קצת בזכות, קצת בחסד

"האמיצה" מצליח לעמוד במשימתו למרות האיפוק ההוליוודי, ההומור הנמוך של כריס טאקר לא ממש עוזר ל"שעת שיא 3" והחן הבריטי מצליח להפוך את "רוצה להיות כוכבת פורנו" לקצת יותר ממה שהוא באמת. סרטים חדשים בדי.וי.די

שלום לנוקמת

בחירה תמוהה משהו, לתת לניל ג'ורדן ("משחק הדמעות", "ארוחת בוקר על פלוטו") לביים סרט נקמה - ולא סתם סרט נקמה: "האמיצה" (The Brave One), בכיכובה של ג'ודי פוסטר, הוא מותחן נקמה קלאסי – וככזה עומד בכל כללי הז'אנר, עם שינוי מגדרי קל וכמה נגיעות רכות של פילם נואר.

 

פוסטר מגלמת בסרט את אריקה ביין, שמלהגת קשקושים פילוסופיים על שוטטות ניו יורקית בתכנית רדיו קבועה לפרנסתה, עד שחבורה של בריונים שולחת את ארוסה לקבר, ואותה לתרדמת של שלושה שבועות. כיאה לסרט  נקמה, מתוך החורבן נולדת אריקה ביין חדשה – גם היא משוטטת, אלא שהפעם, השיטוטים שלה מובילים אותה למסע נקמה רצחני ברחבי העיר.

 

סיפורה של ביין מצטלב עם זה של מרסר (טרנס הווארד), בלש משטרה אידיאליסט, שחוקר את פרשיות הרצח המיסתוריות שצנחו על עירו. השניים מפתחים קשרי ידידות, וכצפוי - חלק גדול מן הסרט מתרכז במתח שבין עולמות הערכים המנוגדים שלהם.

 

הביקורות בארה"ב, ברובן לפחות, קטלו את סרטו של ג'ורדן – אך אולי שלא בצדק: ישנן כמה סצנות יפהפיות ב"האמיצה", גם אם לעיתים הוא מעט צפוי ובנאלי מדי. הבעייה העיקרית היא שכיצירה הוליוודית במהותה, כזו הפונה לקהל הרחב, "האמיצה" נוטה להיות מאופק בהרבה מסרטי הנקמה המוצלחים ביותר של השנים האחרונות – כמו למשל "שבעה צעדים" של צ'אן-ווק פארק או "בנעלי המת" של שיין מידואוז - ובכך מתקשה לעמוד בסטנדרטים של חובבי הז'אנר שלא סולדים מסצנות אלימות מוקצנות, דבר די שכיח בקרב בסרטים מן הסוג הנ"ל. צופים עם קיבה קצת יותר רגישה, בוודאי יעדיפו דווקא את סרטו ה"נקי" של ג'ורדן.

 

תוספות מיוחדות: המנה הרגילה – 21 דקות וחצי של ראיונות וצילומים מאחורי הקלעים, וסצנות שהוצאו בעריכה.

 

בשורה התחתונה: קשה לומר שמדובר ביצירת מופת – בוודאי שלא בקנה המידה של ניל ג'ורדן – אבל "האמיצה" הוא בסך הכל מותחן לא רע, גם אם לא מתקרב לקרסוליהם של סרטי נקמה קצת פחות מאופקים.

 

"האמיצה", כ-117 דק', הד ארצי, השכרה/מכירה

 

שיא הסוף

שש שנים לאחר הסרט השני של "שעת שיא" (Rush Hour), חוזרים קרטר (כריס טאקר) ולי (ג'קי צ'אן) לעשות שמות בעולם הפשע. הפעם הם מגיעים לעשות זאת בפאריז – כשהם מצויידים בהומור נמוך ומטופש, בדמויות משנה עם עומק של משתתף ממוצע ב"הישרדות באיים הקאריביים" ובעלילה עם יותר חורים מדיאלוגים.

שעת שיא 3. התמודדות עם גדודי סינים מרושעים

 

ה"עלילה" הזו מגוללת את סיפור מאבקם של צמד השוטרים בראשי ארגון פשיעה חובק עולם (של סינים כמובן), ונסיעתם לפאריז במטרה להשיג את רשימת  ראשי הארגון ולמוטט את משטר הצללים שלהם. שם הם נתקלים ברקדנית פרובוקטיבית עם סוד אפל ונהג מונית עם יחסי אהבה-שנאה לתרבות האמריקנית, שמסייעים להם להתמודד עם גדודי הסינים המרושעים שקמים עליהם לכלותם.

 

כמובן שאי אפשר להגיע לסרט כמו "שעת שיא 3" עם ציפיות מופרזות לגבי איכות ועומק עלילתי, אבל אפילו ביחס לסטנדרטים של הסדרה מדובר באכזבה. קשה לומר שהבדיחות הספורות מצדיקות שעה וחצי של צפייה, וגם קטעי האקשן לא ממש מספקים את התיאבון. כנראה שמלבד מעריצי הסדרה וחסידיו של ג'קי צ'אן, לא הרבה אנשים יצליחו להפיק מהסרט הנאה מרובה.

 

תוספות מיוחדות: פספוסים לצד כתוביות הסיום וטריילר.

 

בשורה התחתונה: יש קצת אקשן בסוף.

 

"שעת שיא 3", כ-87 דק', פורום פילם, השכרה/מכירה

 

פורנו רך

מה עושים שני סטודנטים לקולנוע שלומדים בעיירה נידחת באנגליה, ומעוניינים לממש את חזונם ולהביא לעולם סרט באורך מלא? אורזים את תקוותיהם, ונוסעים ללונדון במטרה לשכנע מישהו באיזושהי חברת הפקה לממן את הפרוייקט.

 

כך בדיוק עושים ג'ו (טום ריילי) ובאגי (טום בורק) ב"רוצה להיות כוכבת פורנו" (או בשם המקור האלגנטי יותר, "I Want Candy"), שחולמים להמיר את חיי האומללות של לת'רהד בחיי הזוהר של הוליווד. אלא שהשניים מגיעים במקרה למפיק סרטי פורנו, ושרשרת של טעויות מובילה לכך שהתסריט האיכותי של השניים הופך ליצירה פורנוגרפית מצליחה, בכיכובה של קנדי (כרמן אלקטרה). תוך כדי כך, הם מתפנים גם ללמוד שיעור מאלף על קולנוע בפרט, ועל החיים בכלל.

 

בסך הכל, לא מדובר בסרט מתוחכם במיוחד: זו עוד קומדיית התבגרות צפוייה למדי, מלאה בשנינויות וולגאריות – חלקן מוצלחות, חלקן קצת פחות. אבל  משהו בסרט הזה בכל זאת מצליח להותיר רושם קצת יותר חיובי מאחיו האמריקניים. מי יודע, אולי זו החינניות המיסתורית הזו של אנשי האי הבריטי שעושה את העבודה.

 

תוספות מיוחדות: ראיונות וצילומים מאחורי הקלעים, פספוסים, קטעים שהושמטו בעריכה (ובצדק) וקטע נוסף בן שתי דקות עם ראיונות קצרצרים מהקרנת הבכורה של הסרט.

 

בשורה התחתונה: אפשר לראות, אפשר גם לוותר - רק אל תפחדו מהשם העברי המטריד. אבל אם אתם סתם מתעניינים בתעשיית הפורנו, עשו לעצמכם טובה – וחפשו את "לילות בוגי" של פול תומאס אנדרסון.

 

"רוצה להיות כוכבת פורנו", כ-87 דק', גלובוס יונייטד, השכרה/מכירה