אני חולה על בעלי, אבל מצאתי דיאטה נגד זה

אמרו לי שאחרי החתונה זה יעבור, אבל אני עדיין מתקשרת, מסמסת, שולחת מיילים ושואלת לשלומו כל דקה ו-28 שניות. אני מתגעגעת אליו אפילו כשהוא בחדר השני. חולת אהבה

אני אובססיבית לבעלי. הייתי בטוחה שזה יעבור עד החתונה (זה לא מה שתמיד אמרו לנו?), אבל התופעה מסרבת לחלוף.

 

ליבכם עליו, אני יודעת. זה לא נעים בכלל. לא רק שגררתי אותו איתי לראות אולמות וגנים, לחפש חליפה ונעליים, צלם, להשתתף בהחלטות העיצוב ואפילו לחוות דעה על השמלה בלי שיורשה לראות אותה(!) - גם לא יצא מכך שום דבר מועיל. אני עדיין מתקשרת, מסמסת, שולחת מיילים ושואלת לשלומו כל דקה ו-28 שניות, פחות או יותר.

 

אני מתגעגעת אליו כשהוא בחדר השני, כשאני בלימודים והוא בעבודה, כשאני חולמת עליו בלילה. אני רוצה בקרבתו כשאני ישנה, כשאני ערה וכשאני מנקרת מעל מקשי המקלדת.

 

הוא, מצידו, לא כועס, רק מרגיש כאילו חבל כרוך סביב צווארו ובכל יום הוא מושכים אותו צעד נוסף אל עבר עמוד התלייה.

 

אז החלטתי לעשות מעשה, לשחרר את הזוגי שלי מעט (אבל רק מעט, שלא יתרגל). פצחתי בדיאטת-זוגי. זה הולך בערך ככה: מותר לשלוח רק כל סמס שלישי שמתעורר בי רצון לשלוח, לקרוא לו שיבוא כל חמש פעמים שמתחשק לי ולגשת לנשק אותו כל פעמיים שאני כבר לא יכולה להתאפק.

 

התאמצתי מאוד, כתבתי ומחקתי סמסים, התקשרתי וניתקתי מהר לפני שישמע את צליל החיוג, התרכזתי בלימודים, אפילו למדתי את כל הטריקים איך לנצח בלבבות ובסוליטר עכביש (כן. יש כאלו שצריכים טריקים).

 

כשרציתי בתשומת ליבו קראתי מחדר השינה קריאות לא מחייבות כלל כגון: "אני מורידה את החזיה עכשיו ולובשת חולצה לבנה ושקופה" (הוא עדיין לא בא). כשכבר נשברתי, עשיתי זאת בדרך מעודנת ביותר - בכיתי.

 

לבסוף, הדיאטה הצליחה. התוצאות לא איחרו לבוא, ובדיוק כשכבר הייתי גאה בעצמי, הוא שאל: "למה את כועסת?"

 

"אני בכלל לא כועסת, מאמי".

 

"למה את כבר לא שולחת לי סמסים?"

"אז למה את כבר לא שולחת לי סמסים?"

 

"בטח שאני שולחת", אני מרימה את הפלאפון שלו ומראה לו הודעה מלפני יומיים: "בבקשה תקנה חלב".

 

"את גם כבר לא מתקשרת אלי. אתמול שמתי לב לזה, כשראיתי כמה התקדמתי כי הצלחתי לעבוד רצוף".

 

"נו, אתה רואה? אז זה טוב!"

 

הוא לא מגיב. רק מביט בי במבט נוגה. בחיי שבעלי נהיה בחורה.

 

"מתוק שלי", אני מגייסת את החיוך הכי יפה שלי, "אז אתה רוצה שאני אחזור להציק לך?"

 

הוא מחבק אותי חזק וטומן את ראשו בחיקי תוך הנהון נמרץ.

 

מיותר לציין שעכשיו כשאני קוראת קריאות לא מחייבות, על חולצות שקופות והקשר שלהן אלי, הוא מגיע בריצה, נכון?

 

• האמת היא, שרק חלקו הראשון של הסיפור נכון. הדיאטה לא צלחה, ואני לא רואה את הזוגי מבקש ממני לתת לו עוד חלקיק של תשומת לב. אבל היה נחמד לדמיין...