רוצות לעלות ל'מפטיר', לגמור את ההלל, לקרוא חצי קדיש ולבחור בעצמכן את המנגינה של "לכה דודי"? מהיום יש לכן גב הלכתי. זוג ישראלים החיים בארה"ב חקרו במשך שלוש שנים את עמדת ההלכה בשאלת שיתוף נשים בתפילת הציבור, ובימים אלה רואה אור מדריך מפורט שחיברו בנושא. בחוברת שהגיעה לידי ynet ותופץ בארץ ובחו"ל, בעברית ובאנגלית, כללו השניים לצד העקרונות ההלכתיים בסוגיה גם פירוט של כל התפילות במהלך השנה אותן יכולות לנהל הנשים.
המתפללים השמרנים יופתעו לגלות כי נציגה מעזרת הנשים יכולה להתחזן בתפילת ההלל, והפמיניסטיות ודאי יתאכזבו לגלות שלתקוע בשופר הן יוכלו רק ביום העצמאות. מי שתתעקש לסמוך דווקא על הפוסקים האשכנזים תוכל לעבור לפני התיבה אפילו בתפילת "כל נדרי" היוקרתית.
"נשים וגברים כאחד מחויבים לדעת הרמב"ם בתפילה ומטרת המדריך המוצג בזה היא להצביע על חלקי התפילה שנשים יכולות, על פי ההלכה, לשמש כשליחות הציבור בהם", נכתב בהקדמה לחיבור. "חוברת זו היא פרי של דיונים אשר התעוררו בקהילות השונות אשר חרטו על דגלן את הרצון להרבות בשיתוף הנשים בתפילה, והיא תוצר של לימוד נקודתי בנוגע לחלקים השונים של התפילה בשבתות ובחגים".
אחרי פירוט הנימוקים ההלכתיים והדגמתם מדגישים בני הזוג בן-אשר כי ביססו את הדברים רק על מקורות מפורשים בדעת הפוסקים. "אין מטרת המדריך לנסות ולעצב מנהג אחיד לכל הקהילות", הם מבהירים, "כל שאנו מבקשים הוא להביא בפני מי שמעוניין בכך את פרי הלימוד של יוצרי ומעצבי הקהילות השונות. חוברת זו מציגה את מה שעלה בידינו להתיר, וראוי הוא שכל מקום ומקום יבחר על פי צרכיו וטעמיו את הנראה בעיניו".
בין היתר קובעים מחברי המדריך כי בכל יום שקוראים בו בתורה יכולות הנשים לקבל עלייה, ואף בשבת, אולם עדיף שלא תהיה זו אחת משתי העליות הראשונות. בנוסף יכולה גבאית להעלות את המתפללים לתורה ולברך אותם לאחר הקריאה, וכן להגביה ולגלול את הספר. בראש חודש תוכל אישה לעבור לפני התיבה בתפילת הלל ולהוציא בה ידי חובה גם את ציבור הגברים.
בכל אחד מימות השנה יכולות הנשים לשמש כשליחות ציבור בפסוקי דזמרה ובליל שבת הן רשאיות לגשת לקבלת שבת. בחנוכה הן ידליקו נרות בבית הכנסת ויוציאו את הציבור ידי חובה, ביום העצמאות, באמירת הסליחות של חודש אלול ובמוצאי יום כיפור הן יכולות לתקוע בשופר, ולשיטת האשכנזים גם להתפלל לפני התיבה את תפילת כל נדרי. בראש השנה רשאית אישה להקריא לבעל התוקע את התקיעות ואף לפסוק האם הן כשרות, ועליית 'מפטיר' היא יכולה לקבל אפילו בשבת זכור.
"עודנו נמצאים בתהליך של לימוד ובירור מתמיד, ולפיכך אין לראות ברשימות המוצגות בחוברת רשימות ממצות, ואין ללמוד דבר מן השתיקה", מבהירים המחברים. אלא שלא מדובר בניסיון של הרגע האחרון לרדת מהעץ, אלא דווקא בחתירה למציאת עוד היתרים דומים: "אם איננו מציינים בפירוש שנשים יכולות להוביל חלק כלשהו מן התפילה, אין להסיק מכך שאסור להן, אלא יש לראות בכך הזמנה להמשיך ולעיין בדברי הפוסקים, ואולי יעלה בידינו ובידי אחרים למצוא בעתיד פתח להתיר עוד".
את החוברת המלאה ניתן לקרוא באתר "קולך".