שבועיים בעיר זרה

אריאנה מלמד לא קנתה את הקלות בה הצליחה רשת ה-BBC להפריד בין ילדים ומכשיר הטלוויזיה שלהם למשך שבועיים. אבל למרות הקשיים שליוו את הניסוי הפרטי שלה, את הכרטיס של הממיר הדיגיטלי שלה היא השאירה בארנק

מנצ'סטר, חורף 2007. צוות של "פנורמה", תוכנית התחקירים היוקרתית של ה-BBC מופיע בפתח בתיהם של הורים לילדים בכיתה ג', ונוטל מהם את הטלוויזיות, המחשבים, הפלייסטיישן והנינטנדו והגיימבוי. המשתתפים בניסוי ייאלצו מעתה, במשך שבועיים, להסתפק זה בחברתו של זה ולתעד את הארועים במצלמת וידאו. כמו כן יתבקשו לכתוב יומן. בתום שבועיים יוחזרו המסכים, ופרופסור באוניברסיטת לסטר ינתח את ה"ממצאים" של ה"ניסוי החברתי" הזה.

 

לתוכניות כאלה אפשר לקרוא "ריאליטי אקספרימנטלי". בחסות מצלמות הטלוויזיה אנשים אמורים לחוות שינוי בחייהם: להפסיק לבזבז כסף שאין להם, להיפטר מכל הג'אנק בבית, להפוך למשפחה מאושרת בהנהגת אומנת מהגיהנום. תמיד כדאי לצרוך את התוצאות של הניסויים הללו עם קמצוץ של חוסר אמון, והפעם, במה ששודר אמש בערוץ 8, נחוץ היה קמצוץ גדול במיוחד.

משפחה אינה דמוקרטיה, וטלוויזיה איננה זכות יסוד של אזרחים נמוכים

 

גילוי נאות: יש לי ענין אישי גדול במניעת טלוויזיה מילדים. אני מסתובבת מזה חודשיים כשבארנקי טמון לבטח כרטיס הצפיה של הממיר, בידיעה שבחרתי בהחלטה מאד לא פופולרית, ששני ילדי התקשו מאד להשלים עימה – אבל למדו שמה לעשות, משפחה איננה דמוקרטיה וטלוויזיה איננה זכות יסוד של אזרחים נמוכים.

 

מלכתחילה לא היתה טלוויזיה בחדרים שלהם (ל – 84% מילדי בריטניה יש מכשיר בחדר, ואני מניחה שהנתונים בישראל דומים), מפני שאני לא מאמינה בזכותם להכניס הביתה תכנים ככל העולה על רוחם, בדיוק כפי שלא אתן להם להכניס זרים גמורים הביתה ללא פיקוח. במשך שנתיים ישבתי איפוא וצפיתי איתם, ואני יודעת כמה חלקי-עוגיות יש לתת לתינוקות הווגה-ווגה שדורה מוצאת במסעותיה, את מי אוהב סוניק הקיפוד ומה עושה הכלבה המצוירת של מדלן כשהיא הולכת לאיבוד בסמטאות פריז. אחרי מחשבה ממושכת, החלטתי שאם נוותר על כל זה לטובת משחקי-קופסה, ספרים, פאזלים וסתם שיחות – לא ייגרם שום נזק לילדי. ואז שלפתי את כרטיס הממיר ממקומו.

המבוגרים הפכו את הטלוויזיה לסוג של וואליום לטף

 

משום כך צפיתי באי אמון במוצר של פנורמה, כי בניגוד למצופה, הניסוי מתחיל בהעדר המחאה על נטילת הטלוויזיה: אף ילד לא כועס ברצינות, רק אחד מביע געגועים למכשיר, כל המשפחות מתארגנות חיש קל לחיים אלטרנטיביים, והכל זורם באופן כה חלק עד כי הצופה – במיוחד זה שיש לו ילדים משלו עם מסכים משלהם – צריך לתהות מה קורה כאן – הבדלי תרבויות או עריכה יצירתית?

 

וזה ממשיך כמו אגדה מנחמת למבוגרים, כשאם אחר אם מתייצבת בפני המצלמה ומודה שהשתמשו בטלוויזיה כאמצעי לשליטה בילדים, שהיה להן נוח להושיבם מול מסך ולהמשיך בשגרת יומן ללא הפרעה, שלא הילדים אלא המבוגרים הפכו את הטלוויזיה לסוג של ווליום לטף – יש אפילו מטומטמת אחת שהרדימה את ילדותיה לפני מסך, כל ערב, ועוד חשבה שהיא עושה להן טובה.

כולם מדברים יותר זה עם זה, עושים יותר דברים ביחד. האמנם?

 

והאבות? אחד הסתיר לפטופ מתחת למיטה, בניגוד לחוקי המשחק. אחר לא הסכים להיפרד מן המכשיר והשלישי נצפה בוהה במנצ'סטר יוניטד בחדר האוכל, בעוד בנו אינו מורשה לצפות עימו כדי לא לחרב את הניסוי. כשמעירים לאב הזה, הוא אומר – אבל מנצ'סטר יונייטד משחקת! ומבהיר היטב את סדר העדיפויות שלו בחיים. לא פייר, מייבב ילדו. אכן.

 

אחרי שבועיים ללא מסכים, כצפוי, דיווחו כולם שהם מדברים יותר זה עם זה, עושים המון דברים ביחד, שמחים יותר במשפחתיות שלהם. עורכי הניסוי חשבו שיגלו שיפור דרמטי בנכונותם של ילדים לעשות שעורי בית. הם טעו. בשיר- תהילה אחרון לערכי המשפחתיות ובכמה המהומים לא מחייבים של הפרופסור התורן, מלווה הניסוי, העסק מתפוגג.

 

פולו אפ? אין, וטוב שכך. נדמה לי שעורכי הניסוי היו מביכים את עצמם בגילוי ששבועיים בלי טלוויזיה, כמו שבוע עם אומנת מהגהינום, לא באמת משנים אורחות-חיים. דיון בתכנים של השידורים לילדים? בכלל לא היה: למרות שההנחה הבסיסית היא, שבהייה במסך איננה מועילה לילדים, לא נעשה נסיון לנמק אותה. הבדלים בין טלוויזיה לבין משחקי מחשב? לא נדונו, למרות שהם משמעותיים ביותר. יצאתי מן המשדר הזה עם תמונה עצובה אחת של ילד  בוהה במסך, וכשהוא נשאל מה הוא רואה הוא אומר – לא יודע. בדקתי בארנק: כרטיס הממיר עדיין שם, ויישאר שם.

 

בניגוד לגישתם השטחית של קברניטי "פנורמה", אני יודעת שפרושה של ההחלטה שלי הוא אלפי שעות במחיצת שני ילדים שזקוקים לאינטראקציה משפחתית במקום אלפי שעות של שקט תעשייתי. ולא, אי אפשר להפוך שעות מתות לזמן איכות בשבועיים של ניסוי וגם לצפות שהרגלים מושרשים ישתנו לעד בעקבותיו, ואת זה לא טרחו הוגי "האם טלויזיה טובה לילדי" לספר לכם.

 

האם טלויזיה טובה לילדי, ערוץ 8, יום ג' 21:35