תאונה חזיתית: ביהמ"ש מול משרד התחבורה

"מניעת הקטל בכבישים היא מטרה החשובה לכולם, אולם לא ייתכן לפעול שלא על בסיס חוקי, ללא קריטריונים ברורים, וללא פרסום והודעה מראש", כך מסביר שופט התעבורה אברהם טננבוים את התנגדותו החריפה לתוכנית פסילת הרישיון לנהגים עבריינים. שר התחבורה שאול מופז: נערער על ההחלטה עד לעליון

משרד התחבורה יצא למבצע פסילת רישיונם של נהגים עבריינים, אך נתקל בחומת בית המשפט. בפסק דין תקדימי וחריף במיוחד, מערער שופט בית המשפט לתעבורה, אברהם טננבוים, על חוקיות פסילת רישיונם לתקופה ארוכה של נהגים בעלי גיליון הרשעות חמור. השופט קובע כי למרות שמדובר ביוזמה ברוכה, הביצוע של משרד התחבורה לקוי מיסודו. לדבריו, פסילת הרישיון מתבצעת כיום ללא בסיס חוקי מתאים, ומבלי שהוכח כי הפסילה אכן מועילה. בנוסף, השופט מציין כי הפסילה מתבססת אך ורק על גיליון ההרשעות, ולדעתו אין בכך בכדי להוכיח את מסוכנות הנהג. עוד סבור השופט כי יש לקבוע מיד קריטריונים ברורים וקבועים לפסילת הרישיון, כך שיהיו גלויים לכל.

 

"מניעת הקטל בכבישים והעלאת ביטחון המשתמשים בהם היא מטרה החשובה לכולם", אומר השופט. "אולם לא ייתכן לפעול שלא על בסיס חוקי מתאים, ללא קריטריונים ברורים, וללא פרסום והודעה מראש". על סמך דברים אלה, ביטל השופט את פסילת רישיונם של עשרה נהגים, ובאחד המקרים אף הטיל על משרד התחבורה לשאת בהוצאות המשפט של הנאשם.

שופט בית המשפט לתעבורה מתנגד נחרצות לפסילת הרישיון לנהגים עבריינים - כפי שעושה זאת משרד התחבורה

 

בתגובה לדבריו של השופט טננבוים, אומר ל-ynet שר התחבורה והבטיחות בדרכים, שאול מופז, כי בכוונת משרד התחבורה לערער על החלטת השופט בבית המשפט המחוזי, ובמידת הצורך - גם בבית המשפט העליון.

 

"לא יתכן שנהג עבריין על-פי כל קנה מידה, עם גיליון הרשעות הכולל יותר מ-90 הרשעות - בהן חמש חמורות, יקבל חנינה מוחלטת ויחזור לכביש", אומר מופז. "הנהגים האלה הם פצצות מתקתקות. לא יכול להיות שיבוא שופט וייתן להם היתר לחזור לכביש, ולסכן חיים. למה השופט מחכה - שהנהגים האלה יעשו תאונות קטלניות? יש לנו גיבוי מוחלט של שר המשפטים ומערכת המשפט, ועובדה היא כי יש שופטים שמאשררים את החלטות הפסילה. המלחמה שלנו בתאונות דרכים היא רב-תחומית, ואחד הנדבכים הוא בתי המשפט. הם חייבים לעזור במאבק הזה".

 

גיליון ההרשעות - חזות הכל?

טננבוים, אחד השופטים הבולטים בתחום התעבורה, אינו חושש לתקוף את משרד התחבורה: "דבר טוב הגה ליבה של רשות הרישוי, לנסות להוריד נהגים מסוכנים מן הכביש על-ידי פסילת רישיונם. אלא שלצערנו הדרך בה הלכה הרשות איננה תקינה, בלשון המעטה".

 

בעיה ראשונה במעלה מוצא השופט בעצם הבסיס לפסילת הרישיון: השופט קובע כי הסתמכות משרד התחבורה על גיליון ההרשעה של הנהג,ככלי לקביעת היותו מסוכן לציבור, היא צעד מוטעה וגורף, וזאת ממספר סיבות:

 

• גיליון ההרשעות אינו מדויק בכל המקרים: "ישנן הרשעות שלא נרשמו כיאות, ישנם ליקויי רישום, ישנם פסקי דין שבוטלו ולא נמחקו, ועוד".

• ישנן הרשעות רבות שאינן רלוונטיות לעניין המסוכנות של נהג: כמו למשל אי-החזקת רישיונות, עבירות חנייה, ועוד. כדוגמה, אפשר להביא את המקרה של ח', שנידון בפני השופט: "הוא מעולם לא היה מעורב בתאונת דרכים, מעולם לא נתפס במהירות מופרזת, מעולם לא נתפס עובר באור אדום. לעומת זאת, יש לו 20 עבירות של רישיונות, 14 עבירות שונות של חנייה, ושלל עבירות פיקנטיות (כמו למשל 'היעדר ציוד מלא של עזרה ראשונה')".
• גיליון ההרשעות אינו מעיד כי הנהג אכן מסוכן: השופט מציין כי המקרים שנידונו בפניו עוסקים בנהגים מקצועיים, הנוהגים שנים רבות וצברו הרשעות רבות, אך איש מהם כמעט לא היה מעורב בתאונת דרכים. "כיצד ניתן לומר על נהג הנוהג עשרות שנים, עשר שעות ביום, ושלא היה מעורב בשום תאונת דרכים, כי הוא נהג מסוכן? יתכן ומסוכן הוא, אך לא הוצג לפני אפילו מחקר אחד שיוכיח זאת... אין נהג בארץ אשר לא יחטא. הסתכלות עיוורת על מספר ההרשעות בגיליון היא בעייתית".
• לעתים מופיעות בגיליונו של נהג הרשעות שנרשמו כ"אחריות בעלים": ישנם מקרים בהם הנהג הוא הבעלים של מספר כלי רכב, למשל מתוקף היותו מנהל חברה, וכך יכול להיווצר מצב בו יירשמו לחובתו הרשעות של נהגים אחרים - "קשה לומר שעקב רישום זה נהפך הוא לנהג פרוע או מופרע", דברי טננבוים.
• אין הוכחה כי הפסילה מועילה: השופט סבור כי לפני שתינתן למשרד התחבורה סמכות לפסול לתקופה ארוכה את רישיונם של נהגים, מן הראוי לערוך מחקר שיבדוק אם ניתן לחזות מסוכנות על-סמך הרישום הפלילי. "כולנו היינו רוצים לדעת מראש ולחזות מסוכנות של נהגים. אלא שעד היום לא הצליח המדע למצוא דרך יעילה לחזות התנהגות עבריינית - לא לגבי עבירות פליליות, ובוודאי לא בעבירות תנועה".

 

בעיות בביצוע

לאחר שהשופט מסיים לקעקע את עצם היסוד הרעיוני של פסילת הרישיון, הוא מונה את הבעיות בדרך שבה מיישם משרד התחבורה את פסילת הרישיון. "אין חולק כי על רשות שלטונית לפעול באופן שוויוני, הוגן וסביר כלפי כל הנהגים", קובע טננבוים. "בכדי שכך יהיה, עליה לקבוע קריטריונים ברורים ומוגדרים מראש... שניתן לבקר ולבחון על-פיהם את סבירות ההחלטה". שתי בעיות עיקריות מוצא השופט באופן התנהלותו של משרד הרישוי:

 

• אין קריטריונים ברורים וקבועים מראש לפסילת הרישיון: "אילו עבירות נחשבות כחמורות, כמה עבירות נחשבות כחמורות, איך משקללים ומחשבים את סוגי העבירות, ועוד".

• אין קביעה מי הם האנשים המוסמכים להורות על פסילה: השופט מציין את אחד המקרים שהובאו בפניו - "אין לדעת על בסיס מה החליט לפסול את המשיב... ולא ברור איזה ניסיון, רקע והשכלה יש לו לכך".

 

בכדי לשנות את המצב מן היסוד, סבור השופט כי יש לערוך שינוי חקיקתי, שיגדיר קריטריונים ברורים ומדויקים, לפיהם יפעלו פקידי משרד התחבורה. "צריך להיות שינוי חקיקתי שיבהיר בצורה מפורשת את הסמכות, גדריה, המקרים בהם היא חלה, מיהם המוסמכים לפסול, הראיות שצריכות להיות לפני אנשי הרשות, וכן הלאה".