משרד החקלאות: הפרה הישראלית מפיצה פחות גז

הפרות הישראליות לא מצטיינות רק בתנובת החלב, אלא גם ידידותיות יותר לסביבה מאחיותיהן בנכר. כמות המזון הגדולה שהן צורכות, והעובדה שהוא מבוסס גרעינים ולא מרעה טבעי, גורמת להן לייצר יותר חלב ופחות גז מתאן - תורם משמעותי להתחממות כדור הארץ

הפרה הישראלית היא לא רק שיאנית עולם בתנובת חלב; מתברר שהיא גם מאוד ידידותית לסביבה: בעוד שפרה בנכר פולטת לאוויר כמויות גדולות של גז מתאן בכל יום, פרה ישראלית פולטת הרבה פחות. לפליטה המופחתת יש משמעות גדולה שכן גז המתאן, אותו פולטת הפרה בגיהוקים, נחשב כתורם עיקרי להתחממות הגלובלית.

 

ד"ר ישראל פלמנבאום, מנהל האגף לבע"ח בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, מסביר: "הפרות הישראליות לא רק מצטיינות בתנובת חלב, אלא אף מצטיינות בשמירה על הסביבה. הפרה הישראלית מייצרת כ-40 אחוז מזה של הפרות במדינות אחרות להן רמות תנובת חלב נמוכות יותר כמו ניו-זילנד, וכ-80 אחוז פחות גז מזה של הפרות במערב אירופה".

 

מה בין הפרות להתחממות הכדור?

פליטת גזים מסויימים על פני כדור הארץ - בין אם כתוצאה משריפת דלקים או גיהוקי פרות - יוצר שכבה אטומה באטמוספירה. חום השמש נכנס פנימה ומחמם את פני כדור הארץ, אך עודפי החום נחסמים באותה שכבה ואינם יכולים להיפלט חזרה לחלל. תופעה זו, הידועה בשם "אפקט החממה" תורמת להתחממות הטמפרטורות באטמוספירה ועל פני כדור הארץ. מומחים צופים כי כתוצאה מכך תעלה טמפרטורת כדור הארץ ב-1.4 מעלות צלזיוס עד שנת 2030. המשמעות תהיה עליה בנפח המים בים ועליית מפלס המים, הפשרת קרחונים, שינוי משטר העונות והתגברות של אירועי אקלימיים קיצוניים.

 

מספר גזים, הקרויים "גזי חממה" תורמים לתופעה זו. הבולט מכולם הוא הפחמן הדו-חמצני (CO2), שנגרם בעיקר כתוצאה משריפת דלק וחומרי בערה. מתאן (CH4) הוא גז נוסף התורם לאפקט החממה. מקורו הוא בעיקר בגידול בעלי חיים (40 אחוז) ובעיקר מעלי הגירה - שתורמים כ-25 אחוז מסך הייצור העולמי של מתאן.

 

אוכלות יותר - פולטות פחות

פליטת גז המתאן מהחי מקורה בתסיסת המזון בקיבת הפרה. המזון הנאכל שוהה במערכת העיכול של הפרה בין 20 ל-30 שעות וקרוב ל-70 אחוז ממנו נעכל בה. חומרי המזון השונים מפורקים וכחלק מתהליך הפירוק נוצר גז המתאן.

 

מרכיבי ההזנה של הפרה משפיעים במידה רבה על היקף הפליטה של מתאן לאטמוספרה. מנות עתירות גרעינים (כפי שנהוג במזון הפרה הישראלית) נחשבות כמנות "יעילות", כיוון שפחות גז מתאן נוצר בתהליך העיכול שלהן בהשוואה למנה הניתנת לפרה בניו-זילנד למשל, המבוססת בעיקר על מרעה טבעי, שגורם לפליטה מוגברת של מתאן.

 

מזון המבוסס על ירק סיבי, בדומה למרעה הטבעי, ישהה זמן ממושך יותר בקיבת הפרה ולכן תעלה כמות גז המתאן שהיא תייצר ותפלוט. לעומת זאת, מנה המבוססת על גרעינים תשהה פחות זמן בקיבת הפרה, ולכן תוביל לייצור פחות של גז מתאן.

 

גם תנובת החלב של הפרה קשורה לייצור גז המתאן: ככל שתנובת החלב של הפרה גבוהה יותר, כך היא צורכת יותר מזון. כל עלייה של 1 ק"ג בצריכת מזון, מורידה ב-7.8 אחוז את כמות גז המתאן המיוצר על ידי הפרה. מכאן, שככל שרמת תנובת החלב וצריכת המזון של הפרה גבוהות יותר, הייצור היחסי של גז המתאן יהיה נמוך יותר.

 

לעומת זאת - גידול בקר לבשר מזהם את האוויר

אפשר שפחות חולבות ישראליות הן אכן "ירוקות" יותר, אך תעשיית גידול הבקר לבשר נחשבת לתורמת משמעותית להתחממות כדור הארץ. על פי נתונים של ארגון החקלאות והמזון של האו"ם, תעשיית המזון מן החי תורמת 18 אחוז מכמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספירה - יותר מאשר 13.5 האחוזים שמקורם בפליטת הגזים של כל סוגי התחבורה.

 

על פי תחשיבים, גידול הבקר במשקים תעשיתיים היוצרים זיהום רב, צריכת המזון המוגברת של הפרות והעגלים, השחיטה ושינוע הבשר בקירור גובים מחיר סביבתי כבד. קבוצת מומחים אוסטרלית חישבה כי ייצור של קילו בשר בקר פולט לאוויר 36.4 ק"ג של פחמן דו-חמצני - גז החממה העיקרי.