזוע שעורר, נחשב ספרו ליצירת מופת שזיכתה אותו בפרס פוליצר בשנת 1993. 

 

תיאורים גראפיים של גופות אסירים ותאי גזים

בשנת 2005 ראו אור בגרמניה שני ספרי קומיקס שעוררו את זעמם של הארגונים היהודיים בשל הבוטות הגראפית שבה הציגו את זוועות השואה. הראשון - "אושוויץ", מאת המאייר הצרפתי

פסקל קרוצ'י - שהציג את החיים במחנות המוות דרך עיניהם של בני זוג יוגוסלביים ששרדו את המחנות, כולל איורים גראפיים של גופות אסירים ותאי גזים. הספר השני - "יוסל", מאת האמריקני ג'ו קוברט - מתרחש בגטו ורשה ומסתיים בהתקוממות יהודי הגטו. הסיפור מסופר דרך עיניו של ילד יהודי בגטו, ומשתמש בטכניקה של איורי עפרון, בחלקם גמורים למחצה.

 

שני הספרים עוררו בגרמניה דיון ציבורי על יכולתה של אמנות הקומיקס לטפל בנושא השואה. קבוצות יהודיות טענו כי שימוש בקומיקס עלול לגרום לאנשים להתייחס לנושא בזלזול. מנגד, בהוצאות הספרים משוכנעים כי באמצעות הקומיקס ניתן להגיע לקהלים רחבים וצעירים יותר, ולהגביר את המודעות לשואה.