חיוך ששווה אלף מילים
בתוך 5 חודשים - אם נכונות טענות חיזבאללה - ביצע ראש הממשלה הזה שתי פעולות אסטרטגיות שאין להקל בהן ראש. מקורבו: "במות מורנייה יש איתות לטרור בחסות איראן, אבל המלחמה לא נגמרה"
ביום שלישי בשעה 22:45, כשמכונית הפאג'רו התפוצצה בדמשק וצירפה את עימאד מורנייה לאבותיו, עשה מטוס הבואינג 767 של ראש הממשלה את דרכו חזרה לישראל. הפיצוץ, שהרג את רב-המחבלים, התרחש כשהמטוס היה בין מלטה לקפריסין. אם אולמרט ידע על כך, הרי שהתכונה הזאת לא הורגשה שתי מחיצות אחרי מושבו, במחלקת התיירים בה ישבו צוותי העיתונות שליוו אותו לביקור בברלין. אולם, לראש הממשלה כלים טכנולוגיים המאפשרים לו לדעת מה קורה על הקרקע, גם כשהוא באוויר, וייתכן שזה ההסבר למה שהתרחש שעה קלה אחר-כך.
שעה ועשר דקות אחרי, ב-23:55, כשהמטוס נחת והסיע לעבר נקודת החניה, נטל אולמרט את המיקרופון של רב-הדיילים, ובטון שמח-משהו בירך את אנשי הצוות והתקשורת שעל הסיפון, בלילה טוב. מיד אחר-כך מיהר לרדת במדרגות ונבלע בג'יפ שלקח אותו הביתה, לירושלים. אנשי צוותו הקרובים - ראש הסגל טורבוביץ', מזכיר הממשלה יחזקאל, היועץ המדיני תורג'מן ויועץ התקשורת גלנטי - לא הסגירו דבר. להיפך, באוטובוס שהסיע אותם לטרמינל ולביקורת הדרכונים, הם עסקו יותר בהחלפתו של עורך הארץ דיוויד לנדאו, בדב אלפון.
חיוך ממתיק סוד ? אולמרט במליאה, אתמול (צילום: גיא אסיאג)
למחרת בצהרים, במזנון הכנסת, אולמרט "פתח שולחן" עם הכתבים הפוליטיים שהיו במזנון. גם זה אקט מאוד-מאוד לא מקובל אצל ראש הממשלה הנוכחי. הוא לא התייחס שם במילה לחיסול בדמשק, העדיף לדבר על פוליטיקה ועל יציבות הקואליציה בראשותו. אך כל מי שראה אותו שם, טוען שהיה מחויך בצורה לא שגרתית לימים אלה. ראו אותו מתלחש במליאה עם השר רפי איתן, מסתיר בכף יד את פיו ומצמיד אותה לאוזנו של ותיק המוסד. יש הטוענים שראו אותו מחליף חיבוק עם איווט ליברמן, השר לעניינים אסטרטגיים עד לא מכבר, אשר היה מופקד על תיק איראן ועבד בשיתוף פעולה הדוק עם ראש המוסד מאיר דגן.
דבר אחד ברור: אם ישראל ביצעה את החיסול המדוקדק לתפארת של מורנייה בדמשק, אם לאו - מאז יום שלישי בערב ראש הממשלה מרוצה ומחויך מאוד. גם ההכחשה עליה חתומה לשכתו - "ישראל דוחה את הניסיון של גורמי הטרור לייחס לה מעורבות כלשהי באירוע הזה" - הייתה רפה משהו. אם נכונות טענות איראן וחיזבאללה, שישראל עומדת מאחרי ההתנקשות - הרי שבתוך חמישה חודשים ביצע ראש הממשלה הזה שתי פעולות אסטרטגיות רבות משמעות, המחזקות את כושר ההרתעה של ישראל.
אין להקל ראש בפעולות אלו ובהשפעתן על המצב האסטרטגי במזרח התיכון: ב-6 בספטמבר השמיד חיל-האוויר מתקן בדיר א-זור, שלפי פרסומים זרים - היה בעל אופי גרעיני. פעולה זו הבהירה לבשאר אסד, שישראל נחושה במלחמתה בהחרבת יכולת הגרעין של מדינות העימות, ודאי אלה שלהן גבול עמה. אל מול עמדה נחושה זו של ירושלים ותמיכת הקהילה הבינלאומית, אסד התקפל, וגם צפון קוריאה, החשודה כמי שסיפקה לו את האמצעים הללו וכנראה גם אמצעי לחימה רבים אחרים. סוריה - וגם איראן - קראו את המפה.
שלשום, ב-12 בפברואר, חוסל קצין המבצעים של חיזבאללה, ובחיסולו מסר נוסף לאיראן ולארגוני הטרור שתחת חסותה. מות מורנייה, מי שהחל את דרכו כשומר ראשו של אבו-איאד בפתח והפך לרמטכ"ל-העל של חיזבאללה, המקושר לטהרן, לאל-קאעידה, לחמאס ולארגוני ג'יהאד בינלאומיים - הוא איתות של העולם המערבי, שלא לעולם חוסן; שיש מחיר כבד למי שביצעו פשעים טרוריסטיים, שגבו את חייהם של מאות אזרחים מארגנטינה ועד דרום לבנון. מותו הוא נורת אזהרה, ישראלית או אחרת, לכל מי שמאיימים על השלום והיציבות במזרח התיכון וברחבי העולם.
רבים וטובים מאנשי ממשל אולמרט, מהצוות הקרוב ועד לשרים יודעי דבר או שניים בענייני ביטחון ופעולות חשאיות, חייכו אתמול באיפוק. הם שומרים, יחסית, על דממה בעניין החיסול בדמשק. "לא יודע מה החלק של ישראל", היתמם אחד מהם, מחויך. "כן, יש במות הארכי-מחבל הזה איתות לטרור בחסות איראנית. אבל, לא, המלחמה לא נגמרה", אמר אמש כשנשאל על היום שאחרי. "איראן והגרעין עדיין כאן, גם חיזבאללה, חמאס, הרקטות על שדרות ואשקלון. יש הרבה עבודה".
ברלין תחילה
המטבחון המשולש - אולמרט, לבני וברק - יודע שיש כיום בעיה למערכת ההסברה הישראלית. העולם המערבי, ששמר על תמיכה בזכותה של ישראל לפעול נגד טרור הרקטות של החמאס בעזה וגרורותיו, נוטה לבקר אותה בעקבות הסגר והסנקציות הכלכליות. מניות ישראל צונחות, והגיעו הדברים לידי גינוי של פעולת ישראל על-ידי שר החוץ הבריטי דיוויד מיליבנד בסוף השבוע שעבר. הדאגה גברה על רקע האפשרות שישראל תידרש לפעולה צבאית מקיפה בעזה בתחילת האביב.
אולמרט קרא את המפה הבינלאומית, ויודע מה מתכננת ישראל אם יימשך ירי הקסאם. יחד עם לבני וברק, הוא דוחים מדי שבוע את המבצע הרחב בעזה. אבל שלושתם יודעים שאי-אפשר להמשיך במצב בו מופקרת אוכלוסייה אזרחית למטווח קסאם ברולטת דמים פלסטינית. בשיחות סגורות מבהירים אנשי אולמרט, שאם תחליט ישראל על מבצע נרחב - היא זקוקה למרחב תמרון בינלאומי. היא זקוקה לתמיכה דומה לזו לה זכתה ישראל במלחמה האחרונה בלבנון. זה יאפשר לה להשלים פעולה צבאית אפקטיבית וגם, אם תידרש, מעורבות של כוח רב-לאומי בחסות האו"ם, כדי למנוע וקום חדש בעזה.
ברלין, השנויה בדעתה באשר למבצע ישראלי נרחב, הייתה מקום טוב להתחיל בו. מצד אחד, נמצאת שם הקנצלרית מרקל, שהשתכנעה בצורך לתת גיבוי לישראל על פעולותיה - מהמשך הסנקציות האזרחיות ועד להרחבת הפעולה הצבאית. מאידך, ישנו שר החוץ שטיינמאייר, השותף הקואליציוני של מרקל, שאינו עונה "אמן" אחרי כל מה שישראל אומרת. אולמרט הציג בפני הממשל הגרמני את מצוקת יושבי שדרות ועוטף עזה, הצביע על קשרי חמאס-איראן, הזהיר שלטרור הפונדמנטליסטי אין גבולות. פעולת ההסברה הזאת, הועילה כנראה.
עכשיו, כך מצפים בלשכת ראש הממשלה, יחל הקמפיין הגדול. אתמול לקחה לבני 70 דיפלומטים זרים למת"ק ארז והראתה להם סרט בן 15 שניות, על 15 השניות שיש לתושבי שדרות למצוא לעצמם מקלט מהקסאם המתפוצץ. הלילה נסעה לוושינגטון, שם תיוועד עם עמיתתה רייס, הצפויה להגיע לכאן בתחילת החודש הבא, ותדבר איתה על המצב הבלתי נסבל. ברק נסע לאנקרה, שלה אגב קשרים טובים עם דמשק, ודיבר על הצורך בשמירת ביטחון אזרחי הדרום עוד לפני שמקדמים משא-ומתן להקמת מדינה פלסטינית. שרים אחרים ייסעו ויבואו ברחבי העולם, השגרירים יעבדו קשה. ברלין תחילה - כמשל למה שמבקשת המערכת המדינית בירושלים להשיג בעולם, לקראת האביב החם בעזה.