מה קרה בעצם? גנבתי מהן משפט קלאסי של נשים. נשים הן אלו שבדרך כלל מתלוננות שלא מבינים אותן. התלונה הזו בנויה אמנם בעיקר למסגרת של זוגיות, לא למפגשים אקדמיים, אבל, כך או כך, היא נראית בחברה כיותר נשית מאשר גברית. מכל מקום, זאת היתה תגובה ספונטנית כללית של תשע נשים.
האשה נתפסת כמי שמבינה יותר את הגבר. גבר שמתלונן על חוסר הבנה נראה מעט מגוחך. ברור שיש גברים שמתלוננים שלא מבינים אותם, וברור שיש נשים שלא מבינות את הגברים שלהם. אבל מבנה המשפט הזה, וייתכן שגם הסיטואציה של גבר יחיד מול תשע נשים, יצרו רגע בו היה ברור שאני מדבר כמו אשה. דיברתי בניגוד למה שמצופה מהמגדר שלי.
האם אכן נשים סובלות יותר מגברים מכך שלא מבינים אותן?
"נשים מדייקות יותר מגברים בתפיסתן את רגשותיהם ותפישותיהם של בן הזוג", נמצא במחקר שנערך באוניברסיטה העברית (דנה אציל-סלונים מהחוג לפסיכולוגיה וד''ר אוֹריה תשבי מבית הספר לעבודה סוציאליות ולרווחה חברתית) ובאוניברסיטת פנסילבניה (ד''ר קארול פולץ ופרופ' ז'אק בארבר). ממצאים ראשונים של המחקר התפרסמו בקיץ 2006, בכנס של האגודה למחקר פסיכותרפי שהתקיים באדינבורו, וכיום נמצא המחקר המלא בהליכי אישור מתקדמים לפרסום בכתב עת מדעי יוקרתי.
המחקר נערך בקרב 97 זוגות, מהם 66% נשואים, 34% גרים יחד ללא נישואים, 29% גרים לחוד ו-4% בהסדרים אחרים של זוגיות. מרחב הגילים נע בין 18 ל 46 ומשך ההתקשרות נע בין שנה וחצי ל-20 שנה. האופי הרומנטי של הזוגיות (מעורבות רגשית ומינית עמוקה) נמשך בין שנה ל-9 שנים.
המשתתפים נתבקשו לענות על שאלון שבדק את תפיסותיהם של בני ובנות הזוג בשלושה תחומים: משאלות לב של האחר בזוגיות, תפיסת האחר, ותגובות אופייניות כלפי האחר. בשלב ראשון נתבקשו המשתתפים לדרג את עצמם ואת בני ובנות הזוג שלהם לפי קריטריונים שונים של קשר זוגי, ובשלב השני - לדמיין כיצד בנות ובני הזוג היו עונים על אותו שאלון.
מילוי השאלון בשני השלבים התבסס על ההנחה שטבע היחסים הזוגיים נקבע על פי איך שאדם תופש את עצמו ואיך שהוא תופש את האחר בזוגיות שלו. למעשה, העניין מורכב יותר: הקשר בין סוזן ומייק, שתי דמויות היפותטיות מתוך המחקר, יהיה מובן יותר אם נתייחס לדרך בה סוזן תופשת את הקשר עם מייק ולדרך בה מייק תופס את הקשר עם סוזן, ובמקביל – גם איך סוזן מדמיינת את תפישת הקשר על ידי מייק, ואיך מייק מדמיין את תפישת הקשר על ידי סוזן.
ממצאי המחקר עולים לאור ההשוואה בין אותן שתי נקודות ראות. בהתאם לכך, נמצאו תחומים בהם יש הבנה טובה בין השותפים למערכת היחסים, תחומים בהם גברים לא מדייקים בהבנה של הנשים שלהם, ותחומים בהם נשים לא מדייקות בהבנה של הגברים שלהן.
הבנה טובה התגלתה למשל ברצון של שני הצדדים להימנע מקונפליקט, בצורך של האחר באהבה ובצורך העצמי לתמוך ולטפל. הגברים טועים כשהם נוטים, למשל, להגזים בחרדות של הנשים ולהפחית בעניין שיש להן במין. הנשים טועות כשהן נוטות, למשל, להגזים ברמת העצמאות של הגברים ולהפחית בחומרת חרדת הנטישה שלהם. שני המינים טועים, אבל הגברים טועים יותר.
גברים נוטים לטעות בצורך של נשים לתמוך בהם (נשים רוצות לתמוך בגברים שלהם פחות מכפי שגברים נוטים לחשוב), בכוונות המיניות של נשים במצבים מסוימים (יש לנשים פחות כוונות מיניות באותם מצבים מכפי שגברים נוטים לייחס להן), ביכולת השליטה של נשים בקשר רומנטי (הנשים שולטות בעצמן יותר מכפי שגברים נוטים להאמין), בצורך של נשים שיטפלו בהן (נשים רוצות פחות מכפי שגברים נוטים לחשוב) ובמשאלות הלב של נשים לרוך ואהבה (נשים רוצות יותר מכפי שגברים מבינים שהן מבקשות).
איך להבין את הממצאים? החוקרות מנתחות כמה משתנים, אבל בסופו של דבר מפנות אצבע מאשימה עיקרית כלפי התפיסות הסטריאוטיפיות. ואכן, על פי הדעות הקדומות, נשים נתפשות כפחות מיניות (או כמיניות כמו גברים, ולפיכך "שטניות"), כתלותיות (או כעצמאיות, ולכן מציגות את הגבר שלהן כחדל אישים, ברמה כזו או אחרת), כבכייניות (או כחזקות, ומכאן נתפשות כחסרות רגש) וכבלתי יציבות (או כיציבות, דווקא, ולכן "גבריות").
הימים האלה הם ימים של שוויון מגדרי הולך ומתפתח. יש לכך השפעה ודאית על צורת המחשבה שלנו ועל דרכי הדיבור. יחד עם זאת, קשה מאוד להיפטר לגמרי מדעות קדומות. הן כבר לא שולטות בכיפה, לפחות לא בכל מקום ולא תמיד בגלוי, אבל ייתכן שבמקום לפנות את השטח, הן נדחקות אל פינות נידחות של התודעה ומתחמנות משם את צורות ההתייחסות שלנו, לפעמים אפילו בלי שניתן לדעת על קיומן.
אני לא שולל את הגישה הזו. דעות קדומות נמצאות ומתפשטות בתודעה כמו תאים סרטניים. לא תמיד אפשר לדעת עליהן עד שהן מתפרצות. אבל, יש לי הערת הסתייגות: איך זה שנמצא במחקר שגברים לא מדייקים בהבנת הצורך של נשים ברוך ואהבה? הרי על פי הדעות הקדומות, נשים רוצות בעיקר רוך ואהבה. הדעה הזו אינה נקודה של מה בכך. היא אחת מהתפיסות הסטריאוטיפיות הבסיסיות ביותר כלפי נשים. ייתכן, לכן, שיש להסביר את ממצאי המחקר לאו דווקא בדעות קדומות.