הדיאליזה מטפלת בחולים הסובלים ממחלת כליות חמורה. מכשיר הדיאליזה המוצב בבתי החולים ובמרפאות הדיאליזה, משמש ככליה מלאכותית: הדם זורם מעורק החולה, עובר דרך מחיצה חדירה למחצה, בעוד שתמיסה בעלת הרכב דומה זורמת בצידה השני של המחיצה. כך, מים ותוצרי פסולת מדם החולה מסתננים דרך המחיצה שנקביה קטנים מדי לאפשר מעבר של תאי דם וחלבונים. הדם המטוהר מוחזר אל גוף החולה דרך וריד.

הדיאליזה הביתית המכונה פריטוניאלית, כוללת צינור דרכו זורמת תמיסה מיוחדת לחלל הבטן. התמיסה מוצאת אל מחוץ לגוף לאחר שאספקה איתה פסולת ונוזלים מחלל הבטן. בניגוד לדיאליזה בבית החולים אליה נדרשים החולים כשלוש פעמים בשבוע, הטיפול בדיאליזה ביתית מצריך טיפול יומיומי, ולעתים גם מספר פעמים ביום.
המחקר החדש שפורסם בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקנית JAMA כלל 52 חולי כליות שעברו טיפול דיאליזה ביתית במהלך הלילה או רגילה. החוקרים מבית החולים קלגארי שבקנדה מצאו הפחתה בעיבוי שריר הלב אצל אלה שעברו דיאליזה ביתית, בהשוואה לדיאליזה רגילה בבית החולים.
הדיאליזה הביתית שיפרה גם את מאזן המלחים בגוף והביאה גם לירידה בלחץ הדם. למעשנה, 16 מתוך 26 המטופלים בקבוצת הדיאליזה הביתית הפחיתו את מינון התרופות ליתר לחץ דם או הפסיקו את הטיפול בהם לחלוטין, בהשוואה ל-3 מתוך 25 המטופלים בקבוצת הדיאליזה הרגילה.