באותו היום בדיוק קרא מנכ"ל משרד התיירות, שאול צמח, לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית על מנת לעצור את היחלשות הדולר. לפי צמח, שוק היעד העיקרי לתיירות לישראל הינו צפון
אמריקה, המגלה סימנים מדאיגים של גלישה למיתון. לדבריו, היחלשות הדולר פוגעת בביקוש לתיירות, דבר שיפגע בהכרח בתעשיית התיירות המקומית.
עוד לא נדם קולו של צמח וכבר נחשפנו לזעקתו של סגן נשיא התאחדות המלונות, רפי פרבר זה הודיע כי לא יהיה מנוס מפיטורי 5,000 עובדים לפחות, בענף המלונות בלבד. "לאור חוזקו של השקל מול הדולר," הסביר פרבר",אנחנו חוששים כי השנה תהיה ירידה בתיירות מארה"ב. זאת למרות קמפיין מוצלח של משרד התיירות בצפון אמריקה."
מה שאולי שכחו הדוברים הוא שהדולר נמצא ב"מחלה" כלל עולמית, כיבארה"ב יש משבר קשה ביותר בתחום האשראי וכי האמריקאים, בניגוד לישראלים, אינם שוברים תוכניות חיסכון וגם לא לוקחים הלוואות או רוכשים חבילות נופש בתשלומים אם אינם בטוחים (והם אינם בטוחים) שהם יכולים להחזיר את הכסף. כאשר המצב רע, ובאמריקה הוא רע מאוד, הם פשוט לא נוסעים.
הם לא נוסעים לצרפת, משום שהמטבע שלהם מאבד משוויו. הם מצמצמים את הנסיעות לאנגליה בגלל שהליש"ט גבוהה. הם מצמצמים גם את הנסיעות לארצות כמו איטליה וגרמניה וסביר שהם יצמצמו גם את הנסיעות לישראל.
לכן, עם כל הכבוד לאנשי תעשיית התיירות, לא הדולר הנמוך או הגבוה, הוא שיביא לנו את התיירים מאמריקה, ומה שקורה בכלכלה האמריקאית לא יושפע מהחלטה של נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית, ובכך להעלות (תיאורטית) את שער הדולר.