כתבנו על איסטנבול לא מזמן, וזה פשוט לא ייאמן. היא היתה אז מסעדה על סף סגירה - בגלל שהיתה חבויה בפינת קרליבך — ואחרי שסיפרנו לכם עליה לא הפסקתם לבוא. אלא שהמקום היה צר מלהכיל את ההצלחה, ובעזרתו של חבר מועצת העיר אריה שומר ממפלגת הגמלאים, שדחף איפה שצריך היה לדחוף, התקבלו האישורים והמסעדה גדלה פי שניים. היזמים, אורי ועדי, לא היססו והגדילו גם את התפריט לכדי קונצרט טורקי שלם. אז באנו לבדוק.
הקסם נשאר: המנות מדויקות, ההשקעה גבוהה והמחירים שפויים. אתה מרגיש שאוהבים אותך כלקוח.
בעלים של מסעדות מתקשרים איתנו בדרך כלל דרך המנות שיוצאות מהמטבח, דרך המוצרים, הגימור ותשומת הלב בבישול. באיסטנבול, גם בזכות מנות פשוטות לכאורה, אתה מרגיש שהבעלים לא מפסיק לדבר איתך, ללהטט לך בחך ולהפתיע.
קחו למשל לראשונות קדבודו כופתא. זה אמנם נשמע כמו נזיפת עידוד של מאמן טורקי, אבל מדובר בגלילת בשר מהטעימות שאכלתם. ככה זה כשקוצצים בשר משובח עם עשבי תיבול ואורז ומצפים אותו בבלילה סודית לפני טיגון קל.
עלי גפן ממולאים (18 שקל) קטנים ומטריפים, טובלים במרקם מתקתק - ואומרים שירה יחד עם תפריט העראק והאוזו המורחב (קפריסין, לבנון, תאנים). גם מגוון הסלטים הטריים התרחב, אך לכו על זה עם העגבניות ורכז הרימונים בשום ונענע (12): השילוב מבריק. מרק השעועית (20) שטעמנו היה סטנדרטי, אך דווקא אחד טורקי, היצ'לי כופתא (20), היה מעדן.
בעיקריות אני מציע שתיכנעו מההתחלה: על כל מנה שתיקחו תצטערו על זאת שעליה דילגתם. פשוט תחליטו מראש שתבואו שוב. קחו פעם אחת את הקבב על הפיתה הדקיקה (42), שכל מרקמו ומיציו ניגרים לתוכה. כל חתיכת קבב תמלט מפיכם אנקות שאין אפילו לשראפובה.
היונה הזמינה מנסף (42) - שעדיין מוגש מדויק. בשר משובח על אורז לבנוני עם טחינה ביתית. במעמקי הצלחת בקשו שישימו לכם את הפיתה הדקיקה — שפשוט תאכלו אותה בתור מנה אחרונה.
ואם יש לכם כוח לאחרונות, לכו על הפשוטות. המלבי, מוס (24) ודומיהם. גם כאן תגלו רמת גורמה גבוהה. ולסיום - נס.
החשבון לזוג שהשתולל עם התפריט לא חצה את ה–180 שקל. אז תשאירו פתק תודה לאריה שומר החביב מהעיריה. שבוע טוב.
"איסטנבול", קרליבך 10, ת"א. טל': 03-5616444