זאבי: "40 שנות אמינות הלכו לביב השופכין במהירות האינטרנט"

גד זאבי מואשם כי הוא ואיש העסקים מיכאל צ'רנוי הסתירו מהרשויות את העובדה שצ'רנוי עמד מאחורי רכישת 20% ממניות בזק, וכן את העובדה שלצ'רנוי היתה אופציה להיכנס כשותפו של זאבי בבזק. זאבי המשיך היום בעדותו בבית המשפט וחזר על עמדתו כי צ'רנוי רק הילווה לו את הכסף לרכישת המניות אך לא קיבל בתמורה שום הבטחה לבעלות משותפת בבזק

איש העסקים גד זאבי המשיך היום (ב') בעדותו מטעם ההגנה ב"משפט בזק". בעדותו, שנמשכה כ-3.5 שעות, שמר זאבי על טון ענייני ורגוע. בנקודות מסוימות, בהן התייחס לאישומי הפרקליטות בדבר שותפותו עם צ'רנוי והטענה שההסכמים בכתב לא מייצגים את כל אשר הוסכם ביניהם, עלו הטונים של זאבי וניכר בו זעמו. "לא היו דברים מעולם", חזר זאבי מספר פעמים בעדותו. "לא הייתה שום שותפות ביני לבין צ'רנוי, לא היו שום הסכמים בעל פה או ניסיון הסתרה של פרטים בהסכם. ההאשמות גרמו לי ולאחרים נזקים שלא ייאמנו", הדגיש. "כינויים כמו מאפיונר או מלבין כספים צריך לשמור לאחר פסק הדין ולא בשלב האישום, כששום דבר עדיין לא הוכח. 40 שנה של אמינות הולכים לביב השופכין במהירות האינטרנט", קבל זאבי.

  

זאבי סיכם עם עו"ד מיכאל צלרמאייר, שייצג את חברת כייבל אנד ויירלס הבריטית שהחזיקה במניות בזק, את תנאי רכישתם של 19.6 אחוז מהמניות. מחיר העסקה עמד על 643 מיליון דולר. קונסורציום של בנקים ישראלים הסכימו להעמיד לזאבי את המימון. כבטוחה למימון, מעבר למניות עצמן, העמיד זאבי כבטוחה לבנקים 143 מיליון דולר בחשבון בנק בשוויץ. את הסכום הזה העמיד מיכאל צ'רנוי לרשות זאבי. הצדדים העריכו, נטען בכתב האישום, כי צ'רנוי, נגדו התנהלה חקירה, לא יוכל לקבל אישור משרד התקשורת לרכישת מניות השליטה בבזק ולפיכך, הוסכם ביניהם כי חלקו של צ'רנוי יהיה חסוי וכי זאבי יוצג כאדם היחיד העומד מאחורי הרכישה. השאלה העומדת בלב כתב האישום היא האם זאבי וצ'רנוי היו שותפים נסתרים.

 

"האמנתי שאני יכול לבצע את העסקה לבדי"

זאבי הדגיש בעדותו כי כבר בשלב בו התעניין צ'רנוי בעסקה הוא הבהיר לו כי הוא יבצע אותה לבד. "מה ההבדל בין לעשות עסקה לבד או עם אזרח ישראלי כמו צ'רנוי מבחינת האישור?" הקשה השופט מודריק. "כל אדם מכיר את עצמו יותר מאשר אחרים ולא רציתי לקחת צ'אנס שהעסקה תיפול", השיב זאבי. "גם אם זה לא היה צ'רנוי אלא בני שטינמץ הייתי מתנגד לשותפות מכיוון שהאמנתי שאני יכול לבצע את העסקה בעצמי".

  

כל ההסכמות, הדגיש זאבי, נעשו בגלוי ובליווי ובייעוץ עורכי דינם של הצדדים (עורך דינו של זאבי בעסקה, עו"ד מיכאל קומיסר נתבע אף הוא בפרשה). "אני לא מאמין שעורכי דין מכובדים ובשיעור קומה כמו גד נשיץ (שייצג את צ'רנוי ע.נ) או מיכאל קומיסר, איתו אני עובד ומעריך מעל 20 שנה", ציין, "היו מסכימים לייעץ או לשמש נאמנים לביצוע החוזה, אם יש בהם משום עבירה על חוק הבזק". זאבי הביא כדוגמה עסקה משנות ה-80 בה רכש 25% ממניות פז בעסקה חשאית שנערכה כולה בחדר מלון בשוויץ. "אם היינו רוצים להסתיר", טען זאבי, "כך היינו עובדים. כאן הכול היה גלוי".

 

את גד זאבי מייצגים במשפט בזק עורכי הדין דן שיינמן ונווית נגב. צ'רנוי, העומד אף הוא למשפט בפרשה זו, מיוצג על ידי עורכי הדין ד"ר יעקב וינרוט וירון קוסטליץ.

 

"הסכמתי שצ'רנוי ימליץ על 2 דירקטורים"

חלקו של צ'רנוי בעסקה התבטא גם בזכותו למנות דירקטורים ולקבל דיבידנד, טוענת הפרקליטות. "לאף אחד לא הייתה זכות למנות דירקטורים חוץ ממני", הדגיש זאבי. "הסכמתי שצ'רנוי יוכל להמליץ לי על שניים מתוך ארבעת הדירקטורים שהיו שמורים לי בדירקטוריון בזק, אך אני הוא זה שאחליט אם לקבל אותם או לא. בכל מקרה", הוסיף, "כיו"ר הדירקטוריון היה לי קול מכריע במצב של שוויון, יכולתי להחליפם אם הם לא היו טובים. היד הבוחרת היא גם היד המוותרת".

 

אשר לשאלת הדיבידנד, אמר זאבי: "בזק היא זו שקובעת למי הזכות לקבל דיבידנד וזוהי רק חברת זאבי אחזקות תקשורת, בעלת המניות". "הכסף הלך קודם כל להחזרת הלוואה לבנקים ואחר כך יכולה החברה להחליט מה לעשות עם הכסף, בלי שום קשר למקורו. אם היא מחליטה לשלם לצ'רנוי זה לא אומר דבר, כמו שתשלום לבנקים לא הופך אותם לשותפים או לבעלי שליטה".