1. החוויה היהודית שלי: החוויה שלי קשורה ללא ספק לעובדה שגדלתי כנכדה לסבא וסבתא דתיים, עליהם השלום. סבא היה גם גבאי בית הכנסת, מקום אותו הכרתי היטב כילדה, וכשישנתי בביתם, טקס הבוקר כלל את הזלפת המים על הידיים תוך כדי תפילת "מוידה אני", בהגייה האשכנזית שלו כמובן. במרד הנעורים שלי לא פסחתי על אפיקורסות מוחצנת לידם, אבל גם תגובת הנגד הזו שלי הייתה חלק מהקיום של היהדות בחיים שלי, והיא אכן באה שנים אחר כך לידי ביטוי כשבזמן ההקלטות הראשונות שלי נהגתי לצאת מהאולפן ולהיצמד לקיר בית הכנסת, כדי לשמוע את הניגונים הממולמלים של התפילות וכך להירגע.
2. יום כיפור שלך: בבית הכנסת/ צמה בבית מול הדי.וי.די/ או עסקים כרגיל? זה משתנה בכל פעם. לפעמים עסקים כרגיל, ולפעמים חשבון נפש, כי החגים שלנו קשורים קשר חזק לגלגול הטבעי של הזמן ולמעגל הטבע, ובתקופת יום כיפור וראש השנה מרגישים את השינוי באוויר וברוח, מה שמוביל לאיזה פסק זמן של הסתכלות - מה עשיתי, מה אני רוצה לעשות, לאיזה כיוון ללכת.
3. מתי בפעם האחרונה התפללת או היית בבית כנסת? לפני שנתיים, ביום כיפור, כשאמא שלי אמרה שהיא הולכת לתפילת "כל נדרי" הרגשתי פתאום צורך חזק ללכת איתה ולהישאב לתחושת המגוננת הזו. ליהדות שלי אין בהכרח קשר לאמונה והקשר היותר חזק שלי הוא למסורת. לעוצמה של טקסים שמחברים אותך לאנשים שעשו את אותם טקסים ושרו את אותם טקסטים לפני מאות רבות של שנים.
4. רב או איש דתי שאת מעריכה במיוחד: אני לא מספיק מעורה בעולם הדתי כדי לתת תשובה מעמיקה על הנושא, אז אני אביא את הרב אלימלך פירר, מנהל ארגון "עזרא למרפא", כדוגמה לאדם שמעורר את הערכתי בעשייה שלו, שהיא חוצה גבולות של חילונים וחרדים ועוסקת בהצלת נפשות.
5. איך נראה גן העדן שלך? מלא חטאים וגאולות.
6. מה את זוכרת משיעורי תנ"ך? זוהי דוגמה קלאסית לפספוס גדול של מחשבה מעוררת פוטנציאלית, שהופכת בידיים הלא נכונות למשמימה ומשעממת.
7. ברית מילה: בגלל המסורת/ בשביל הילד/ מנהג פגאני? לא פעם שאלתי את עצמי מה הייתי עושה עם הנושא הזה אם היה לי בן. המחשבה החופשית תמיד מהרהרת בשאלות ה"למה לעשות את זה", במיוחד אחרי שאני נוכחת בברית כלשהי, ורואה עד כמה מדובר בטקס שיכול להיראות פרימיטיבי, קיצוני ולא מתקבל בהגיון בחברה נאורה, אבל אז חוזרת השמרנות החברתית, וביחד איתה הנחמה במחשבה שאולי באמת מדובר באקט חיובי מבחינה חברתית. אני לא יודעת.
8. מה המאכל שרק בשבילו שווה לא לשמור כשרות? שאלה שאין לי שום בעיה איתה, כי אני צמחונית. שומרת כשרות גם בלי להתכוון.
9. האוכל יהודי הכי טעים בעיניך? או..... חמין (צמחוני שאמא שלי עושה, שגם אוכלי הבשר לא מאמינים שהוא טעים כל כך), גיבץ', צימס, קוגל, קאשה - כל האוכל של סבתא שלי, בקיצור.
10. מה בין יהודי לגוי? אדם לאדם.
11. אם היית ממציאה את יום המנוחה שבת, איך הוא היה נראה? בדיוק כפי שהוא נראה כיום. האמת שזהו יום ששנאתי כילדה, כי אז הרגשתי שמפסיקים לי את העולם וזה לא עשה לי טוב. מאז שהפכתי לאדם עובד, אני מוקירה את היום הזה ומקדשת אותו בחוסר ההסכמה שלי לוותר עליו או לפגוע במנוחה שהוא מספק לי.
12. מהי תרבות יהודית לדעתך? תרבות שלא מפחדת לשאול שאלות, שמקדשת את המחשבה, רב ערוצית ומגוונת, ומכבדת את האחר. זה האידיאל. עכשיו צריך לראות איך הופכים את זה למציאות...
13. איזה חג יהודי את הכי אוהבת? פסח וראש השנה הם החגים שלי. החיבור שלהם לעונות שבהם הם חלים, תחושת ההתמרקות והניקיון שהם מביאים איתם, חשבון הנפש שמוביל להרגשה של התחלה חדשה, כל אלה הופכים אותם למשמעותיים במיוחד עבורי.
14. בקשה מאלוהים: זאת בעיה. הבקשות שלי מחכות לדג זהב ולא לאלוהים, כי הן אינטרסנטיות להפליא, דברים כמו לא לקבל לעולם בשורות רעות או לאכול כמה שרוצים בלי להשמין... נראה לי מאד לא ראוי לערב את אלוהים בקטנות שכאלה. בכלל נדמה לי שאם קיים אל, הוא לא אמור להיות מין כספומט כבקשתי שכזה, אלא פשוט לסמל את המקום הנכון לשאוף אליו, את המודל להתנהלות הרצויה.
טל גורדון תשתתף ביום רביעי במופע "דואט", ובו תראיין ותשוחח עם המוזיקאים ד"ר בנימין יוסופוב ופרופ' עודד זהבי. האירוע יתקיים במסגרת הסדרה "מפגשים מוזיקליים" בבית אבי-חי. לפרטים - לחצו כאן.